השבוע המכונן של הענקיות הישראליות

את השבוע האחרון צריך יהיה לסמן בלוח השנה כשבוע בו הונחו יסודות לשינויים טקטוניים בשתיים מהחברות הגדולות והוותיקות בישראל - טבע וגזית גלוב. לכאורה אין ביניהן הרבה במשותף, פרט לכך ששתיהן הצליחו להיבנות מחוץ לגבולות ישראל ולהפוך ענקיות בתחומן. ואולם השבוע נוצר סדק קל במעמדן המוביל, וגם אם זה עדיין לא ניכר דרמטית בתוצאות, 2016 מאותתת על סוף תקופה עבורן.

השבוע יצאה ההודעה החגיגית על המיזוג בין אקוויטי וואן לבין ענקית המרכזים המסחריים האמריקאית ריג'נסי. בגזית גלוב ניסו בכל הכוח להציג את המהלך כמיזוג: עסקה שבמסגרתה החברה הישראלית גם תרשום רווח הון נאה של מיליארד שקל, וגם תישאר בעלת הבית בחברה שעשויה להיכלל במדד S&P 500 היוקרתי. אלא שהמציאות שונה.

טבע וגזית גלוב מזדנבות מאחורי תל אביב 100

העיתונות בארה"ב התייחסה לעסקת גזית-ריג'נסי כמכירת אקוויטי וואן לכל דבר. בהודעה המשותפת של החברות, שהופצה בארה"ב, כתוב במפורש כי אקוויטי וואן תפסיק להתקיים ונכסיה יעברו לריג'נסי.

גזית גלוב תישאר עם אחזקה של 13% לעומת 62% שייוותרו בידי בעלי המניות הקיימים של ריג'נסי. מדובר אמנם באחזקה לא קטנה במושגים של שוק ההון האמריקאי, אך אם בוחנים את המבנה החדש של תיק הנכסים, קל להיווכח כי מחברה שמרכז הפעילות ההיסטורי שלה היה בארה"ב, המשקיעים מקבלים חברה שמרבית פעילותה באירופה (אטריום וסיטיקון), שתי רגליים במשקל שווה בברזיל וישראל, ועוד אחזקה בפעילות בקנדה.

ייתכן כי מימוש פעילות המרכזים המסחריים בארה"ב מגיע דווקא בתזמון הנכון, לאור הירידה שמורגשת כבר שנים בשוק הקניונים "השכן" על רקע המעבר לקניות באינטרנט. עם זאת, יש משהו עצוב בפרידה של חיים כצמן מהפעילות המרכזית שהפכה את גזית גלוב לסיפור הצלחה ישראלי.

עשור של רכישות פרווה

גם טבע הטילה השבוע פצצה, בשיחת ועידה לכאורה שגרתית עם האנליסטים לאחר פרסום דו"חות הרבעון השלישי. לראשונה מאז שנות ה־80, אז החלה לבסס את צמיחתה על רכישות, הכריז שלשום המנכ"ל ארז ויגודמן כי טבע תעצור לעת עתה את מסע הרכישות ותתמקד בצמיחה אורגנית.

לאחר רכישת הענק שהשלימה טבע רק בקיץ האחרון, כששילמה 40 מיליארד דולר תמורת החטיבה הגנרית של אלרגן, מובן למה היא תרצה לקחת הפסקה. אלא שבטבע התעקשו ממש עד לאחרונה כי לאחר חיזוק הפעילות הגנרית, הרכישות לא יירדו מהפרק, אך הן יתמקדו בתרופות מקור.

לאחר רכישת רימסה ב־2.3 מיליארד דולר, שהוכרה רשמית כ"כישלון", טבע רוצה לעשות שידוד מערכות. אלא שמחינת הרכישות שביצעה טבע, שהוכתרה כאלופת עיכול החברות, לאורך עשור, מתגלה תמונה מטרידה. מאז רכישת איווקס ב־2006, לא הייתה לטבע רכישה שהצליחה לייצר עבורה קפיצה בהכנסות או ברווחיות.

בעשור האחרון השקיעה טבע לא פחות מ־30 מיליארד דולר ברכישות (ללא אלרגן), בהן רכישת באר ב־7.5 מיליארד דולר, רציופארם ב־5 מיליארד דולר וספלון ב־6.8 מיליארד דולר. בין 2007 ל־2012 צמחו הכנסותיה ב־9 מיליארד דולר, אך מאז "נתקעו" סביב 20 מיליארד דולר בשנה. הרווחיות הגבוהה חיפתה על ההכנסות, שהן מאכזבות אם נבחנות בראי המחיר הגבוה שבו הושגו. הרווחיות הזאת אף התבססה ברובה על הקופקסון.

לבחון אסטרטגיה מחדש

גם במהלך הנוכחי של טבע, כמו של גזית גלוב, יש הצדקה לעצור ולבחון מחדש אם רכישות הן עדיין האסטרטגיה הנכונה ביותר לחברה. אלא שההחלטה מגיעה לאחר הפיאסקו של רימסה, שלא אמור לקרות לחברות בסדר גודל כזה וברמת מומחיות שכזו, וגם לאחר רכישת הענק של אלרגן.

מרכז מסחרי בבעלות גזית גלוב צילום: Scott G Morris

גם גזית וגם טבע פותחות את 2017 כשמניותיהן חבוטות ומציגות ביצועי חסר מול מדדי הייחוס. חוסר הוודאות שאופף לפתע את הכלכלה העולמית בכל הקשור לעלויות ההון והחוב ולמתרחש בארה"ב ואירופה - זירות הפעילות המרכזיות של החברות - יקשו עליהן להוכיח כי הן עדיין פאר היצירה של הכלכלה הישראלית.