החובות הירוקים לא עמוקים מספיק
השנה שחלפה הסתיימה עם זינוק של 120% בהנפקת אג"ח ירוקות, שהסתכמו ב־96 מליארד דולר. אבל כל זה לא עולה על 1.4% משוק הנפקות האג"ח הקונצרניות בארצות הברית לבדה
לכאורה מדובר בסכומים מרשימים, אך כאשר משווים את היקף הגיוסים הגלובלי של אג"ח ירוקות לזה של אג"ח קונצרני בארצות הברית לבדה - מגלים כי מדובר בשבריר משוק גיוסי החוב. למעשה ב־2016 היו גיוסי האג"ח הירוקות רק 1.4% מתוך שוק האג"ח הקונצרני האמריקאי. לכן, טוען הדו"ח, יהיה צורך בגיוסים גדולים משמעותית מ־200 מיליארד דולר כדי ליצור שינוי של ממש בשוק האג"ח - שמממן בין השאר שלל פעילויות אנטי־סביבתיות, כגון חיפושי נפט וגז, חקלאות מסורתית וייצור כלי רכב מזהמים.
אחד הגורמים שמונעים התפתחות גדולה יותר של שוק האג"ח הירוקות הוא היעדר הגדרה חוקית מחייבת למהי "אג"ח ירוקה", ובמילים אחרות – מה יכול להיחשב לפעילות ירוקה שתמומן באמצעות האג"ח. כמו כן מדינות עדיין לא הרימו את הכפפה ויצרו תמריצים למשקיעים באג"ח ירוקות. תמריצים כאלה יכולים להיות למשל הנחה במיסוי על רווחי הון מהשקעה באג"ח ירוקות, בהנחה שפעילות זו יוצרת ערך עבור הציבור כולו. בשלב זה הנפקת אג"ח ירוקה נשארת בעיקר מהלך אידאולוגי, שיוצר לחברה עומס של התמודדות עם סוג חדש של הנפקה, כמו עדכון המשקיעים על השימושים להון שגויס.
האג"ח הירוקה הראשונה הונפקה על ידי הבנק העולמי בשנת 2007, ומאז המודל אומץ על ידי חברות ענק כמו אפל וטויוטה, שהשתמשו בכספי הגיוסים כדי לממן מיזמים כמו מעבר לאנרגיה מתחדשת והקמת בנייני משרדים "ירוקים".
אחד הנתונים המפתיעים בדו"ח של מוד'יס הוא שמרבית הנפקות האג"ח הירוקות הגיעו מסין. 35% מגיוסי האג"ח הירוקות בשנת 2016 היו של חברות או תאגידים סיניים. לשם השוואה, חברות אמריקאיות תפסו רק 15% משוק הנפקות האג"ח הירוקות ב־2016. מגמה זו צפויה להתגבר - ברבעון הרביעי של 2016 עמד חלקם של הסינים בגיוסי האג"ח הירוקות על 41%. ייתכן כי עבור הסינים, שסובלים מזיהום קיצוני בערים הגדולות, הצורך במימון פרויקטים ירוקים בוער יותר.
שוק האג"ח הירוקות קיבל רוח גבית משמעותית מאמנת האקלים של פריז, שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כבר איים לפרוש ממנה. לדעת מודי'ס, פגיעה באמנת פריז עלולה בהחלט לעכב את התפתחות שוק האג"ח הירוקות.