מחדרי חרדים לחדרי עסקאות

"הייתי בחדרי עסקאות של הבנקים המובילים בעולם בלונדון ובארצות הברית. אתה רואה שם אנשים מכל הסוגים, כל הצבעים וכל המינים - שחורים, לבנים, הודים, יהודים. בחדרי העסקאות של הגופים הפיננסיים בישראל לא רואים את זה. אני רוצה לראות את הגיוון הזה בהנהלה של בנק בישראל" — כך מציגה דורית בן סימון את האתגר של המכון הישראלי לפיננסים, שהיא השיקה ב־2014 ונועד לספק הכשרות מקצועיות למגזר הפיננסים. הפרויקט הראשון של בן סימון בכיוון הזה הוא לשלב חרדים במערכת הפיננסית. את המערכת הפיננסית בישראל היא מכירה היטב: היא היתה ראשת החטיבה הפיננסית ומנהלת הסיכונים הראשית בבנק דיסקונט, מנכ"לית גמולות מקבוצת הפועלים, מנהלת החיסכון והגמל בבנק טפחות ועוזרת למנכ"ל משרד האוצר.

לאחר שהחלה להתבסס בשוק, החלה בן סימון לפנות גם לאוכלוסיות שאינן האוכלוסיות הקלאסיות לחדרי המסחר, וכעת היא יוצאת לפרויקט ראשון לשילוב עובדים מהמגזר החרדי. למימון הפרויקט היא השיקה קמפיין גיוס באתר מימון ההמונים Livingift, כשהיעד הוא לגייס סכום של 100 אלף שקל עד סוף אוקטובר. הכספים מגויסים כהלוואה בריבית אפס, שניתנת למיזם לתקופה של שנתיים.

המטרה של בן סימון היא לקלוט להכשרות של סוחרי מט"ח ואנליסטים 50 תלמידים חרדים בעלי תואר ראשון בכלכלה, חשבונאות או מינהל עסקים, והמימון נדרש להקמת מסגרת תומכת לאותם תלמידים, שתלווה אותם במהלך הקורס ולאחריו ותבטיח את קליטתם בשוק הפיננסים. מבחינת בן סימון, מדובר בסנונית ראשונה של גיוס אוכלוסיות חדשות לעולם הפיננסים, שמתגמל בשכר גבוה ובאפשרויות קידום. המגזר הבא שהיא מתכוונת להתמקד בו הוא המגזר הערבי.

דורית בן סימון: "אנחנו רוצים לאפשר לחברות הפיננסים לקבל אוכלוסייה מוכשרת, מגוונת, ורעבה מאוד להצלחה. אוכלוסייה הומוגנית מייצרת קשיים לארגון" צילום: אוראל כהן

רעבים להצלחה

מבחינת הבנקים והגופים הפיננסיים, קליטה של עובדים חרדים וערבים משרתת בעבורם שתי מטרות: ראשית, היא משפרת את דו"חות האחריות התאגידית של אותם מוסדות, ובמיוחד זה חשוב לבנקים, שכן הרגולטור מחייב אותם לפרסם דו"חות מסוג זה, המודדים את תרומת המוסד לסביבה ולקהילה; שנית, היא מקלה על הבנק או על גוף ההשקעות לפנות ללקוחות מהמגזר החרדי והערבי.

"אנחנו רוצים לעזור לאנשים טובים להיכנס לשוק", אומרת בן סימון. "אנחנו רוצים לאפשר לחברות הפיננסים לקבל אוכלוסייה מוכשרת, מגוונת, ורעבה מאוד להצלחה. עוד כמעסיקה בבנק היה חסר לי אוכלוסיות מגוונות. אוכלוסייה הומוגנית מייצרת קשיים לארגון. קליקות. כולם חושבים אותו דבר. רמות השכר עולות בלי הצדקה. זה לא מקצועי נטו. זו אוכלוסייה קטנה שעוברת מבבנק לבנק, ומעלה את המחיר שלה. החרדים לעומת זאת תפורים לצרכים של הבנקים והמוסדות הפיננסיים. אין שום סיבה שהם לא יקבלו הזדמנות שווה בשוק העבודה, ואין שום סיבה שלא נראה אותם בעוד כמה שנים בהנהלות הבנקים".

למה לגייס כסף במימון המונים לפרויקט?

"אנחנו לא חברת השמה ולא נהיה חברת השמה, אבל מאחר שנכנסנו לפרויקט חברתי, שבו הצלחה אינה רק השמה אלא קליטה מוצלחת לאורך זמן, היתה חסרה לנו השקעה. המימון יאפשר לנו להכניס 50 תלמידים ראשונים - ללוות אותם, להעסיק עובד שילווה אותם בשלב הקורס ובשלב החיבור למוסדות הפיננסיים ולוודא שכל החסמים התרבותיים נפתרים".

מה יקרה אם לא תצליחו לגייס את ההון שאתם רוצים?

"אנחנו כבר מתחילים באופן עצמאי במשאבים שלנו לעשות את הפרויקט, והוא ייצא לדרך גם אם לא נגייס. אנחנו פשוט נשלם ריבית יותר גבוהה על ההלוואה שתממן את זה. זה ייקח יותר זמן וזה בסדר. אבל גיוס המונים יאפשר לנו להצליח בצורה טובה יותר ועם השקעה של פחות משאבים".

נקודת פתיחה טובה יותר

בן סימון אומרת שבשלב הבא שלה היא מתכוונת להמשיך לעשות את אותו הדבר, כלומר "להרחיב למקצועות נוספים. העולם החרדי צריך את הגשר הזה בין אוניברסיטה לתעסוקה. אנחנו רוצים לתת לחרדים את הגשר הזה, ולתת להם נקודת פתיחה יותר טובה מהשוק החילוני, כדי שהוא יוכל לייצר נקודת פתיחה יותר טובה. בהמשך נגיע גם למגזר הערבי. אלה האוכלוסיות שמשוועות להיטמע, ויש חסמים אמיתיים לכך בארגונים".

המוסדות הפיננסיים לא רוצים לקלוט אוכלוסיות מגוונות?

"זה שמנכ"ל ויו"ר רוצים - זה ברור. זה שמשאבי אנוש רוצים - זה ברור. אבל כדי שהעסק הזה יצליח אנחנו צריכים להגיע למעסיקים באופן ישיר, למנהל היחידה, למנהל המחלקה, הפוסק האחרון בשאלה אם הוא קולט חרדי כן או לא. צריך למצוא את אלה שמאמינים בזה. האתגר שלנו זה לא רק ללוות, אלא לייצר את החיבור עם האנשים הללו, להראות את ההצלחה, ואחר כך אנחנו מאמינים שזה ייפתח וכבר לא יצטרכו אותנו. לשים קבוצת חרדים במחלקה או בחברה־בת בבני ברק - זה נחמד מאוד, אבל זה לא הטמעה. אני רוצה לראות חרדי בתוך אוכלוסייה חילונית. לראות אוכלוסייה מגוונת".