אבא תמיד התנגד למכירת טבע ואמר: "אני מעדיף לאכול מהתפריט מאשר שיהפכו אותי לחלק ממנו"
חיים הורביץ, מנכ"ל קרן ההשקעות CHealth: "כשפניתי לאבא בשאלות הוא מעולם לא נתן לי תשובות, אלא הבהיר לי את הדרך בשאלות נוקבות"
"אמא היתה במשך 40 שנה מורה להיסטוריה ולאזרחות, והיתה כולה אשת חינוך: בהסברים המתודולוגיים, אפילו בדיקציה. גם אחרי שפרשה עברה על מחברות של הנכדים, והיום עוברת על אלה של הנינים, ומתקנת שגיאות באדיקות. אמא היתה זו שמעורבת בחיי היומיום שלנו, שאכלה איתנו כשחזרנו מבית ספר, בעוד אבא היה מעורב פחות. לא זכורה לי אסיפת הורים כלשהי שהוא הגיע אליה, אבל כשהוא היה בארץ הקפדנו לאכול יחד בערב, והוא היה אלוף העולם בחיתוך דק דק של סלט.
חיים הורביץ. "אבא היה אלוף העולם בחיתוך דק דק של סלט" צילום: נמרוד גליקמן
"אבא נעדר מהבית רבות לרגל נסיעות כמנהל טבע, וגם בגלל מילואים. במלחמת יום כיפור למשל הוא היה מג"ד בתותחנים בסיני, ונשאר בשטח חודשים ארוכים אחרי המלחמה. נסענו לבקר אותו שם פעם אחת; התפעלתי עד כמה הוא היה מסוגל לחיות כמו חורני, באמצע מדבר, בתנאים קשים, ללא מקלחת, אבל הוא גם נתן לנו הרגשה שהוא מת על זה. הוא היה 'מורעל', והיה אסור בשום פנים ואופן לבקר את צה"ל או לפגוע בו.
"בבית דיברנו הרבה על העסקים. באחד מסבבי ההנפקה של טבע, למשל, כשדיללו את מניות המייסדים, אבא הסביר לנו: 'אני מעדיף להיות בעלים של מעט אחוזים בחברה ציבורית גדולה מלהחזיק הרבה אחוזים בחברה פרטית קטנה'. בפעמים שבהן עלתה אפשרות שיקנו את טבע, אבא הדגיש שהוא מעדיף להיות תמיד בצד הקונה: 'אני מעדיף לאכול מהתפריט מאשר שיהפכו אותי לחלק מהתפריט'. הוא נרתע מלהטוטנות פיננסית, בעיקר ממינופים גדולים שמעמידים חברה בסיכון, וגם בטבע ידעו כולם שלא באים אליו עם הצעות פיננסיות סבוכות כאלה.
"לא סבלתי מהשוואות ולא הרווחתי מתנות מתוקף היותי 'הבן של'. אבל אחד הדברים שהכי זכורים לי מילדותי הוא שלמרות ההיגיון הצרוף והבריא של אבא, כשפניתי אליו בשאלות הוא מעולם לא נתן תשובות ופתרונות, אלא שאל שאלות נוקבות וחדות בחזרה. הוא לא אמר את דעתו ורצה שאחשוב לבד, אבל הבהיר את הדרך בשאלות ששאל. היום הוא הכי חסר לי ברגעים כאלה, כשחשוב לי לשמוע בעצתו — עצה מאדם עם ניסיון כמו שלו היא מצרך נדיר".
