צריך גם לדעת איך למנוע שריפות

בעקבות אסון הכרמל נאלצה הממשלה לבצע את הרפורמה במערך הכבאות שדחתה כל כך הרבה זמן. היא הגדילה את תקציב הכבאות בחצי מיליארד שקל לשנה ועכשיו יש לנו מערך כבאות ראוי. עדיין קטן מדי יחסית לעולם המערבי, אבל מאורגן ועם פיקוד מרכזי, ואפילו טייסת כיבוי גדולה. בהחלט ייתכן שהעובדה שעברנו את גל השריפות בלי הרוגים היא תוצאה של הרפורמה הזו.

רק מה? למחדל של אסון הכרמל היה עוד היבט. לא ננקטו פעולות מניעה מהסוג של הקמת אזורי חיץ מסביב לישובים מוקפי יער והכבישים המובילים אליהם ופרישת ברזי כיבוי. ניצב כבאות והצלה לשעבר שחר איילון דווקא פרסם טיוטת תקנות שקובעות כללים לחישוף אזורים. אבל לא רק מטוסי כיבוי עולים כסף, גם עקירה וגיזום של עצים והנחת תשתיות מים. בקרן קיימת לישראל מעריכים את העלות של הפעולות האלו ב־250 מיליון שקל וגם התחזוקה תעלה מיליונים.

שריפה בחיפה צילום: איי אף פי

בוויכוח התקציבי הזה אין לכאורה שום דבר חריג. מכבי האש והמשרד לביטחון פנים דרשו לאשר את התקנות. משרד הפנים התנגד להפלת העלות על הרשויות המקומיות. המשרד להגנת הסביבה העלה טענות סביבתיות. קק"ל היתה מוכנה לממן על חשבון הכספים שהתחייבה להעביר לממשלה. האוצר רצה שתממן בכסף הזה דברים אחרים. אז מה חריג? שיש נושאים שלא סובלים דיחוי. במרץ נציג האוצר הבטיח בכנסת תשובות תוך שבועיים ואף הסכים שמדובר בהצלת חיים. במקום תשובות הגיע גל השריפות. יש אסונות שקשה לחזות מראש. אבל שריפה בכרמל? מה באמת חשבו בממשלה, שלא תהיה עוד שריפה בכרמל?

בסוף השבוע היו עסוקות הרשויות השונות בלהסביר למה זה בכלל לא קשור אליהן או למה אם זה היה תלוי בהן כבר מזמן היו אזורי חיץ בישובים מוקפי היער. שלא יהיה ספק, בשבועות הקרובים יימצא התקציב לחישוף. אפשר אם כן לקוות שעד השריפה הבאה בכרמל כבר נשקיע גם במניעה, ולא רק נכבה שריפות.