על הכוונת של האוצר: מנהלים, קיבוצניקים ותושבים חוזרים
עובדים חזקים ישלמו מס על פיצויי פיטורים, עולים ותושבים חוזרים יחויבו לדווח על פעילות בחו"ל וחברי קיבוץ יאבדו הטבה של חצי מיליארד שקל בשנה במס הכנסה -אלה רק חלק מהרפורמות שמתכנן האוצר לתקציב הקרוב. השאלה כמה מהן יחזיקו מעמד
משרד האוצר הציג אתמול שורה של מסים חדשים ויכולות אכיפה שהוא מעוניין להכניס לתקציב המדינה הדו־שנתי, שהעבודה עליו מתרחשת בימים אלה. האוצר מעוניין לא רק להכניס מסים חדשים, כמו המס על בעלי שלוש דירות ומעלה, אלא בעיקר להגדיל את כמות הידע שיש למדינה על האזרחים, את הכוח שיכולה המדינה להפעיל בגביית מסים והרחבה של מסים קיימים.
פיצויי פיטורים
העובדים החזקים ישלמו מס
מהלך מעניין של האוצר מנסה לעשות סדר בפיצויי הפיטורים של העובדים. כיום כספי הפיצויים מופרשים לרוב העובדים בכל חודש כחלק מההפרשות לקרן הפנסיה. כשעובדים חתומים בחוזה שלהם על מה שמכונה 'סעיף 14', כספי הפיצויים נשארים בבעלותם גם לאחר שהם מתפטרים מעבודתם ובמקרה של פיטורים נעשית לרוב השלמה של פיצויי הפיטורים כדי להשלים שכר של חודש על כל שנת ותק במקום העבודה. עתה האוצר מעוניין להחיל על כלל העובדים השכירים במשק את אותו סעיף 14, ובמקביל ימוסו הפיצויים שמופרשים לעובדים ששכרם עומד על יותר מפי שלושה מהשכר הממוצע במשק -כלומר כיום כ־29 אלף שקל ברוטו בחודש. כך מקווה האוצר להגדיל את הכנסות המדינה בכ־680 מיליון שקל בשנה.
עובדים בדרג ניהולי בכיר ומעסיקיהם בהייטק, בפיננסים ובמגזרים נוספים צפויים להתנגד נחרצות, אבל למרות זאת לסעיף הזה יש סיכוי גבוה להישאר בתקציב.
צילום: shutterstock
רשויות מקומיות
תקציבי הבחירות יקוצצו
כיום המדינה משתתפת במימון תקציבי הסיעות והרשימות השונות שמתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות. אחד הרכיבים של נוסחת גובה המימון עולה כל שנה בהתאם לכל מיני משתנים, ובבחירות האחרונות, ב־2013, עמד על 42 שקל ליחידת חישוב, שאותה מכניסים לנוסחה יחד עם מספר התושבים ועוד נתונים. בשורה התחתונה, האוצר רוצה להקפיא את החישוב שנעשה ב־2013 ולהשתמש בו גם בשנים הקרובות, וכך לחסוך, לדבריו, כ־225 מיליון שקל ב־2018, אז יתרחשו הבחירות הבאות לרשויות המקומיות, ועוד 40 מיליון שקל בשנה שלאחר מכן.
חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי
ראשי הרשויות המקומיות בהנהגת יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין־מכבים־רעות חיים ביבס צפויים להילחם בכל כוחם בסעיף הזה, ויש להם סיכוי טוב להצליח, שכן בהחלט ייתכן שזהו סעיף שהוכנס לתקציב כדי להרגיע לחצים שהפעילו ח"כים מהליכוד, ויוסר ממנו בהמשך.
חברי קיבוץ
מיסוי אישי במקום קבוצתי
חברי הקיבוצים המתחדשים -כאלה שכבר לא חיים בשיתוף מלא -יעברו ממסלול מיסוי של שותפות, שבמסגרתו המס נגבה מהקיבוץ באופן מופחת ללא קשר להכנסות של החברים, למיסוי על יחידים כפי שממוסים רוב העובדים במשק. המהלך הזה יגדיל את נטל המס על חברי הקיבוצים בכ־300 מיליון שקל בשנה בתשלומי מס הכנסה ובעוד כ־200 מיליון שקל בשנה בדמי ביטוח לאומי.
קיבוץ גבע (ארכיון) צילום: דוד הכהן
לתנועה הקיבוצית יש לובי חזק בכנסת בהובלתו של ח"כ איתן ברושי מהמחנה הציוני, והוא צפוי להוביל את ההתנגדות לסעיף, שסיכוייו לעבור לא גבוהים. לא מן הנמנע שכחלון הכניס אותו פשוט כדי שהמחנה הציוני תוכל להתגאות בהמשך בכך שהוציאה אותו.
תושבים חוזרים
הפטור מחובת דיווח יבוטל
כדי לצמצם את היקף העלמות המס מבקשת רשות המסים לבטל את הפטור מדיווח לעשר שנים שניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.
הרשות טוענת שהפטור הזה מעורר כיום קשיים רבים: ניצול לרעה של הפטור מדיווח, הלבנת הון באמצעות עולים חדשים וקושי ליישם הסכמים לחילופי מידע לגבי תושבי ישראל וחברות שבבעלותם בחו"ל.
צילום: יריב כץ
שתי האוכלוסיות שאליהן מכוון הפטור כיום מאוד רגישות לנושא הדיווחים למס הכנסה, ועל כן הן צפויות להפעיל לחצים בנושא. התושבים החוזרים למשל הם לא פעם אוליגרכים או מיליונרים יהודים ש'עושים עליה' ומשתמשים בישראל כמקלט מס. ולהם יש בדרך כלל גדודי עורכי דין מהשורה הראשונה, שיעדיפו שהמידע על הנכסים שלהם בחו"ל יישאר מעורפל. הקבוצה השנייה מורכבת בדרך כלל מעולים חדשים ממדינות חבר העמים לשעבר או מצרפת. ברשות המסים כבר למדו שלקבוצות אלה יש נגישות לחברי כנסת שטענו בשמם שביטול הפטור מדיווח יגדיל את הנטל הבירוקרטי על העולים.
חברות רב־לאומיות
יחויבו לתעד ולדווח
רשות המסים מנסה להעביר קביעת חובת רישום, תיעוד ודיווח על פעילותם הגלובלית של תאגידים רב־לאומיים הפועלים בישראל, כמו למשל גוגל, פייסבוק, אינטל וכדומה. חלק משחיקת תשלומי המס, כך קבע לאחרונה מחקר של ה־OECD, נובע בשל הסטת רווחים בין מדינות שונות על ידי תאגידים כאלה. אחת השיטות הידועות לכך היא מחירי העברה, כלומר העמסת עלויות והוצאות במדינה שבה שיעור המס גבוה, ומשיכה של הרווחים החייבים במס במדינה שבה שיעור המס נמוך.
נציגי החברות הללו בארץ צפויים להתנגד, אבל בסופו של דבר מדובר רק בדיווח ולא בחובת תשלום, כך שבאופן יחסי יש לסעיף סיכוי לעבור.
צפלין שקורא למסות את גוגל צילום: אלכס קולומויסקי
חברות ארנק
יבוטל הפטור מחובת דיווח
משרד האוצר מנסה שוב להגדיל את המיסוי על חברות הארנק, כדי להפסיק את תכנון המס שאינו לגיטימי מבחינת רשות המסים. חברות ארנק מקימים בדרך כלל מנהלים בכירים בחברות (שמשתכרים מעל 60 אלף שקל בחודש ברוטו(, שלכאורה עובדים כשכירים, אבל מעדיפים לשלם מס חברות על פני מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי. כך החברה המעסיקה משלמת לחברת הארנק במקום להוציא למנהל תלוש שכר, והוא מוציא בתמורה חשבונית, ואז משלם מס הכנסה וביטוח לאומי רק על כספים שהוא מושך מהחברה.
בין השאר מעוניינים באוצר לחייב את חברות הארנק הללו לחלק את הרווחים שצברו כך שהבעלים, אותו מנהל בכיר, יחויב במלוא מס ההכנסה ודמי ביטוח לאומי. באוצר סבורים כי כך יגדילו את הכנסות המדינה בכ־300 מיליון שקל בשנה. מסורתית לשכת רואי החשבון מביעה את התנגדותה לסעיף, והצליחה להפילו שוב ושוב מאז 2013. באוצר מקווים להעביר את הסעיף, גם אם מבינים שהסיכוי לא גבוה.
שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי צילום: עמית שעל
ביטוח לאומי
יקשו על מתחמקים מתשלום
באוצר רוצים להפוך את החיים של מי שמתחמקים מתשלום דמי ביטוח לאומי (עבור עצמם או עבור העובדים שלהם) לקשים הרבה יותר. זה כולל אמצעים משפטיים כמו האפשרות להרמת מסך, אפשרות לביטוח הלאומי לעקל רכב גם
כאשר זה חונה במקום ציבורי (פעולה שבית המשפט אסר בעבר על ביטוח לאומי לנקוט) ובמקביל גם הגדלת מספר ועדות הערר על קביעת פקיד גבייה ראשי כדי לזרז הליכי גבייה ממעסיקים. כל זה אמור להגדיל את ההכנסות של ביטוח לאומי ב־50 מיליון שקל בשנה.
ארגוני המעסיקים צפויים להתנגד ולטעון כי ניתן לביטוח לאומי כוח רב מדי ולא סביר. סביר שהסעיף יישאר בתקציב, תוך פשרה עם המעסיקים.
הלבנת הון
יועבר מידע לרשות ני"ע
במסגרת המלחמה של המדינה בהלבנת הון כבר הושגה הסכמה על כך שהרשות לאיסור הלבנת הון תעביר מידע לרשות המסים, אך לא לרשות ניירות ערך -ואת זה רוצים לשנות עכשיו. המידע שבידי הרשות לאיסור הלבנת הון הוא רב וספציפי, כי הבנקים מחויבים להעביר לה מידע על כל עסקה חריגה, אלא שעד כה למידע הזה לא היתה שותפה רשות ניירות ערך. רשות ניירות ערך היא אמנם לא גוף מיסויי, אבל יש לה סמכויות וכלים לחקור גם עבירות הלבנת הון שמבוצעות ברכישה או במכירה של מניות ואגרות חוב.
במשרד האוצר לא כתבו בכמה צפוי המהלך להגדיל את הכנסות המדינה ממסים, אבל זה סעיף שסביר שלא יהיו לו מתנגדים רבים. אם בכל זאת תצוץ התנגדות משמעותית, באוצר לא צפויים להתעקש להשאיר את הסעיף.
