הוסר חלקית החיסיון של קצא"א: יתאפשר לקבל מידע על השלכות פעילותה על איכות הסביבה והתכנון

מעטה הסודיות הכבד שאופף את קצא"א (חברת קו צינור אילת־אשלון) נפרם, אבל באופן חלקי בלבד. 

בג"ץ אימץ בפסק דין שפורסם הבוקר (א') את הסכמתה של עמותת אדם טבע ודין (אט"ד) למחוק את עתירתה נגד המדינה וקצא"א, בתגובה ובתמורה לריכוך החיסיון הגורף שסביב קצא"א.

דליפת הנפט בשמורת עברונה, דצמבר 2014 צילום: טל שחר

הריכוך יתבטא באפשרות לפנות לממונה על חופש המידע במשרד האוצר לקבלת מידע שנוגע להשלכות פעילות קצא"א על איכות הסביבה וענייני תכנון ובנייה. בנוגע לשאר פעילויותיה, ימשיך לחול החיסיון המסורתי הכבד.

בעתירתה דרשה אדם טבע ודין את ביטולו של הצו הממשלתי מ-1968 שקובע חיסיון מלא על כל ידיעה הנוגעת לקצא"א למשך 49 שנה. העתירה הוגשה לפני כשנתיים, לאחר שצינור נפט של החברה

עדכון הצו והבהרת המדינה לגביו שניתנו לבית המשפט ב-22.1.17 מאשרים שניתן יהיה לפנות לממונה על חופש המידע באוצר בעניינים שנוגעם לאיכות הסביבה ותכנון ובנייה. מבחינת העמותה, הושגו עיקרי מטרות העתירה ולכן הסכימה לחמוק אותה.

מכיוון שהמטרות נמצאו מוצדקות, פסק בג"ץ הוצאות. המדינה וקצא"א ישלמו, כל אחת, 12,000 שקל הוצאות לעמותה.

מנכ"ל אט"ד, עו"ד עמית ברכה: "ההישגים של העתירה הם גם בעצם שינוי הצו וגם בהכפפת קצא"א לראשונה לממונה על חופש המידע באוצר".

עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין צילום: אדם טבע ודין

הקשר הבעייתי עם איראן

קצא"א, נוהלה במשותף על ידי ישראל ואיראן כמיזם לשינוע נפט איראני דרך הצינור הישראלי ולשיווקו דרך מיכליות שהוטענו בנמל קצא"א באשקלון. ערב עליית חומייני לשלטון הפעילה קצא"א כמה מיכליות נפט וכן החזיקה בכ-800 אלף טונות של נפט גולמי שמקורו באיראן, ואשר הועברו לקצא"א שבועות לפני המהפכה. לאחר מכירת הנפט קצא"א היתה אמורה להזרים כמחצית מההכנסות לממשלת איראן, אולם ישראל ניתקה את היחסים עם איראן, וסכומי התקבולים המגיעים לכאורה לאיראן נצברו בקופת החברה.

לאחר כמה שנים של נתק פתחה איראן בהליכים משפטיים שהתגלגלו לפתחם של כמה הליכי בוררות בינלאומיים סבוכים שמתנהלים לסירוגין בז'נווה ובפריז. בשל כך, לקצא"א יש חסיון כבד פרסום עליה מחייב אישור צנזורה.