חוק ההסדרים שוב משנה כיוון: זיכיון חברת קצא"א לא יוארך
לפי טיוטה שהפיץ הערב משרד האוצר ושתצורף כנספח לחוק ההסדרים, גורל החברה ייקבע בחודש מרץ 2019
האם חברת קצא"א בדרך לרפורמה ארגונית שתהפוך אותה לזרוע האנרגיה של המדינה? משרד האוצר הפיץ הערב (ג') טיוטה חדשה לעניין חברת קצא"א, שתצורף כמו הטיוטה הקודמת כנספח לחוק ההסדרים.
קראו עוד בכלכליסט:
- יו"ר קצא"א: לעצור את מכירת חלקה של המדינה בדוראד
- חוק ההסדרים: המדינה מבקשת להשאיר את קצא"א חסויה, הפעילות השוטפת תוארך עד 2021
- ביהמ"ש קבע: שר האוצר והחשכ"לית ייתבעו על פיצוץ צינור הנפט בערבה
עיון בנוסח החדש מגלה שהוא שונה מהותית מהגרסה הקודמת. כך למשל המדינה מודה ש"לאחר שעיינה באהדה באפשרות להאריך את הזיכיון... מחליטה שלא להאריך את הזיכיון ובלבד שהחלטה זו לא תביא לפגיעה בהפעלת נכסי המפעל כהגדרתם להלן. שר האוצר יוציא מכתב מנומק בנושא לחברה". החברה תיכנס לתקופת מעבר שתיארך עד מרץ 2019 (עם אפשרות הארכה של 12 חודשים ולפי החלטת שר האוצר) - ואז יוחלט מה יעלה בגורלה.
עוד נקבע, ש"קצא"א תיחשב כ"חברת תשתית" לעניין פרק ח' 3 לחוק החברות הממשלתיות (דוגמת חברת חשמל, מקורות, הרכבת או מעצ) על אף שאינה חברה ממשלתית, וכן תיחשב כ"בעל תשתית" לעניין הוועדה לתיאום תשתיות לפי חוק משק הגז הטבעי". בכך מנסה המדינה להסדיר את פעילות החברה שנוגעת היום בעיקר לאכסון והזרמת דלקים שונים, כמו גם הפעלת מזח הפחם של חברת החשמל באשקלון.
מיכלית נפט של קצא"א צילום: צפריר אביוב במקביל יוסדר תחום התכנון והבנייה ויוגדרו שטחי החברה בצורה מדויקת יותר, עם אפשרות להקמת נכסים חדשים ובשטח שלא יעלה על 40% מהשטח הכולל. סעיף מעניין קובע שאזור אשקלון יוגדר כנמל לכל דבר והנהלת קצא"א תמנה מנהל נמל, כאשר האוצר יבחן "גריעת הקרקעות שבתחום נמל אילת... וככל שהן אכן ייגרעו כבר בתקופת ההיערכות, להעניק זכות שימוש בהן לקצא"א", עבור שימושים שונים, לרבות מתקנים לאכסון נפט.
הסעיפים הבעייתים מהנוסח הקודם, לרבות עקיפת משרד האנרגיה על מתן רישיונות דלקים או השארת פרטי החברה, מינויים שונים או נתונים כספיים שונים לא מוזכרים בכלל בנוסח החדש, ככל הנראה כדי למנוע ביקורת ציבורית. עם זאת, ההגדרה של "חברת תשתית" עשויה לתת בידי כחלון כלים שנמצאים היום בתחומי משרד האנרגיה, והצדדים צפוים להתכתש על ההגדרות החדשות באם הן יתבררו ככאלה שפולשות לתחום האנרגיה.
נולדה בשותפות עם איראן
כזכור, קצא"א הוקמה לפני כ-50 שנה כמיזם משותף לממשלות ישראל ואיראן במטרה להזרים דלקים מהמפרץ הפרסי ללקוחות בים התיכון. ההפיכה באיראן הפסיקה את השת"פ כאשר הבעלות על החברה נשארה לפחות "על הנייר" כשווה בין המדינות. מאז פועלת קצא"א תחת חוק הזיכיון שנולד כדי להסדיר את פעילותה. תוקף הזיכיון היה אמור לפוג בשנה הבאה והמדינה בחנה הארכה שלו, אבל ביקורת של בג"ץ רמזה שהמהלך לא יעבור.
ברקע, איראן תבעה את ישראל בבוררות בינלאומית על חלקה בקצא"א ובשנה שעברה זכתה בפסק דין שמחייב את ישראל לשלם לה פיצוי של יותר ממיליארד דולר. בסוף 2014 התפוצץ אחד מצינורות החברה וגרם לזיהום בשמורת עברונה, מה שהוביל לגל תביעות נגד החברה שגרר אחריו ביקורת של בג"ץ על התנהלותה החשאית של החברה.
