חוק ההסדרים: המדינה מבקשת להשאיר את קצא"א חסויה, הפעילות השוטפת תוארך עד 2021
על פי הצעת המחליטים שמצורפת לטיוטת חוק ההסדרים, "כל מידע אודות שוויו של בעל הרישיון ועסקאותיו בתחום הנפט ומוצריו יהיה מידע סודי ואסור בפרסום". עוד נכתב כי שר האוצר ימנה "מנהל מיוחד שינהל את עסקי בעל הרישיון"
"כל מידע אודות שוויו של בעל הרישיון ועסקאותיו בתחום הנפט ומוצריו יהיה מידע סודי ואסור בפרסום" - בשורה זו מבקשת המדינה להשאיר את עיקר פעילותה של חברת קצא"א חסויה. השורה היא חלק מתוך הצעת מחליטים שמצורפת לטיוטת חוק ההסדרים הקרוב ושאמורה להחליט מה יעלה בגורלה של החברה החצי-ממשלתית שפועלת כבר עשרות שנים בלי פיקוח ציבורי.
- ביהמ"ש קבע: שר האוצר והחשכ"לית ייתבעו על פיצוץ צינור הנפט בערבה
- כחלון וחלפון משתלטים על קצא"א: ימנו את דריקטוריון החברה
- ארז חלפון, ראש המטה של כחלון ימונה ליו"ר קצא"א
קצא"א הוקמה בשנות ה-60 כמיזם משותף לממשלות ישראל ואיראן במטרה להזרים דלקים מהמפרץ הפרסי ללקוחות בים התיכון. ההפיכה באיראן שנרשמה בסוף שנות ה-70 הפסיקה את השת"פ כאשר הבעלות על החברה נשארה לפחות "על הנייר" כשווה בין המדינות. מאז פועלת קצא"א תחת חוק הזיכיון שנולד עבורה כדי להסדיר את פעילותה, ושתוקפו פג באמצע 2017. ברקע, איראן תבעה את ישראל בבוררות בינ"ל על חלקה בקצא"א ובשנה שעברה זכתה בפסק דין שמחייב את ישראל לשלם לה פיצוי של כ-1.4 מיליארד דולר. על פי ההערכות ישראל ערערה על פסק הבוררות, כאשר ברקע יש טענות קשות על תפקוד החברה בכל הקשור למפגעי טבע. לעניין זה זכורה בעיקר דליפת הנפט על הזיהום בסוף 2014 בערבה.
כפי שפורסם בכלכליסט המדינה כבר הקימה צוותי עבודה להסרת החיסיון עליה, והתרגום שלהם מגיע כאמור כנספח בחוק ההסדרים.
עיון בנספח מעלה שהוא קצר יחסית ומסדיר כמה תחומים. הראשון הוא שאישור שר האוצר לחוק הזיכון בכל הנוגע לתכנון ובנייה "יעמדו בתוקפם גם לאחר תום הזיכיון ויראו אותם מיד החל מתום הזיכיון כתוכנית המאפשרת מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיה בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ובלבד שלא יאוחר מארבע שנים מיום תום הזיכיון", כלומר עד 2021.
עוד נקבע שהקמת מתקנים חדשים שם (למשל תחנת כוח חדשה) יזכו להקלות כך שאם ועדה מחוזית ראתה ש"גבולות נכס המפעל שהוקם שונים מגבולות נכס המפעל לפי אישור שר האוצר, רשאית היא לקבוע בתשריט את גבולות נכס המפעל כפי שהוקם, לאחר שנוכחה שאין בשינוי גבולותיו כדי להשפיע השפעה של ממש על הסביבה".
קצא"א תקבע כמתקן "לאחסון נפט" ותכין תשתית לאומית חדשה לבחינה ועיון. שר האוצר, ששולט על החברה, יהיה רשאי להעניק רישיון לתפעול קווי הצינור עבור "אחסון והזרמה של נפט ומוצריו ואחסון מילוי והולכה של גפ"ם; (גז בישול)" כאשר הענקת שירותי נמל בנמל אילת תוכפף למשרד התחבורה כאשר הקרקעות באילת יוכפפו לרשות מקרקעי ישראל.
ומה לגבי תוקפת הרישיון החדש של החברה? זו "תיקבע על ידי שר האוצר ולא תעלה על 25 שנים", כאשר "הליכי פירוק מרצון של בעל רישיון, פשרה או הסדר לגביו, מיזוגו או פיצולו, וכן העברת שליטה בבעל רישיון, טעונים אישור מראש מאת שר האוצר".
עוד נקבע ש"כל רישיון או היתר, לרבות רישיון עסק, שהיה רשום על שם חברת קצא"א ימשיך לעמוד בתוקפו למשך שנתיים מיום תום תקופת הזיכיון, כאשר תחזוקת המתקנים תהיה "נאותה בהתאם להוראות שרשאי שר האוצר"
קצא"א נחשבה במשך שנים לאי של מינויים פוליטיים, ולעניין זה לא משנים ממש את המצב הקיים וקובעים ש"נושאי משרה בבעל רישיון, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בבעל רישיון כפי שיקבע שירות הביטחון הכללי האוצר יהיו אזרחי ישראל ותושבי ישראל ובעלי סיווג בטחוני מתאים".
השורה התחתונה כאמור היא ש"כל מידע אודות שוויו של בעל הרישיון ועסקאותיו בתחום הנפט ומוצריו יהיה מידע סודי ואסור בפרסום", כאשר שר האוצר ימנה "מנהל מיוחד שינהל את עסקי בעל הרישיון" ולו "יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של החברה, לדירקטוריון שלה, לוועדות הדירקטוריון שלה ולדירקטורים שלה; כל עוד ממלא המנהל המיוחד את תפקידו לא ימלאו המנכ"ל, הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם".