פילבר מדבר על תחרות אבל בעצם מגן על בזק

חוק בזק יגיע הבוקר לדיון ראשון בוועדת הכלכלה, כשברקע קולות מלחמה מצד משרד התקשורת, שבמסווה של דאגה לתחרות בעצם מפעיל את כל כובד משקלו לטובת שימור כוחה של קבוצת התקשורת הגדולה בישראל. על ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו נאסר לעסוק בענייני בזק בגלל קרבתו לבעל השליטה שאול אלוביץ’, אבל מנכ”ל משרדו שלמה פילבר עדיין פועל לטובת הקבוצה. החוק, שבמשרד האוצר מקדמים כחלק מחוק ההסדרים, מבקש לכפות על בזק לאפשר לכל חברת תקשורת שתרצה בכך לפרוש תשתית פיזית משלה לאורך קווי התשתית של בזק ברחבי הארץ, וכך להגדיל את התחרות בתחום ולפגוע בכוחה המונופוליסטי.

במשרד התקשורת מתנגדים בחריפות לחוק ומסרבים לתמוך בו, אף שכבר אושר בממשלה במסגרת חוק ההסדרים ועבר בקריאה ראשונה. בדיון הבוקר צפוי פילבר לדרוש פתיחה של כלל התשתיות בישראל עבור כל חברות התקשורת, במקום לחייב רק את בזק לעשות זאת — כלומר לאפשר לחברות לפרוש תשתית פיזית משלהן לאורך קווי התשתית של חברת החשמל, מקורות ותאגידי המים והביוב.

במשרד טוענים שחוק בזק כפי שהוא כעת מספק פתרון חלקי בלבד לתחרות בתחום תשתיות התקשורת, וכי הוא מיותר משום שכבר כיום הוא מוסדר בתקנות שרק מחזקות את מעמדה המונופוליסטי של בזק במקום לייצר תנאי תחרות ואי־תלות אמיתיים. “לצערנו פקידי האוצר סירבו כל השנה האחרונה לדון עם משרד התקשורת ברפורמה רחבה כזאת והעדיפה לכפות תיקון חקיקה מיותר ומזיק שיזמו ללא שיתוף משרד התקשורת”, אמרו גורמים במשרד.

כך מוצגים הדברים על פני השטח, אלא שמאחורי הקלעים מסתתר סיפור פוליטי מורכב וסבוך המובל בידי אינטרסים אישיים יותר ולאומיים פחות. ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר התקשורת, נמצא ביחסים קרובים עם בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ’. מסיבה זו גם אסר עליו היועמ”ש אביחי מנדלבליט לעסוק בענייני בזק במסגרת תפקידו, וסמכויותיו בנושא הועברו לצחי הנגבי, שמכהן כשר במשרד ראש הממשלה. הנגבי אכן התנגד לאישור חוק ההסדרים בממשלה בגלל הכללתו של חוק בזק, אבל אחרי שהנושא לובן והצדדים הסכימו לדון בחוק בטרם יאושר בכנסת — הסיר את התנגדותו.

מנכ”ל משרד התקשורת שלמה פילבר הוא מינוי אישי של נתניהו, משרת אמון, ולכן כדאי לפרק את דרישתו לפתוח את כל התשתיות לשימוש כל החברות ולבדוק את האפשרויות הגלומות בה אחת אחת.

כל התשתיות, כל הבעיות

פתיחת תשתית ההולכה של חברת החשמל לשימוש חברות תקשורת שירצו לפרוש תשתית פיזית משלהן, כמו פרטנר וסלקום, תהיה בעייתית מאוד מבחינה משפטית. מיזם הסיבים האופטיים — שנועד לרשת את המדינה בתשתית תקשורת שלישית — שנמצא בבעלות ממשלתית חלקית (חברת החשמל מחזיקה 40% ממנו), אמנם סובל היום מבעיות רבות ואינו מתפתח, אבל הוא עדיין מחזיק בחוזה חתום שמעניק לו בלעדיות על השימוש ברשת ההולכה של חברת החשמל ל־30 שנה, כלומר עד 2043.

אם במשרד התקשורת יצליחו להכריח את האוצר להתנות את פתיחת התשתית של בזק בפתיחת התשתית של חברת החשמל, האחרונים ייאלצו לגרור את חברת IBC, בעלת השליטה במיזם הסיבים, לבית המשפט כדי לבטל את החוזה בהליך שעלול לקחת שנים רבות ולהשליך את חוק בזק אל פח האשפה של ההיסטוריה. מהלך כזה גם יחסל סופית את המיזם המדשדש, שחיבר עד כה רק 3,500 בניינים, מחזיק כ־35 אלף לקוחות משלמים ומחפש נואשות משקיע, אבל זה רק בונוס ולא המטרה האמיתית.

תשתית נוספת שרוצים לפתוח במשרד התקשורת היא זו העירונית, של תאגידי המים והביוב. כאן כבר נכנסים לסיפור אינטרסים פוליטיים מכיוון אחר — אלה של ראשי הערים.

בתחילת השבוע שלח ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, בשם פורום 15 הערים העצמאיות, מכתב לשר האוצר משה כחלון, לשר הממונה על בזק צחי הנגבי וליו”ר ועדת הכלכלה ח”כ איתן כבל, ובו הביע תמיכה נלהבת בחוק בזק. “הסדר זה יוביל לניצול מיטבי של תשתיות התקשורת הקיימות של חברת בזק (שאת רובן הקימה המדינה בטרם ההפרטה) על ידי השחלה של קווים נוספים של שאר החברות באותה תשתית פסיבית קיימת. זאת תוך הימנעות מהקמה מיותרת של תשתיות נוספות בקרקע, על כל המשתמע מכך, ומפתיחת כבישים ומדרכות שלא לצורך. בשמי ובשם פורום ה־15 אני מברך על ההסדר המוצע ומבקש לפעול בהקדם לאישורו וליישומו”, כתב.

זה לא שבזק או התחרות בתחום התקשורת עלו לפתע לראש סדר העדיפויות של ראשי הערים. משמעות הדברים היא שאין להם כל כוונה לאפשר שיתוק של רחובות שלמים בתחומי הערים שלהם כדי לאפשר פרישת תשתיות לאורך קווי המים והביוב, ולכן מצאו לנכון להביע תמיכה בחוק בזק. הלובי של השלטון המקומי הוא אחד החזקים במשק, ואם משרד התקשורת יצליח להכריח את האוצר להתנות את פתיחת תשתית בזק בפתיחת תשתיות המים והביוב שבבעלות הערים — צפוי לו מאבק חריף וארוך שהסיכוי לנצח בו קטן. הנה עוד דרך לעכב את פתיחת התשתיות של בזק לתחרות ולעזור למונופול לשמור על כוחו.

התשתית השלישית שאת פתיחתה ידרוש היום פילבר היא זו הארצית של מקורות. בעוד שבמקרה הזה אין בעיות משפטיות או פוליטיות מיידיות שיעזרו לעכב את הפתיחה, הרי שהאפשרות להשתמש בתשתית מקורות למטרה כזו לא נבדקה מעולם ולא ידוע אם היא בכלל אפשרית מבחינה טכנית. בכל מקרה שימוש בתשתית מקורות לבדה אינו אפשרי, כך שבכל תרחיש מגיעים שוב ושוב לשימוש בתשתיות חברת החשמל ותאגידי המים והביוב.

בשורה התחתונה, להצעה של משרד התקשורת לפתוח את כל התשתיות בארץ לתחרות יכול היה להיות היגיון — אם היא היתה ישימה. אבל היא לא, מהסיבות שפורטו לעיל וייתכן שגם אחרות. מאחר שבמשרד התקשורת יודעים זאת היטב, אין אלא להסיק מהמהלך הזה שמטרתם היא למנוע מחוק בזק לעבור כחלק מחוק ההסדרים הנוכחי, לסבך אותו ככל האפשר ולשלוח אותו לעוד חודשים אם לא שנים של עבודת הכנה. ואם אפשר למסמס אותו לגמרי על הדרך כך שיישכח לחלוטין, בכלל טוב.

בבזק חוששים לאבד שליטה

בזק היא מן הסתם המתנגדת העיקרית לחוק, שמיועד להחליש את כוחה, ולא היתה רוצה לראות אף מתחרה רצינית בתחום תשתיות התקשורת. הקבוצה מחזיקה כיום בכשני שלישים מתשתיות התקשורת בארץ, וכל מתחרה תנגוס לה בנתח השוק ובדיבידנדים שמחולקים להנהלה בכל שנה. בבזק אוהבים להתפאר בכ־350 אלף לקוחות שמשתמשים בתשתית האינטרנט שלה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי — הרפורמה שבמסגרתה חברות תקשורת יכולות לרכוב על התשתית של בזק תמורת תשלום, מבלי לפרוש תשתית פיזית משלהן, כפי שעושות למשל החברות טריפל סי ואקספון — אבל לא רוצים לחלוק את הבוננזה האמיתית, שהיא התשתית עצמה.

מאחר שהרפורמה כולה, שכוללת גם את השוק הסיטונאי וגם את שיתוף התשתית, עדיין לא מעוגנת בחקיקה אלא רק בתקנות, לבזק יותר קל לתקוע מקלות בגלגלים, לעכב מהלכים ולמרר את חייהן של חברות התקשורת שרוצות לעשות שימוש בתשתית שלה, מבלי שמשרד התקשורת מפריע לה במיוחד. אם חוק בזק כפי שהוא יעבור, כל הפרעה מצד בזק תיחשב לעבירה פלילית ומצבה כבר יהיה אחר לגמרי.

חברות שיפרשו תשתית פיזית לאורך קווי בזק, כמו פרטנר וסלקום, כמובן ישלמו לבזק על השימוש בקווים — כפי הנראה כמה מאות שקלים על כל קילומטר של תשתית תת־קרקעית. עבור החברות מדובר במחיר לא גבוה, אבל עבור בזק המשמעות היא אובדן השליטה בשוק התקשורת בארץ.

מי שדווקא תומכת בהצעת האוצר היא חברת HOT, שמעולם לא טרחה לפרוש תשתית מלאה בארץ אף על פי שהתחייבה לכך בתנאי הרישיון שלה. אם חוק בזק יאושר, היא תוכל לבצע את הפרישה המלאה על גבי תשתית בזק באופן חוקי ולפתור לעצמה את הבעיה.

מבזק נמסר בתגובה: ״חוק ההסדרים, המקודם באופן לא מושכל על ידי משרד האוצר, יוביל להקטנת התחרות וההשקעות, תוך שהוא פוגע באינטרס לאומי לפריסת מגוון תשתיות תקשורת. האוצר מוביל למצב מסוכן שבו המדינה מסתמכת על תשתית תקשורת אחת של בזק, תוך שהוא מייצר מצב מעוות בו חברות בעלות תשתית יעשו שימוש חופשי בתשתית בזק. בזק מאפשרת כבר כשנתיים לחברות מתחרות לעשות שימוש בתשתית שלה. סלקום, פרטנר, אקספון, טריפל סי ועוד חברות כבר היום מספקות שירות ללקוחות שלהן על בסיס התשתית של בזק, אך הוספת חברות בעלות תשתית להסדר זה תהווה טעות קשה״.