בג"ץ החליטו להרחיב לשבעה את הרכב השופטים בעתירה נגד חוק שכר הבכירים

בג"ץ בהרכב השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר וצבי זילברטל, החליט כי צו הביניים שהוצא בעתירה נגד חוק שכר הבכירים ב-11 ביולי יוותר על כנו עד להחלטה אחרת. "בשלב זה, לא מצאנו מקום להרחיבו או לשנות את נוסחו", נכתב בהחלטה. 

כמו כן יורחב הרכב השופטים שידון בעתירות שהגישו איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח. נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור החליטה הערב כי ההרכב יורחב ל-7 שופטים. זהות השופטים שיישבו בדיון עצמו תפורסם במועד מאוחר יותר. הדיון בהתנגדות לצו על תנאי יתקיים ב-7 בספטמבר.

ההחלטה מפרטת את נקודות התורפה המרכזיות של החוק, ובראשן שתי התוספות שהוסיפה ועדת הכספים ברגע האחרון לחקיקתו: היחס שהנוקשה של 1 ל-35 בין השכר הגבוה לנמוך בחברה וה"קנס" על החריגה מתקרת 2.5 מיליון השקל. כמו כן תיבחן הפגיעה הרטרואקטיבית בזכויות שצברו העובדים לפני כניסת החוק לתוקפו.

"150 עובדים זה לא דרמטי"

בתחילת הדיון הבוקר אמר השופט דנציגר כי "להגיד שהחוק הזה עבר בהליך אופטימלי ושגרתי, זה לא המצב". עיקר הדיון התמקד בבקשת העותרים להוציא צו על תנאי ולהרחיב ולהאריך את צו הביניים, שנתן השופט דנציגר לפני כעשרה ימים. במלים אחרות, בקשתם היא "להותיר את החוזים הקיימים של בכירי התאגידים הפיננסיים על כנם עד להחלטת בית המשפט", כדברי עורכי הדין ד"ר רלי לשם, ב"כ הבנקים, וד"ר דוד תדמור, ב"כ חברות הביטוח.

השופטים התעניינו בכמה עובדים מדובר. "החוק פוגע כספית ונכסית באלפי עובדים", אמר תדמור. לשם מסר מספרים מדוייקים יותר: "בבנקים יש מעל חמישים עובדים שמשתכרים מעל 2.5 מיליון שקל ובנוסף, מעל 100 עובדים שיש לגביהם שאלה אם צריך לתקן את החוזים".

"150 עובדים זה לא דרמטי", אמר ג'ובראן. לשם התקומם: "למרות שמדובר באחוז קטן של העובדים, אלה המנהלים שמניעים את כל המערכת. זה כמו לומר ששופטי בית המשפט העליון הם אחוז קטן מהעובדים".

שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן צילום: עטא עוויסאת

נציגת המדינה ד"ר חני אופק התנגדה להרחבה והארכת צו הביניים. "צו ביניים שמשעה חקיקת כנסת זהו צעד מרחיק לכת שאינו עולה בקנה אחד עם הריסון והאיפוק של בית המשפט", אמרה. השופט זילברטל הסכים שמדובר בצעד ש"אינו קל ערך" ושאל אם לא ניתן ליצור מנגנוני ביניים. לשם השיב: "מדובר בשינוי מדיניות תגמול וזה הליך מורכב שלוקח שנים". הבעייה היא שהתגמול מורכב משכר קבוע וממרכיבים משתנים, שסיכומם יותיר את הערפל ואי הוודאות. "אם הוחלט לפני שנים להעניק אופציות שמימושה הוא לעתיד, מה מעמדה? האם מדובר בפגיעה בזכות מוקנית או בפגיעה עתידית", שאל דנציגר, והוסיף: "התרשמנו מהתקשורת ששר האוצר וחברי הכנסת לא התכוונו לפגוע רטרואקטיבית בזכויות". דנציגר נגע בהיבט המיסוי. לדבריו, לא הוכרעה עדיין השאלה האם פגיעה של המחוקק בשיעורי המס היא פגיעה חוקתית בקניין ולכן חשופה לביקורת שיפוטית.

תדמור תקף והזהיר מפני השלכות כניסת החוק בקרוב לתוקף. "החוק לא נחקק מתוך הסתכלות עמוקה, תוך התעלמות והתנגשות עם הוראות רגולטוריות. מדיניות התגמול משלבת בין שכר קבוע למשתנה החוק לא מותיר מרחב תמרון למשתנה. החוק מעביר את תחום האופציות מהעולם. אי הוודאות תכניס את המערכת למערבולת ולסחרור".

כמה עובדים עזבו בגלל החוק, התעניינו השופטים. לשם ציין שתי "התפטרויות מהדהדות", מנכ"ל בנק הפועלים והמשנה למנכ"לית בנק לאומי והוסיף שצו הביניים של דנציגר בלם משמעותית את נטיית הבכירים לעזוב.

עו"ד אופק הדגישה את התכלית ואת המסר של החוק שמתעלה על הפרטים ולכן יש לצמצם את הדיון רק למקרים החריגים של פגיעה בזכויות עבר. באי כוח העותרים מסכימים לכך, אבל מרחיבים, האסטרטגיה שלהם היא להרחיב ולהגדיל את המספר הזה למאות ואלפים כדי לשכנע את בית המשפט לעצור את המהלך. תדמור שלף את הבקשה להרחיב את ההרכב (ג'ובראן: "אתה לא סומך עלינו...) ולשם אמר: "אם המטרה בחוק היא להעביר מסר אז הנכונות להתחשב בקושי ובפגיעה של העובדים צריכה להיות גדולה יותר. מסר לא צריך מימוש מיידי".

השופטים דחו את החלטתם לגבי הוצאת צו על תנאי והארכת צו הביניים להמשך היום.