הצד האפל של אירוח האולימפיאדה

ב-5 באוגוסט, אחרי כל כך הרבה חששות, ייערך בשעה טובה ומוצלחת טקס הפתיחה למשחקים האולימפיים ה-32 בריו דה ז'נרו. באירוע ישתתפו יותר מ-10,500 ספורטאים ב-306 תחרויות ב-28 ענפי ספורט שונים.

בשעה טובה ומוצלחת? תלוי את מי שואלים. האוסטרליים לדוגמא כבר הודיעו כי הם מסרבים לשכן את הספורטאים שלהם בכפר האולימפי בריו בשל טענות על איכות המגורים הגרועה, שכוללים לטענת ראש המשלחת "שירותים סתומים, צינורות מטפטפים וכבלים חשופים". האמת היא שכמעט מדי ארבע שנים, אנו שומעים את אותם קולות ואת אותם איומים שמתפוגגים להם מספר ימים לפני פתיחת האירוע הנוצץ ביותר בעולם, שלמעלה מ-4 מיליארד איש צפויים לצפות בו.

סמל האולימפיאדה בחוף קופה קבנה, ברזיל. חגיגה לאומית או חגיגה של שחיתות? צילום: רויטרס

מדינות משקיעות את המאמץ הזה במטרה למתג עצמן בעולם כמעצמות ומאמינות כי אירוע כזה יכול לשים אותן על המפה העולמית ולפתוח להן דלתות בכל מישור בשל הסיקור התקשורתי העצום. במישור הכלכלי, אירוע שכזה צפוי להעניק לעסקים, פירמות ותעשיות מקומיות מעמד מתקדם יותר ולפתוח בפניהם הזדמנויות עסקיות שעד לאותו רגע היו בלתי מושגות. במישור התיירותי, האולימפיאדה עשויה להבטיח זרם בלתי פוסק של תיירים חדשים לאורך שנים רבות שטרם נחשפו ליופייה של המדינה ולצביונה הייחודי. ואילו במישור החברתי המשחקים האולימפיים עשויים להבטיח מצד אחד איחוד של התושבים סביב רעיון אירוח האולימפיאדה ולהעניק תחושת גאווה. בנוסף לכך, אירוע שכזה מעניק למדינה המארחת מעמד חברתי עולמי משודרג, וככזה המדינה עשויה להגביר את השפעתה העולמית על תהליכים פוליטיים הן בסביבתה הגיאוגרפית והן בעולם כולו.

אלא שמאידך לאירוח האולימפיאדה יש גם צדדים אפלים. חשוב לזכור כי במדינות המוגדרות כ'צומחות' (מדינות שהיו בעבר 'עולם שלישי' ועתה הן מתקדמות לעבר קבוצת ה'מדינות המפותחות') כדוגמת קוריאה, סין וברזיל, אירוח האולימפיאדה מצריך תכנון תשתיתי מהיסוד. לדוגמא בסין פונו לצורך הקמת מתקני האולימפיאדה שכונות שלמות של אלפי משפחות ממקום מגוריהן וגם היום לא בטוח שמישהו יודע היכן הן יושבו מחדש. גם בריו דווח כי לפחות 19 אלף משפחות פונו מבתיהן בפאבלות בהן התגוררו על מנת לבנות בשטחים אלו מתקנים אולימפיים הכוללים כבישי גישה, אצטדיונים, אזור מגורים של ספורטאים לצד עבודת פיתוח מחדש של אזור המפרץ בעיר.

מלבד זאת, חשוב לזכור כי במדינות לא מערביות כדוגמת ברזיל, הפעילות סביב אירוח האולימפיאדה כרוך פעמים רבות בשחיתות המעוררת מחדש את האנטי העצום שרוחש ההמון למנהיגיו. בברזיל, לדוגמא, השחיתות סביב אירוח האולימפיאדה זכתה לשם "שטיפת מכוניות", פרשה שבמסגרתה לפחות חמש חברות שעובדות על פרויקטים אולימפיים פשטו רגל עקב התנהלות חשודה ומפוקפקת, והמדינה נאלצה לתמוך בהם. במדינות כדוגמת ברזיל קיים חשש גדול כי אירוח שכזה יצית את ההמון ויוציא אותו בהמוניו לרחובות בהפגנת מחאה נגד השחיתות החוגגת במדינה ונגד המיאוס של העם במנהיגיו המושחתים.

הכותב הוא פרופ' רם הרשטיין הוא מומחה לשיווק ולניהול מותגים וסגן דיקן, הפקולטה למנהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים