משה טרי נגד אברהם נניקשווילי: פועל לטרפד מכירת תחנת הכוח

מכירת מניות השליטה בתחנת הכוח IPM מציתה סכסוך עסקי חריף בין בעלי המניות של התחנה. ל"כלכליסט" נודע כי משה טרי ומוטי פרידמן המחזיקים יחד ב־20% מהמניות מנסים לטרפד את מכירת 80% מהמניות על ידי אברהם נניקשווילי וידידו ושותפו העסקי טימור בן יהודה. היום צפויים טרי ופרידמן לשלוח לגורמים הרלבנטיים מכתב ובו דרישה לביטול העסקה, במאבק שצפוי להגיע עד לבית המשפט.

נניקשווילי מכר לפני שבועיים את רוב מניותיו בטריפל אם (החברה המחזיקה במיזם תחנת הכוח) לאנשי העסקים אהוד בן ש"ך וניסן כספי מחברת גלובל פאוור. לגלובל פאוור אין היכולת להעמיד את ההון הדרוש לעסקה, בהיקף של 85 מיליון דולר, והיא מקיימת מגעים מול גופים מוסדיים וקרנות להשתתף עמה ברכישה. כספי ובן ש"ך לא מעבירים תמורה כלשהי מהרכישה עבור המניות עד להשלמת העסקה וסגירה פיננסית שלה.

טריפל אם (שבה מחזיקים טרי ופרידמן 20%) מחזיקה ב־84% בחברת הפרויקט IPM, שמתעתדת להקים תחנת כוח בהספק של 430 מגה־ואט על שטח של 62 דונם באזור התעשייה של באר טוביה, שגם הוא בבעלות טריפל אם. התחנה אמורה לקום בהשקעה של כ־400 מיליון דולר והחברה חתמה באחרונה על חוזה גז מול שותפות לווייתן (שאר 16% ממניות IPM מתחלקים בין משקיעים נוספים, ביניהם בן ש"ך וכספי שמחזיקים ב־3%).

"מכרו נכס לא שלהם"

את הפרויקט בבאר טוביה יזמו טרי, לשעבר יו"ר רשות ני"ע, ופרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר. השניים חיפשו משקיע פיננסי שיצטרף כשותף ויעמיד את ההון העצמי וגייסו את נניקשווילי שהתחייב להעמיד הון של 110 מיליון דולר לבניית התחנה. בפועל, לטענתם, העמיד נניקשווילי כמחצית מהסכום עד היום, כשמרבית ההזרמה היא בהלוואת בעלים ולא בהון.

צילום: אוראל כהן

פרידמן וטרי טוענים שמכיוון שרק מחצית מהסכום הוזרמה, נניקשווילי לא מחזיק למעשה ב־80% מהמניות אלא בהרבה פחות ולמעשה הוא וטימור בן יהודה מכרו נכס שאיננו שלהם ולכן לעסקה אין תוקף. במקביל, העסקה המחייבת אישור של העברת המניות על ידי דירקטוריון IPM, צפויה שלא לקבל אישור כזה מכיוון שהדירקטוריון מורכב משלושה חברים — טרי, פרידמן ודני וקנין, מנכ"ל מנופים לשעבר המשמש נציגו של נניקשווילי. אדם נוסף, אדי שטינבוק, משמש משקיף מטעמו של בן יהודה, אבל בין שלושת החברים בעלי זכות ההצבעה לטרי ופרידמן יש רוב.

בן יהודה נכנס לתמונה בשנה האחרונה כשרכש היקף לא ידוע מהמניות של נניקשווילי. משרד המשפטים ורשות החשמל הורו להפקיע את רישיון ייצור החשמל מידי IPM ולהעבירו לידי נאמן אם נניקשווילי לא ייצא מהפרויקט. זאת, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשת השוחד לבנימין בן אליעזר ונאסר עליו להמשיך להחזיק ברישיון. נניקשווילי הודיע על מכירת מניותיו לבן יהודה, אבל המשנה ליועמ"ש אבי ליכט סירב להכיר במכירה בשל קשרי הידידות והקשרים העסקיים בין השניים. בעקבות איום מיידי למנות את הנאמן בתוך חודש, נחתמה עסקת הבזק בביקור של בן ש"ך במוסקבה, עם בן יהודה ונניקשווילי, בסוף יוני. אז התקיימה לחיצת יד והחתימה היתה שבועיים לאחר מכן. אישור המהלך עדיין מותנה בבדיקת נאותות ובאישור גורמי הרגולציה.

טרי ופרידמן היו מודעים לצורך למכור את המניות, וניהלו מו"מ מקביל עם כמה גורמים, בראשם שתי קרנות התשתיות תש"י ונוי, על מכירת 100% מהמניות, כולל שלהם. הם לא עודכנו במו"מ וקיבלו הודעה רק לאחר המכירה. ההודעה הדהימה אותם, שכן המכירה נעשתה במחיר אבסורדי לטעמם, שמשקף מחצית מהשווי של התחנה הצפוי לאחר הסגירה הפיננסית של הפרויקט. דויטשה בנק אמור להעמיד את המימון וסימנס את הבנייה בהיקף 400 מיליון דולר.

טרי ופרידמן ששכרו שירותים של עורכי דין למאבק, טוענים כי המכירה נעשתה בלחץ, מבלי ליידע אותם כנדרש. לדבריהם, המכירה כפי שנעשתה עלולה לפגוע בסגירה הפיננסית של הפרויקט, מכיוון שמדובר בבעלים חדשים שאין בידיהם הון עצמי נדרש והם מנסים לצרף שותפים. העסקה מחלישה את מעמדם של טרי ופרידמן שמנהלים את החברה, מכיוון שבן ש"ך וכספי מתכוונים לנהל אותה בעצמם וגם מכיוון שהרוכשים מקבלים מיידית זכות למנות משקיף בדירקטוריון עם זכויות וטו על כל החלטה. השניים טוענים כי זכויותיהם לא עוגנו כלל בעסקה.

"לא תפקידי לבדוק"

"טרי ופרידמן יעשו הכל כדי שהעסקה לא תצא לפועל, כולל מאבק משפטי", אמר מקורב לחברה, "יש כאן סיכון לסגירה הפיננסית של הפרויקט שהשניים היו היוזמים והרוח החיה שלו. בן ש"ך לא הוציא שקל מהכיס ומסתובב בשוק ומחפש שותפים. הוא וכספי קיבלו למעשה עסקת אופציה בנזיד עדשים, ולכן אין עליהם שום לחץ. מעבר לכך אחד המוכרים, בן יהודה, מעולם לא אושר להיות בעל מניות ולכן לא ברור איך הוא חתום על עסקת המכירה". על עסקת מכירת המניות חתומים נניקשווילי ובן יהודה, וכן רו"ח אודי ברזילי המשמש נאמן מטעם בן יהודה על המניות. בן יהודה קיבל אופציה לרכוש בחזרה 25% בעתיד מהמניות במחיר העסקה.

עו"ד צבי אגמון שביצע את המכירה אמר בתגובה כי "לא היתה שום חובה לעדכן את טרי ופרידמן ולמרות זאת הם עודכנו. נניקשווילי ובן יהודה חתומים על המכירה של המניות יחד, כדי שלרוכש לא יהיה ספק באשר לבעלות על המניות הנרכשות".

על שאלת המימון, והעובדה שלבן ש"ך וכספי אין היכולות להעמיד בעצמם את המימון לעסקה, אמר אגמון: "זו עסקה בין שני גורמים פרטיים. יש הצהרה בהסכם שהם יביאו עמם יכולות פיננסיות ולא תפקידי לבדוק מה יש להם ומה לא".

מקורב למוכרים אמר כי טרי ופרידמן ידעו על העסקה לאחר שהיתה כבר לחיצת יד, אבל עוד קודם היה להם ברור שבן יהודה מנסה למכור. לדבריו, בעוד בן יהודה הביא לתחנה השקעה של מאות מיליונים, טרי ופרידמן לא השקיעו, והם מקבלים דמי ניהול חודשיים של כ־140 אלף שקל בחודש כל אחד. מנגד בן יהודה ונניקשווילי שהשקיעו 55 מיליון דולר בחברה מורווחים למעשה בעסקה 30 מיליון דולר.