כך זנח ליצמן את האיומים וויתר על ביטוח סיעודי ממלכתי

בזמן שיו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מאיים להשבית את המשק, בגלל המשבר הנקודתי בסוגיית פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתי, עתידה של רפורמת הסיעוד — זו שנועדה לספק פתרון כולל בתחום — אינו ברור. מדובר בסוג של מסך עשן שמאחוריו החזקים מתדיינים על אפשרויות שונות של ביטוחים מסחריים במקום להתמקד בשיפוץ ושדרוג הביטוח הסיעודי הממלכתי.

 בהסתדרות דאגו שוב לוועדי העובדים והכריזו בשבוע שעבר על סכסוך עבודה בעקבות השינוי שהחיל משרד האוצר ושעלול להותיר רבבות מבוטחים ללא כיסוי הולם. המבוטחים האלה שילמו פרמיות לאורך שנים במסגרת מקומות העבודה שלהם, אך הם עתידים להיפלט בקרוב מההסדרים הקבוצתיים הקיימים. מדובר בבעיה אמיתית וקשה מבחינתם של אותם עובדים, ועדיין — קשה להתנער

מהתחושה כי בעוד ההסתדרות דואגת לחזקים ולמאוגדים, נשכחים מאחור כל אלה שאין בכוחם להתאגד. השורה התחתונה היא שהמדינה זונחת בשלב זה תחום שזועק לתיקון מן היסוד. 

תחום הביטוח הסיעודי יקר מאוד ללבו של שר הבריאות יעקב ליצמן, שהגדיר אותו לא פעם כפרויקט הדגל שלו. הוא כבר ניסה לקדם את הרפורמה בקדנציה הקודמת שלו במשרד הבריאות, אך לא הצליח בכך, ובקדנציה הנוכחית — בשונה מהקודמת — דאג לכלול אותה בהסכמים הקואליציוניים. ליצמן אף איים במרומז במהלך הקדנציה הנוכחית על שלמות הממשלה אם לא יצליח להעביר אותה.

איש אינו חולק על נחיצותה של רפורמת הסיעוד. כולם מסכימים שמדובר במהלך חשוב והכרחי, אפילו קריטי: שר האוצר משה כחלון, ראש הממשלה בנימין נתניהו והגורמים המקצועיים במשרד הבריאות. הבעיה היא שמדובר ברפורמה יקרה מאוד שלפי התחזיות תעלה 2–3 מיליארד שקל בשנה. ליצמן, אגב, הציע לסבסד אותה באמצעות העלאת מס הבריאות ב־0.6%, אך גם אינו פוסל שימוש במקורות מימון אחרים. בינתיים נותרה הרפורמה מחוץ להצעת התקציב הנוכחית גם בגלל ליצמן עצמו.

בחזרה לאוגוסט: רפורמת הסיעוד לא נכנסה לתקציב

כדי להבין מה בדיוק קרה שם, צריך לחזור כמה חודשים לאחור, לאוגוסט האחרון, למרתון הדיונים שקיימו שרי הממשלה על הצעת התקציב הנוכחית. לקראת הישורת האחרונה נטש ליצמן את דיוני התקציב והודיע כי בכוונתו להצביע נגד. זאת לאחר שלא הצליח להגיע להבנות עם שר האוצר ועם פקידי אגף התקציבים על תקציב משרדו. ליצמן טען כי הפערים עם האוצר גדולים מאוד, וכי הצעת המשרד אינה נותנת מענה לצרכים הבסיסיים ביותר של המערכת בשנים הקרובות, ובראשם הזדקנות האוכלוסייה — אגב הרפורמה בסיעוד.

ליצמן נקט את אסטרטגיית ה"תחזיקו אותי", ולא בפעם הראשונה. הוא עשה כך לא מזמן, כשתכנן להכניס תרופות מצילות ומאריכות חיים לשב"ן (ביטוחים משלימים), אם לא יוגדל תקציב סל התרופות. בסופו של דבר הסל אכן גדל, והיוזמה נזנחה. גם הפעם האסטרטגיה הזו עזרה לו, לפחות חלקית: בתום דיונים נוספים שהתקיימו מיד לאחר שנטש את ישיבת הממשלה הוחלט על הגדלת בסיס תקציב הבריאות במאות מיליוני שקלים, הוספת אלפי מיטות אשפוז ועוד שורת תופינים.

אולם מה שנותר מחוץ לחבילה האטרקטיבית שקיבל ליצמן הוא רפורמת הסיעוד. שר הבריאות אמנם התרצה והצביע בעד התקציב, אך על הדרך גם סנדל את עצמו, לפחות לפרק זמן מסוים: כיצד ידרוש עתה תוספת תקציבית משמעותית עבור הסיעוד, לאחר שורת התוספות האחרות שקיבל בדקה ה־90?

בסביבת ליצמן מבטיחים בשיחות עם "כלכליסט" כי אין שום כוונה לזנוח את הרפורמה או לסגת ממנה, ומבהירים שגם בימים אלה מתנהלות שיחות בנושא בין הלשכות של ראש הממשלה ושרי האוצר והבריאות. אולם מו"מ קונקרטי בדרגים המקצועיים לא מתקיים בשלב זה. במילים אחרות, הרפורמה תקועה.

מספר הקשישים הסיעודיים צפוי לעלות בשנים הקרובות

בישראל חיים כ־200 אלף קשישים סיעודיים, והצפי הוא כי בשנים הקרובות יעלה מספרם של בני 75 ומעלה ב־30–20 אלף מדי שנה. מבין מדינות ה־OECD ישראל היא המדינה עם שיעור המטופלים הסיעודיים הגבוה ביותר במסגרת ביתית או באשפוז — כ־21.5% מתוך בני 65 פלוס (נכון ל־2013). ההוצאה הלאומית הנוכחית על סיעוד היא 12.8 מיליארד שקל, שמתחלקים בין מימון ציבורי בהיקף של 7.1 מיליארד שקל (56%) ומימון פרטי של 5.7 מיליארד שקל (44%).

תחום הביטוח הסיעודי רצוף קשיים וכשלים שמחייבים תיקון, ולא בכדי התעקש שר הבריאות לקדם את הרפורמה. זו עתידה לכלול, בין השאר, הבטחת כיסוי בהיקף ראוי למבוטחי הביטוח הסיעודי למשך שנים, הגברת יעילות המערך הסיעודי באמצעות הרחבת שעות הטיפול הניתנות למבוטחים ושיפור מנגנוני הטיפול הסיעודיים בקהילה ובמוסדות האשפוז. עוד מדובר בהקטנת הנטל על משקי הבית, שכן כשליש מהמטפלים העיקריים בחולה הסיעודי נאלצים לעזוב את עבודתם, ובהגמשת הקריטריונים לזכאות (מבחני הכנסה). הקריטריונים המחמירים הנהוגים כיום מביאים למצבים שבהם תוספת פרישה זעומה מבטלת את זכאותם של גמלאים לקבלת טיפולים. כלומר, הם נאלצים לוותר על ההטבות על חודם של שקלים בודדים שקיבלו במסגרת פיצויי הפרישה.

הרפורמה גם צפויה להביא לאיחוד הטיפול המבוזר ועתיר הבירוקרטיות שמתחלק כיום בין כמה גופים ממשלתיים לכדי גוף אחד שיישא באחריות וגם יבצע תכנון ארוך טווח.