מה נכנס, מה נשאר בחוץ: הדילים של הרגע האחרון בחוק ההסדרים

החמצה גדולה לעובדים בחסות ההסתדרות

ועדת הכספים אישרה ביום חמישי בערב את הצעת החוק ששמה תקרה לפטור ממס שניתן על פיצויי פיטורים. החוק, שצפוי להכניס מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה, זכה תחילה להתנגדות עזה משום שהוא ממסה כספים שמטרתם לעזור למפוטרים בשעותיהם הקשות, אבל לאורך כל הדרך הזכירו נציגי האוצר גם את הצד השני שלו — החוק יקבע כי כספי הפיצויים ישויכו בכל מקרה לעובד.

כיום רק מי שחוזה העבודה שלו כולל הבטחה לכך מקבל את כספי הפיצויים שלו גם במקרה שהוא מתפטר ולא מפוטר. סעיף 14 הידוע, שעליו חותמים עובדים רבים, קובע זאת, ובתמורה חישוב הפיצויים נעשה על סמך השכר שניתן לאורך השנים ולא על סמך השכר האחרון, שהוא בדרך כלל גבוה יותר. ההצעה הזאת זכתה לתמיכה גורפת בהתחלה, משום שתפקידה לעזור בעיקר לעובדים החלשים, אלה שכוח המיקוח שלהם מול המעסיק נמוך יחסית, אבל נפלה ברגע האחרון.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. שכנע את האופוזיציה דניאל בר און דוברות ההסתדרות

דחיית הצעת חוק שמיטיבה עם העובדים על חשבון המעסיקים אינה אירוע מיוחד, אבל במקרה הזה ההצעה נפלה, לדברי חברי ועדת הכספים, בשל התנגדות ההסתדרות, הגוף המרכזי שאמור לדאוג לעובדים בארץ. התנגדות ההסתדרות הצליחה להשתרש גם בקרב ח"כים מהאופוזיציה, כולל אלה של המחנה הציוני, שטענו שאין צורך להתערב בחקיקה ביחסי עובד־מעסיק.

חקיקה כזו, שתיטיב עם העובדים, תפגע במי שמנסה לצבור כוח על חשבונם. בשורה התחתונה, כל צעד שמחזק את העובדים על חשבון המעסיק בחקיקה, מקטין מעט את כוח המיקוח של ההסתדרות ושל ארגוני עובדים נוספים, משום שאחד הדברים החשובים ביותר שארגון כזה יכול להציע לעובדים במסגרת התאגדות הוא בדיוק הסכמי עבודה כאלה.

הסעיף של מיסוי כספי הפיצויים אושר כאמור לבסוף. על פי החוק, שיעבור כעת כחלק מחוק ההסדרים, מי שמעסיקיו מפרישים עבורו 6% מהשכר לפיצויי פיטורים יתחיל לשלם מס רק משכר חודשי של 57 אלף שקל ברוטו ומעלה. אדם כזה ישלם מס הכנסה של 45 שקל בחודש, והסכום יעלה עם העלייה בשכר, בדומה לחישוב שנעשה במס הכנסה. מי שמעסיקיו מפרישים עבורו 8.33% מהשכר לפיצויי פיטורים, יתחיל לשלם מס משכר של 42 אלף שקל בחודש ברוטו, ובמקרה זה יעמוד הסכום על 80 שקל בחודש.

בהסתדרות כינו את המהלך "משנה סדרי עולם" ואמרו שהוא צפוי לשנות הסכמים קיימים, למרות הסעיף המשמר את החוזים הקיימים (כמו סעיף 14). לטענתם במצב הקיים יש ברירת מחדל לטובת העובד והמהלך של האוצר נועד להסדיר את מעמד הכספים בחוק. עוד הסבירו שההתנגדות לחקיקה נובעת מכך שהדבר צריך להיעשות בהסכמה ולא באופן חד־צדדי.

חברות הארנק

זכו למתנה בדמות הפחתה של 8% במס דיבידנד

למרות שחקיקת חברות הארנק אושרה בוועדת הכספים באמצע השבוע שעבר, ביום חמישי עלה לדיון של לא יותר מעשר דקות סעיף אחד אחרון ומשמעותי. מדובר בסעיף שמעניק למעשה לחברות הארנק "מבצע" – תשלמו עד ספטמבר 2017 את מס הדיבידנד על ההכנסות שלכם ותזכו להנחה של 8%.

לפי הצעת החוק שאושרה, רשות המסים תוכל לגבות מס דיבידנד משכירים (עם שכר גבוה) שהקימו חברות כדי לקבל בהן את המשכורת שלהן, ומחברות ששומרות את הרווחים כדי שלא לשלם מס דיבידנד אך מאפשרות לבעלים להשתמש ברווחים לצרכים פרטיים. בעוד שעל הכנסה רגילה משלמים מס הכנסה עד לגובה של 50%, בעלים של חברה ממוסה בדירוג מס חברות (היום 25% ויורד ל־23%) ומס דיבידנד על הרווחים שהוא מושך לכיסו (שעומד על 30% פלוס מס ייסף שיעמוד משנה הבאה על 3% במקום 2% לבעלי הכנסות של מעל 640 אלף שקל בשנה). המבצע שאושר תוך דקות, במסגרת דיון על נושא אחר ומבלי שחברי הכנסת שהצביעו לו הבינו במה מדובר, קובע כי אם החברות ישלמו מס דיבידנד עד ספטמבר הקרוב הם יידרשו לשלם 25% במקום 33% – מבצע חיסול שאמור לדרבן את החברות "לנקות שולחן".

מנהל רשות המסים משה אשר. לא רוצה לרדוף אחר החברות צילום: אוראל כהן

מבחינת רשות המסים, שהגיעה לסיכום לגבי המהלך עם לשכות רואי החשבון ועורכי הדין מדובר דווקא במהלך טוב, שכן הוא ייקל עליה לגבות את המס בשנה הבאה – במקום לרדוף אחרי כל החברות, הן ירוצו לזרועותיה. אחרי המבצע היא תחל באיסוף החברות שמנסות להסתיר את הרווחים הצבורים שלהן, במטרה להימנע ממס.

במשרד האוצר דווקא לא אהבו את המהלך – ראשית כי על מבצעים לפעמים אין שליטה, וועדת הכספים עוד עלולה להאריך אותו.

מעבר לכך, למרות שהדבר יגדיל את ההכנסות ממסים השנה (שכן חברות ירוצו לשלם) הקדמת התשלומים תביא בטווח הארוך להכנסות קטנות יותר בגלל שיעור המס המופחת. כמו כן המהלך יאותת לציבור שעדיף לו לחכות למבצע הבא כדי לשלם על הרווחים הצבורים שלו ואולי לקחת את הסיכון שרשות המסים לא תגיע אליו לפני כן.

הטבות לחברות בפריפריה

הקלות מס לכל החברות

בכל פעם שהכנסת מתכוונת לאשר הטבות מס כלשהן, בין שלחברות ובין שלציבור הרחב, היא נתקלת בלחצים להרחיב את ההטבות כמה שאפשר. כמעט תמיד היא נכנעת.

הפעם היה מדובר בהצעת החוק לפיה חברות הייטק עם מחזור נמוך מ־10 מיליארד שקל ישלמו מס חברות של 12% על ההכנסות מקניין רוחני, וחברות עם מחזור גבוה מ־10 מיליארד ישלמו מס של 6%. ההצעה קבעה עוד כי המס על הדיבידנד לחברות הללו יעמוד על 4% בלבד. מנגד, חברות שזכאיות להטבות מס משלמות 9% בפריפריה ו־16% במרכז. הפער בין ההטבה לחברות ההייטק לבין ההטבה הכללית הביאה ללחץ כבד מצד התאחדות התעשיינים לשפר גם את הטבת המס הכללית. הלחץ עשה את שלו ובסופו של דבר המס בפריפריה ובירושלים ירד ל־7.5% לחברות הזכאיות. וכך, במקום להתמודד עם הבעיות שיש בפריפריה כמו נגישות להשכלה איכותית, שוב העדיפה הכנסת לבחור בבדרך הקלה — הורדת מסים. מזו צפויות להנות לא חברות שיעבירו את פעילותן לפריפריה, אלא חברות שכבר נמצאות שם.

מחלוקת נוספת סביב הצעת החוק הייתה בכלל משפטית. האוצר התעקשו לחוקק פסקת יציבות עבור חברות הענק כדי לאפשר למנכ"לים של משרדי האוצר והכלכלה ולמנכ"ל רשות המסים להבטיח את שיעורי המס המופחתים ל־10 שנים. ההטבות יוענקו לחברות שישקיעו בארץ 500 מיליון שקל תחת תנאים מסוימים שייקבעו המנכ"לים המעורבים. במשרד המשפטים התנגדו להצעה בתואנה כי היא מהווה פתח לשחיתות של שלושת המנכ"לים. לטענת משרד המשפטים, בהיעדר כל פיקוח על המנכ"לים, החוק חייב לקבוע קריטריונים ברורים שיגבילו אותם. הצעה נוספת שעלתה היא להגדיל את השקיפות של המנגנון. אף שנציגי משרד המשפטים הבהירו את הבעיה המשפטית בנוסח המוצע של החוק, במשרד האוצר לא ניסו להגיע לכל פשרה. חוסר העניין של חברי הכנסת בקואליציה סייע לאוצר להעביר את ההחלטה הבעייתית מבלי לקיים עליה דיון של ממש.