למה משרד הבריאות לא עוזר למתמחים במאבק?
המדינה, שאמורה הייתה לייצג את האינטרס הציבורי של קיצור התורנויות - משתמשת ללא רחם בכוח עבודה של רופאים מתחילים
בימים אלה מתקיים דיון על חוק ההסדרים לשנת 2017-2018. במסגרת זו משרד הבריאות מבקש למנוע מהרופאים הבכירים, מנהלי יחידות ומחלקות, לצאת לקליניקה פרטית משום שיציאתם למספר שעות, משעות הצהריים ועד חצות עלולה לגרום לכך שיהיו עייפים ולפגוע בטיפול בחולים למחרת היום.
- מאבק הרופאים המתמחים: ליצמן מאיים בסנקציות נגד מנהלי בתי החולים
- הרגולציה של המתמחים
- סופית: התמחות עורכי הדין הוארכה משנה לשנה וחצי
הטעון המרכזי של משרד הבריאות, כפי שנחשף בשבוע שעבר, מסתמך על דו"חות של מבקר המדינה מהשנים 2008 ו-2011, בהם נטען כי "העומס הרב המוטל על הרופאים, שנוסף על עבודתם בבתי החולים, עוסקים גם בעבודה פרטית או בפרקטיקה פרטית במקומות אחרים, עלולה לפגוע בתפקודם ולגרום להם לטעות באבחון מחלות או במתן טיפול תרופתי ולסכן את בריאות מטופליהם". אם כן, לטענת משרד הבריאות, המסתמכת על דו"ח מבקר המדינה- רופאים עייפים הם רופאים המסכנים את החולים.
אך הטעון המוסרי הזה בו משתמש משרד הבריאות בהגבלת הבכירים מתנפץ אל קרקע המציאות בכל הנוגע לחיי אדם המופקדים בידיהם של המתמחים לרפואה.
במהלך חודשיים ויותר מתנהל מאבק המתמחים לקיצור תורנויות של 26 שעות ברצף המסכנות את החולים ומשרד הבריאות ממלא פיו מים. מדוע הטעון בו משתמש
משרד הבריאות להגביל את הפרקטיקה הפרטית של הבכירים אינו תקף לתורנויות הארוכות של המתמחים?
המוסר הכפול הזה של משרד הבריאות, על חשבונם של חיי המטופלים ואיכות הטיפול בהם, זועק לשמיים. אותו משרד בריאות שטען כי התורנויות הארוכות "אינן מזיקות" וכי קיצורן עשוי לפגוע בהכשרת הרופאים – נעמד על הרגליים האחוריות כאשר מדובר בבכירים.
אם כן, מדוע משרד הבריאות, שאמור היה להגן על המתמחים והמטופלים במערכת הבריאות הציבורית מתעקש לא לסייע למתמחים? כמו תמיד, במקום שאין מוסר אמיתי – מדובר בכסף. המדינה, שאמורה הייתה לייצג את האינטרס הציבורי של קיצור התורנויות , שדאגה לחוקק מערכת חוקים המגבילים את שעות העבודה של טייסים, נהגי רכב כבד, נהגי קטרים, חיילים וכוחות ההצלה – משתמשת ללא רחם בכוח עבודה של רופאים מתחילים. למה? כי זה זול.
על מנת לפתור את מצוקת המתמחים יש צורך בתוספת של תקני מתמחים. הוספת תקנים משמעותה הקצאת כסף נוסף לרופאים חדשים שיכנסו לתוך מערכת הבריאות ויצילו אותה מהעומס הכבד בו היא נתונה– וזו אינה מוכנה לפתוח את הכיס.
אך עוד לפני הוספת תקנים חדשים, בשביתת הרופאים האחרונה ב-2011 הובטחו 1,000 תקני רופאים, מתוכם 500 תקני מתמחים. וכמה מתוך תקני המתמחים קיבלו? הסוד התגלה לאחרונה מפי ממלא מקום מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, שמסר בוועדת הכנסת שכונסה באופן בהול לדון במצוקת המתמחים: רק 91 תקנים אוישו. מדובר בחידלון מערכתי קשה ואי כיבוד הסכם קיבוצי עם הרופאים שיש לו משמעות קשה בחוק. אך המוסר הכפול לא נעצר רק במוסדות המדינה.
גם ההסתדרות הרפואית, הארגון שאמור לייצג את כל הרופאים בישראל, אלו הבכירים כמו גם את המתמחים, הסתפק בתגובה רפה בכל הקשור למאבק המתמחים. היא זו הראשונה שהייתה אמורה לאמץ ולחבק בחום את המאבק, לטובת העובדים אותה היא מייצגת, אך בחרה לשתוק ומן הצד השני הכריזה באופן מיידי על סכסוך עבודה כאשר מדובר בהגבלת עבודת הרופאים הבכירים. זכויותיהם של המתמחים נרמסות ומשרד הבריאות ושר האוצר משה כחלון, השר שהבטיח שוויון חברתי לכולם, לעני ולעשיר, גם בשרותי הרפואה - כולם שותקים.
המאבק הנוכחי של המתמחים, בשונה ממאבקים קודמים, אינו על העלאת שכר, קיצור שבוע העבודה אורווחה במהלך התורנויות. להעסיק רופאים מתמחים בתורנויות כה ארוכות שעלולות לגרום לעייפות ניכרת תוך ירידה בכושר החשיבה, שיקול הדעת ונטילת סיכון לטיפול נחות יותר לחולה ואף פוטנציאל לטעויות ולמוות. לא לחינם כל המחקרים בעולם המערבי מצביעים על עליה בתמותה בקרב חולים המגיעים לאשפוז בבתי חולים בסופי שבוע ובלילות, כאשר אז המתמחים נמצאים בשיא העייפות, תורנות ארוכה יותר ועם חסך שינה מוחלט.
בצר להם, ולאחר שלא קיבלו מענה הולם ממשרד הבריאות ומשרד האוצר, פונים המתמחים בקרוב לבית דין גבוה לצדק. תפקידו של בית הדין לתת סעד למען הצדק ולהגן על האזרח הבודד מפני עוולות המדינה. על זה להורות למשרד הבריאות להפחית לאלתר את שעות התורנות של המתמחים. את העוול הזה צריך להפסיק. זהו המעשה המוסרי והאנושי לא רק עבור המתמחים – אלה כלפי הציבור כולו.
הכותב הינו מנהל היחידה למחקרים קליניים במערך הלב ע"ש לבייב במרכז הרפואי שיבא תל השומר