4 השורות הנסתרות שצריכות להטריד חברות עם הטבות מס

החוק לעידוד השקעות הון שכלול בחוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה ל־2017—2018 מעורר עניין רב בעיקר בשל ההטבות שהוא מעניק לחברות גדולות ולחברות טכנולוגיה, אך בתוך 23 העמודים שעליהם הוא נפרס מסתתרות ארבע שורות מעניינות לא פחות שמאיימות לזעזע את המציאות של כל החברות שזכאיות להטבות. לפי הצעת החוק, ההטבות לא יינתנו יותר עבור נכסים לא מוחשיים. כלומר, נכסי מוניטין וההכנסות הנובעות מהם.

עד היום, הטבות המס ניתנו לחברות הזכאיות על כל ההכנסות שלהן. בהתאם לכך, חברה זכאית שממוקמת בפריפריה משלמת מס חברות של 9% במקום 25% וחברה זכאית שממוקמת במרכז משלמת מס חברות של 16%. לפי הצעת החוק, החברות יידרשו לשלם מס חברות מלא על נכסים לא מוחשיים. מוניטין, כנכס לא מוחשי, יכול להתגלם בשלל צורות, החל ממותג על גבי בגד שמעלה את מחירו בשל שמה של החברה ועד לתמחורו של רכיב אלקטרוני.

משה כחלון שר האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

לטענת ח"כ אראל מרגלית, הצעת החוק במתכונתה הנוכחית יכולה להביא לכך שפקידי רשות המסים יטענו כי שבב של חברה שזכאית להטבות מס כמו אינטל יקר באופן משמעותי משבב דומה שמיוצר בסין בשל המוניטין של אינטל כחברה שמייצרת מוצרים איכותיים, כך שעל ההכנסות שנובעות מהפער הזה אינטל תשלם מס מלא.

הצעת החוק חלה גם על הטבות המס החדשות שמשרד האוצר רוצה להעניק לחברות הייטק במטרה למשוך לכאן ענקיות טכנולוגיה. במסגרת ההטבות האלו, חברת הייטק שהמחזור השנתי שלה נמוך מ־10 מיליארד שקל תשלם מס חברות בשיעור של 12% וחברת הייטק שהמחזור שלה גבוה מ־10 מיליארד שקל תשלם מס חברות בשיעור של 6% בלבד.

החוק, שאמור להיות מאושר יחד עם חוק ההסדרים ותקציב המדינה עד לסוף החודש, קובע כי השינוי יתבצע רק ביוני 2021, כך שלחברות שמקבלות כיום הטבות מס יהיו חמש שנים להתכונן לעלייה בתשלומי המס. מעבר לכך, גם רשות המסים רוצה זמן להיערך ולבחון את השינוי וכיצד הוא מתכונות דומות פועלות במדינות אחרות בעולם.

הרעיון שלא לתת הטבות מס על נכסים לא מוחשיים הוא לא יוזמה של רשות המסים, אלא חלק מהמלצות שגיבש ארגון ה־OECD במסגרת פרויקט בשם BEPS (שחיקת בסיס המס והסטת רווחים). ההמלצות עסקו בנושאים של חלוקת רווחים בין מדינות שונות. ההמלצות קבעו שמדינות לא יוכלו לתת הטבות מס על נכסים לא מוחשיים במטרה להפחית את היכולת של מדינות להעניק הטבות מוגזמות שיימשכו את החברות אליהן, וזאת כדי להפחית את התחרות האגרסיבית בין המדינות שהביאה לכך שבאירלנד, למשל, חברות גדולות כמעט לא משלמות מסים.

הקושי המרכזי בהצעה הוא חישוב החלק של המוניטין מסך הנכסים של חברה. חברות מתייחסות בדו"חות הכספיים שלהם לשווי המוניטין, אך הכוונה היא לחלק מההכנסות שמשוייך למוניטין ולא לחלק מסך הנכסים. זו שאלה שרשות המסים תצטרך לענות עליה.

נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש התרעם על כך שהאוצר מתעקש להכניס את החוק לחוק ההסדרים הנוכחי, על אף שהשינוי יתרחש רק ב־2021. לדבריו, "אם ברשות המסים מודים שיש צורך בזמן כדי ללמוד את הנושא, אז עדיף קודם ללמור אותו ורק אחר כך לחוקק אותו".