פרשת קרטל הגז: לחשודים יש סיבה טובה לדאגה

ההבדל בין אז להיום הוא שאז לא נשלחו המורשעים לכלא. בשנתיים האחרונות שינו רשויות האכיפה, ובראשן בתי המשפט, את המדיניות שלהן ועברו מרטוריקה מחמירה לפרקטיקה מחמירה. הראשון לחוות זאת היה אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, שנשלח למאסר בפועל. אחריו נשלחו למאסר גם מנכ"ל מאפיית ברמן לשעבר יהודה שניידמן ומנכ"ל מאפיות דווידוביץ' שייקה דווידוביץ'. בתחילת השבוע הובלו לכלא מובילי קרטל ספרי הלימוד איתמר קרלינסקי וחיים כהן שנידונו לתשעה ושישה חודשי מאסר בהתאמה. בנוסף, הוגש אתמול לבית המשפט הסדר טיעון נוסף בפרשה בעניין אריה מן־דעלי שלפיו הוא ייכנס לכלא לשמונה חודשים.

לרשות ההגבלים יש כלים וסבלנות

עדיין מוקדם לקבוע מה יעלה בגורלם של החשודים בפרשה הנוכחית, אבל הניסיון מהשנים האחרונות מלמד על כך שלרשות ההגבלים העסקיים יש הסבלנות והכלים לפיצוח הסדרים מסוג זה. במילים אחרות, המעבר לחקירה גלויה הוא בשורה רעה לחשודים. מכיוון שהסדרים כובלים למיניהם, כמו למשל חלוקת שוק, מניעת תחרות, תיאום מחירים וכיוצ"ב אינם נרשמים ומפורסמים בפומבי, אלא נכרתים בהבנות סמויות, מקלים בתי המשפט את נטל ההוכחה הנחוצה להרשעה. די במנוד ראש, קריצה, דיבור מרומז וכו', ובלבד שנוצרת הבנה. הבנה זו אינה אמורה לעמוד בכללי דיני החוזים. הסדרים מסוג זה מוכחים בשתי דרכים מרכזיות: הקלטות או איש פנים, בדרך כלל כזה שחלקו בשלל נגרע.

כאשר נחשפים בבתי המשפט הרקע והמניעים להסדרים האלה, כמעט תמיד נשמעת הטענה מצד הנאשמים שבמקום להילחם ולהוציא את העיניים זה לזה כדאי להם להגיע להבנות ולהסדרים. בלי להשוות, חלילה, בגדול זה גם הדפוס ששומר על הפסקות אש בין כנופיות שעוסקות בעסקים פחות לגיטימיים. מנגד, נפוצותה של התופעה יכולה ללמד גם על מצוקה אמיתית של עסקים, בינוניים בדרך כלל, שזקוקים להסדרים האסורים האלו כדי לשרוד.

צילום: shutterstock

העונש הקבוע בחוק: 3–5 שנות מאסר

העונש הקבוע בחוק על העבירה שבה חשודים מנהלי פזגז ואמישראגז הוא שלוש שנות מאסר בנסיבות רגילות וחמש שנות מאסר בנסיבות מחמירות של פגיעה משמעותית בתחרות. עד היום, המקסימום שנגזר היה שנת מאסר בפועל. "הסדר כובל הפך למכת מדינה", כתב השופט דניאל טפרברג מבית המשפט המחוזי בירושלים בעניינם של נאשמי קרטל ספרי הלימוד.

בסיפור הגפ"מ נכפית על רוכש הדירה זהותו של ספק הגז הביתי שלו משום שהחברה קשורה לקבלן. זאת הסיבה לכך שלאחרונה משרד האוצר הכניס לחוק ההסדרים תיקון לחוק המקרקעין שמאפשר לבית משותף לעבור מספק גז אחד לאחר על סמך רוב באסיפה הכללית ללא צורך בקבלת חתימותיהם של מעל מחצית מהדיירים. כמו כן, הוצע שלא לאפשר לספק גז להפלות דיירים הצורכים גז מאותו הצובר (מכל הגז המשותף בבניין).