הרכבת היא רק הפרומו למאבק העסקים בשבת

הוועדה לא צפויה להציג לממשלה המלצה אחת, ומסתמן כי תציג שלוש אפשרויות שונות: האחת תגדיר סדר גודל של 150 בתי עסק שיורשו לפעול בשלושה מרכזי קניות בתל אביב; השנייה תציע להפחית את מספר העסקים הפתוחים כיום בשבת בעיר בכ־20%; והשלישית תתיר פתיחה של שלושה מתחמי קניות בימי שבת לצד התרה להפעלת מספר מצומצם של מרכולים.

הכוח של הסוחרים המאוגדים

ועדת גרונר הוקמה בדצמבר 2015 על ידי הממשלה, וניתן לה פרק זמן של 180 ימים להגיע להמלצות. בחודש יוני האחרון ביקשה הוועדה זמן נוסף על מנת לבחון את הנושא.

במקביל להמלצות הוועדה שצפויות להיות מוצגות ביום ראשון הקרוב, כיום עומדות ארבע עתירות לבג”ץ בנושא פתיחת עסקים בשבת בתל אביב. הדיון על כל אותן עתירות אוחד ואמור להתקיים בחודש ינואר הקרוב.

מימין ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, שר הפנים אריה דרעי ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר צילומים: ריאן פרויס, עמית שאבי,שרונה מזליאן- לוי

במרכז העתירות כנגד עיריית תל אביב עומדת התאחדות הסוחרים והעצמאיים הכללית. ההתאחדות, שאף הופיעה בפני ועדת גרונר, מציגה קו אחיד כבר מספר שנים ולפיו אסור להתיר פתיחת עסקים בשבת כדי אפשר שוויון בהזדמנויות בין העסקים. היא נשענת בטענותיה על חוק שעות עבודה ומנוחה ועל הזכות לשוויון, בעוד עיריית תל אביב נשענת על סעיפים בפקודות העיריות המסדירה את סמכותה בקביעת מספר העסקים הפתוחים בשבת. “לא ייתכן שלא יהיה שוויון בין בעלי העסקים בעיר”, אומר יושב ראש התאחדות הסוחרים והעצמאיים הכללית יאיר קורח. “העמדה שלנו היא ברורה. אנחנו רוצים לשמר סטטוס קוו קיים, ולהורות לסגירה של עסקי מסחר קמעונאיים בשבת”.

מנגד, נמצאים העסקים הפתוחים בשבת, שכוחם נחשב לחלש יותר מכיוון שהם לא מאוגדים. מעל כל אלו מתנוססת עיריית תל אביב, שניסתה לפני כשנתיים לתקן את חוק העזר העירוני ולהגדיר לעצמה מדיניות לפתיחת עסקים בשבת, כפי שעשתה במשך עשרות שנים לפי סמכותה בחוק. בעירייה, מטבע הדברים, מעדיפים לנווט את מפת פתיחת העסקים בשבת, כך שכמות העסקים הפתוחים תוגבל לאזורים מועדפים לפי הטעמים השונים של תושבי העיר. 

השפעות הבג”ץ יורגשו גם בירושלים

גם בירושלים, אשדוד וערים נוספות מתנהלים מאבקים הנוגעים לסגירת עסקים בשבת, כשגם במסגרתם עומדות עתירות משפטיות. למעשה, החלטת בג”ץ בנושא סגירת עסקים בשבת בתל אביב עלולה להוות תקדים ולהשפיע גם על ערים אחרות ברחבי הארץ.

ככלל, סוגיית פתיחת עסקים ביום שבת נתונה לסמכותן של הרשויות המקומיות והעיריות מתוקף פקודת העיריות. לאורך השנים, ובין היתר בגלל סיבות היסטוריות, הערים השונות סיגלו לעצמן חוקי עזר שונים. כך, במסגרת בחינה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מלפני שנתיים, התגלו פערים והתייחסויות שונות לפתיחת עסקים בשבת בין 35 הרשויות שנדגמו. לפי המחקר, ב־92% מבין 25 הערים שנדגמו נמצא חוק עזר עירוני שמגדיר את נושא פתיחת העסקים בשבת. מנגד, בקרב 80% מהרשויות המקומיות שנדגמו כלל לא נקבע חוק עזר לנושא.

הצעות החוק שנקברו והצעות החוק שעוד כאן

אתמול דווח כי שר הפנים אריה דרעי מעוניין לגבש הצעת חוק שתאסור פתיחת עסקים בשבת בתל אביב, אך בלשכת השר הכחישו זאת. בכל אופן, זאת לא הצעת החוק היחידה שעל הפרק.

בחודש דצמבר האחרון אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק של חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד להגדרת יום מנוחה שבועי, הצעה שהספיקה פחות או יותר להיעלם בחודשים שעברו. על פי ההצעה של ח”כ זוהר, תיאסר פתיחתם של בתי עסק בשבת וזאת מנימוקים דתיים וסוציאליים.

ביוני הוגשה הצעת חוק פרטית עליה חתום זוהר, יחד עם חברת הכנסת אלעזר שטרן מיש עתיד וחברת הכנסת רחל עזריה מכולנו. מדובר בהצעה מקיפה וקלה יותר לעיכול מקודמתה, עליה צפויים לדון עם פתיחת מושב החורף. על פי ההצעה הזאת יש לעגן בחוק את מעמדה של השבת וכנגזרת את נושא פתיחת עסקים בשבת.

הצעות אלה מצטרפות לשורת רעיונות והצהרות לאורך השנים הקודמות, אלא שרובן המוחלט לא הגיעו לפסים אופרטיביים בשל וטו שהטילו המפלגות החרדיות.