תקציב הכיבוי הוגדל, אך טרם נוצל במלואו
אסון הכרמל ב־2010 ודו"ח מבקר המדינה שבא בעקבותיו הולידו רפורמה במערך הכבאות ותקצוב של עד 1.3 מיליארד שקל בשנה. אלא שהתקציב לא נוצל במלואו, מספר הכבאים עדיין נמוך בהרבה מהרצוי, ותוכנית אזורי החיץ תקועה בגלל ויכוחים בין משרדי הממשלה
האש שאחזה בחיפה, בהרי ירושלים ובמקומות רבים נוספים בארץ, ועבודתם של לוחמי אש מסביב לשעון בניסיון לכבותה, העלו שאלות רבות בנוגע למוכנות של הרשות הארצית לכבאות והצלה ולניצול התקציבים הנרחבים, יחסית, שקיבלה בשנים האחרונות. רק במעט תחומים השקיעה מדינת ישראל בשנים האחרונות כמו שהשקיעה במערך הכבאות בעקבות מחדל השריפה בכרמל ב־2010 ודו"ח מבקר המדינה שהגיע בעקבותיו. השאלה הגדולה היא אם היא השקיעה מספיק והאם הכספים נוצלו כראוי.
- תוכנית להגנה על יישובים מוקפי יער מפני שריפות תקועה - עקב מחלוקות תקציביות
- בעקבות החשד להצתות: קרן הפיצויים של מס רכוש תעניק סיוע לנפגעי השריפות
- גם הרפורמה בכבאות לא התגברה על החוסרים הענקיים
ב־2012 החליטה ממשלת ישראל על הרפורמה בכבאות. המרכיבים העיקריים שלה: הקמת הרשות הארצי לכבאות והצלה שיצרה פיקוד מרכזי ל־24 גופי כבאות אזוריים ובמסגרתה מרכז שליטה ארצי לכיבוי אש. מדובר בעצם בהלאמה של שירות שעד אז ניתן על ידי הרשויות המקומיות.
מרכיבים נוספים של הרפורמה הם: הגדלת מספר תקני לוחמי האש, הגדלה וחידוש של צי רכבי הכיבוי, הקמת תחנות כיבוי אש נוספות והקמת טייסת חדשה לכיבוי אש. תקציב מערך הכבאות שעמד ב־2012 על כ־700 מיליון הגיע ב־2016 ל־1.2 מיליארד, עלייה של כ־70%. עם זאת, בשנים האחרונות הואט קצב תוספות התקציב לכמאה מיליון שקל בשנה. ב־2015 קיבלה הרשות 1.1 מיליארד שקל, ב־2016 — 1.2 מיליארד שקל, ול־2017 ו־2018 יועד לה תקציב של 1.3 מיליארד שקל לכל שנה.
עם תחילת הרפורמה, עמד יחס הכבאי לתושב בישראל על 1 ל־6,000 לעומת כבאי ל־900 תושבים בארצות הברית וכבאי ל־1,000 עד 1,200 באירופה. ב־2014 הגענו ליחס של 1 ל־5,000. ב־2018 היינו צפויים להגיע ליחס של 1 ל־4,000. החוסרים בתחום הכבאות היו כה גדולים שגם רפורמה מקיפה התגברה רק על חלק מהם. במקום שישית ממספר הכבאים המקובל במערב הגענו לחמישית עד רבע.
ב־2012 היו לרשות הכיבוי 350 רכבים, מתוכם 90 בני עשרים שנה ומעלה. עד סוף 2015 נרכשו 140 רכבים נוספים - תוספת של כ־40%. לא ברור כמה רכבים הוצאו מהשירות, אבל היום נאמד מספר רכבי הכיבוי בלמעלה מ־400. נבנה מאגר אסטרטגי של חומרים מעכבי בעירה. התוצאות החיוביות של ההשקעה בכבאות הורגשו: מספר ההרוגים בדלקות ירד בעקביות מ־23 ב־2012 ל־9 ב־2015. זמן ההגעה הממוצא לאירוע ירד מ־13:54 דקות ב־2008 ל־6:25 ב־2014. כמו כן, ישראל כבר מחזיקה טייסת כיבוי אש של 14 מטוסים.
בישיבה הראשונה של ועדת המשנה לכבאות והצלה של הכנסת ביולי 2015 אמר נציב כבאות והצלה אז שחר איילון: "עברנו רפורמה. קיבלנו כסף. צריך לברך על הטוב ולהגיד תודה על מה שקיבלנו, אבל הפערים הם כל כך גדולים. הפערים הם עצומים. המערך הזה צריך להשלים פערים שהצטברו במשך עשרות שנים. אנחנו לא דומים למערכות כיבוי אחרות בהיקף, בגודל ובתקנים. אני צריך לעשות מאמץ גדול והשתדלות גדולה באוצר, בכנסת ובממשלה". מאז עזב איילון לא מונה לא מחליף קבוע וכממלא מקום הנציב מכהן שמעון בן נר.
התוכנית להגנה על יישובים
בדיקת "כלכליסט" מעלה שוויכוח בין משרדי הממשלה לבין עצמם וכן עם הרשויות המקומיות וקרן קיימת לישראל (קק"ל) מונע כבר שנתיים את אישור ויישום התקנות להגנה על יישובים המוקפים ביער מפני שריפות, בהתאם לדו"ח מבקר המדינה בנושא אסון הכרמל. שורה של דיונים נערכו בשנתיים האחרונות בוועדת הפנים של הכנסת ובוועדת המשנה לכבאות והצלה בנוגע לתוכנית ליצור אזורי חיץ ביישובים המוקפים יער, ובניסיון להוציאה לדרך, אבל לשווא. יו"ר קק"ל דני עטר אומר שאם היתה מיושמת התוכנית "היה נחסך הרבה מאוד כסף ופגיעות בבני אדם".
דו"ח המבקר בנושא אסון הכרמל, שפורסם ב־2012, הצביע על מחדלים קשים בנושא מניעת שריפות. "הסיבה לשריפה בכרמל היא כמה כשלים מתמשכים", נכתב אז, "ובהם אי־דילול הצמחייה ואי־בירואה; אי־יצירת קווי חיץ; קביעה של הנחיות מקצועיות חלקיות בלבד מצד הגופים האחראיים למניעת שרפות בישראל; וליקויים ביישומן של ההנחיות שנקבעו". המבקר קבע כי יש לגבש מדיניות לאומית בתחום מניעת שריפות ולהביאה לאישור הממשלה. נציב כבאות והצלה לשעבר איילון פרסם טיוטת תקנות למדיניות כזו ואף העבירה לכל הגורמים הרלבנטיים ובהן הרשויות המקומיות. עם זאת, כדי שיהיה לתקנות תוקף מחייב דרושה חתימה של מספר שרים ובראשם השר לביטחון פנים.
בדיון בכנסת בפברואר האחרון אמר עטר ש"מדובר ב־450 יישובים שעטופים בעצים וסכנת חיים מרחפת מעל ראשם". עטר הכריז שהוא מוכן להעביר לרשויות המקומיות רבע מיליארד שקל מתוך הסכום של 2.2 מיליארד שקל שהקק"ל התחייבה להעביר למדינה בשנים 2016־2017. אלא ש"ועדת הארבעה", בה יושבים נציגי קק"ל, משרד ראש הממשלה והאוצר, לא מצליחה להגיע להסכמות.
יו"ר ועדת המשנה לכבאות והצלה ח"כ נאוה בוקר אמרה בסוף השבוע ש"בהחלט יתכן שישום התקנות היה מגן על זכרון יעקב וחיפה. אם היו מעבירים את הכספים בזמן ונותנים לרשויות לטפל היו חוסכים הרבה כסף. לפעמים חוסכים, ואז הנזק שנגרם למדינה כתוצאה מזה שלא היו אזורי חיץ הוא מיליארדים. אני מתריעה על כך הרבה זמן". לדברי עטר, "אנחנו צרפנו את קווי החיץ לבקשה שלנו במה להשקיע את הכסף, אבל עד עכשיו לא התקבלה שום החלטה. מחר בבוקר אפשר לכנס את ועדת הארבעה ואם נציגי הממשלה יסכימו, 250 מיליון שקל יעברו לביצוע".
במשרד האוצר אמרו בתגובה ש"כיוון שמשרדי הפנים, הגנת הסביבה וביטחון פנים לא רצו לממן, הושגה פשרה במסגרתה קק"ל תממן. קק"ל לא העבירה את הכסף לרשויות. זה לא צריך לעבור דרכנו. תשאל אותם למה הם לא מעבירים".
מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן אמר ש"שר הפנים הקודם וגם הנוכחי תומכים בתקנות אך מתנגדים לגלגל את האחריות לרשויות בלי כלים תקציביים. מדובר בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים בפריסה רב שנתית. אלה תקציבים לא קטנים, בטח ליישובים בפריפריה".
בית שנשרף בחלמיש צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש למה התציב לא מנוצל
גם ניתוח ההוצאות של מערך הכבאות, באמצעות נתוני האוצר ומפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי, מעלה תמונה מטרידה מעט, לפיה מצד אחד התקציב המיועד לכבאות והצלה גדל בשנים האחרונות בצורה די משמעותית בהתאם לתוכנית רב שנתית אך ניצול התקציב היה נמוך. בנוסף, לא רק שעיקר התקציב מיועד להוצאות שכר, גם החלק שכן מיועד לרכש - לא מנוצל בצורה מלאה.
מאז שייוחד לרשות הכבאות תקציב ייחודי ב־2013 היא לא הצליחה לבצע רכישות בפועל ביותר מ־70% מתקציב הקניות שלה. בשנה הראשונה רק 39% מהתקציב נוצל, אולם זה נתון סביר בהתחשב בעובדה שלוקח זמן להתארגן לרכישות משמעותיות של כבאיות ומטוסי כיבוי או בניית תחנות כיבוי. אלא שהיינו מצפים שהחל ההשנה השנייה או השלישית לעלייה בתקציב, כבר ייראה שנעשה בו שימוש מלא. ולמרות זאת הנתונים מעידים כי גם ב־2014 וב־2015 הביצוע בפועל של תקציב הקניות היה נמוך ועמד על 70% ו־65% בהתאמה. השנה, מתוך תקציב הקניות נוצלו עד כה רק 41%. אמנם בכל שנה הרכישות של משרדי הממשלה גדלות באופן ניכר בחודשיים האחרונים, כלומר בימים אלו, אך בכל מקרה מדובר בשיעור ביצוע נמוך מאוד.
מאחר שהביצוע התקציבי נרשם לפי הוצאה במזומן, ועיקר הרכישות בשירותי הכבאות לא מתקבלות באותה שנה, אלא רק נרשמות כהתחייבות עתידית, ומשולמות רק עם הגעת הרכש בפועל, אחוזי הביצוע הנרשמים בתקציב הרכש נמוכים יותר. אולם גם בהתייחס לנתון זה, שיעורי הניצול של התקציב של שירותי הכבאות עדיין לא משביעי רצון, מאחר שהיינו מצפים להגיע לאחר כמה שנים לאיזון בו כל התקציב המזומן מנוצל, בעקבות התחייבויות קודמות. אחד ההסברים לכך הוא שהתקציב גדל בכל שנה, ולכן סך התקציב של השנה הקודמת נמוך מסך התקציב של השנה הנוכחית.
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "המשרד והרשות לכבאות והצלה קידמו במהלך השלוש שנים האחרונות את התקנות להגנה על יישובים מפני שריפות יער. לצערנו בהתאם לחוק, לא ניתן לאשר את התקנות ללא הסכמת עוד גורמים ומשרדי ממשלה אשר סירבו ומסרבים להסכים להן בשל שיקולי תקציב. למרות פניות חוזרות ונשנות בנושא זה, שהאחרונה בהן נעשתה רק לאחרונה, המשרדים עמדו על סרובם. גורמי המקצוע בכבאות הינחו את הרשויות ברחבי הארץ לפעול בהתאם לטיוטת התקנות והכללים וחלק מן הרשויות פעלו בהתאם".