חיים כץ מקדם שכר מינימום לכלל עובדי המגזר הציבורי

שר הרווחה חיים כץ מקדם תוכנית לביטול תשלומי השלמת הכנסה לשכר מינימום שמשלמת המדינה לעובדיה. לפי הדו"ח האחרון של הממונה על השכר באוצר ב־2014 קיבלו כ־39% מהעובדים במשרדי הממשלה השלמת הכנסה לשכר מינימום. זאת למרות שהמשכורת הסופית של רבים מהם גבוהה משכר המינימום. הדבר נובע מכך שהשכר אליו מתייחסים כאשר בודקים זכאות להשלמה לא כולל את רכבי התוספת שמהווים במקרים רבים חלק משמעותי מהשכר הסופי. לפי התוכנית החדשה של כץ השכר ההתחלתי של העובדים במגזר הציבורי לא יהיה נמוך משכר המינימום.

לפי דו"ח הממונה על השכר כ־25.5 אלף עובדים של משרדי הממשלה קיבלו ב־2014 השלמת לשכר מינימום, למרות ששכרם החודשי של אותם עובדים היה מעל 12 אלף שקל. בדו"ח מצויין גם כי 12.7% מכלל עובדי ההוראה באותה השנה (כ־15 אלף עובדים) קיבלו השלמת שכר למינימום למרות ששכרם הממוצע של אותם עובדים עמד על 8.3 אלף שקל. חשוב לציין כי קיימים גם מקרים בהם שכר של עובדים במגזר הציבורי לא מגיע לשכר המינימום גם לאחר התוספות.

מימין: שר הרווחה חיים כץ, שר האוצר משה כחלון והממונה על השכר באוצר ערן יעקב צילום: עמית שעל, אוראל כהן

תזכיר החוק שמטרתו לאסור על מעסיק שהוא גוף ציבורי לשלם השלמת שכר לשכר מינימום, עליו עובדים במשרד הרווחה טרם הופץ, אולם פרטיו הגיעו לידי "כלכליסט". בטיוטת התזכיר מצויין כי הבעיה רלבנטית בעיקר במגזר הציבורי מאחר ובמרבית הענפים במגזר העסקי נקבע מראש או הובהר בצווי הרבחה שהוציאו שרי העבודה והרווחה לאורך השנים כי השכר ההתחלתי בהם הא שכר המינימום.

לפי תזכיר החוק התיקון ייכנס לתוקף בספטמבר עוד השנה וזאת על מנת "לאפשר לצדדים ליחסי העבודה להסדיר את תשלומי השכר ללא השלמת שכר או הפרשי הוראת שעה".

עוד מצויין בתזכיר כי "הצעת החוק מבקשת לתקן את המצב הקיים על ידי כך ששכר המינימום יהיה מורכב רק מרכיבי השכר המובאים בחשבון לעניין שכר המינימום ...וייאסר על המעסיק לשלם רכיב של השלמת שכר. ככל ששולמה השלמת שכר עד למועד כניסתו לתוקף של החוק — על המעסיק להוסיף את השלמת השכר לשכר היסוד או לשכר המשולב, לפי העניין". במילים פשוטות משרדי ממשלה יוכלו להמשיך לשלם השלמת שכר, אולם היא לא תוכר להם כחלק מהשלמה לשכר מינימום.

חיזוק המוטיבציה

תיקון העיוות יחזק את העובדים החלשים במגזר הציבורי

העיוות במבנה השכר נוצר דרך הסכמי עבודה שונים של ההסתדרות עם המדינה, ונועד לכאורה להגן על העובדים, אולם התוצאה בשורה התחתונה היא מציאות שכר מעוותת שלא בהכרח משרתת את העובדים.

מצד אחד צוברים העובדים רכיבי שכר שונים שלא נכללים בחישוב שכר המינימום כמו רכיב הוותק (שבמגזר הציבורי הוא די משמעותי מאחר וברירת המחדל היא גידול של 1% לשנה), תוספות על תפוקות למשל בונוס על ביצועים במשרות מסוימות, או תוספות הנובעות מעבודה במשמרות. מדובר ברכיבים שמנפחים את השכר של מי שלכאורה מקבל פחות משכר מינימום.

מנגד תוספת שכר הנובעת מעלייה בדירוג מקצועי ועומדת על כ־300—500 שקל בדרגות השכר הנמוכות, כן נכללת בחישוב להשלמה לשכר המינימום. כתוצאה העלאה בדרגות הנמוכות מקזזת את השלמת ההכנסה והעלייה בשכר בפועל בדרגים אלו עומדת על עשרות שקלים בודדים.

זו הסיבה שבפועל התוספות שניתנות במסגרת הסכמי השכר שנעשים על ידי משרד האוצר וההסתדרות לא מוכרות לצורכי השלמה לשכר מינימום, שכן אחרת התוספת למי שמקבל השלמת הכנסה תהיה בפועל קטנה יותר. זאת במיוחד לאור כך שכמעט כל העלאות השכר היו בלחץ ההסתדרות באחוזים דבר שרק העמיק את הפערים בפועל. כלומר בעלי השכר הגבוה, כמו למשל עובדי הנמלים או חברת החשמל, נהנים מתוספת גבוהה יותר בשקלים לעומת עובדים עם שכר נמוך יותר שמקבלים את אותו שיעור גידול באחוזים שמתורגמים לתוספת שקלית קטנה יותר. תוספת השכר האחרונה שניתנה כוללת גם רכיב שקלי במטרה לצמצם את הפער הזה, אולם זו נעשתה בעקבות לחץ של הממונה על השכר דאז קובי אמסלם למרות התנגדות ההסתדרות.

החשש של כץ הוא שגידול זניח כל כך בשכר מוריד את המוטיבציה של העובדים להתקדם ולהשקיע בעבודה, מאחר והם לא ייראו תמורה כלכלית לקידום, כאשר גם ככה הם נהנים מקביעות בעבודה. התוצאה היא שירות ציבורי חלש שאינו מנסה להשתפר ולהתקדם. המהלך החדש יגרום לכך שהעלאה בדרגה תגלום במלואה בשכר מה שאמור לעודד את העובדים להשקיע יותר כדי להתקדם.

תחילתו של תיקון

התוכנית היא צעד בכיוון הנכון, אך נדרשת רפורמה מקיפה

במשרד הרווחה עוד לא חישבו את העלויות הצפויות של המהלך, אולם לפי הערכות של מומחים בתחום התוכנית עלולה להגיע לעלות שנתית של מיליארדי שקלים שיפרסו על פני מספר שנים. זאת מאחר והמהלך יעלה בהדרגה את שכרם של העובדים בדרגות השכר הנמוכות, מה שיביא באופן טבעי להעלאה בשכר של בעלי הדרגות הגבוהות.

מה גם שצריך לקחת בחשבון שהסכם העלאת השכר האחרון שנחתם עוד לא הסתיים. לפי ההסכם המקורי השכר במגזר הציבורי היה אמור לעלות ב־7.5%, אולם עבור דחייה זמנית שקיבל כחלון גדלה העלאה השכר ל־7.75% וזו צפויה להסתיים רק ב-2019. כך שנראה כי מהלך כזה שיביא עלייה בשכר שתתפרס על פני שנים יהיה קשה לעשות לפחות בתקופה הקרובה.

שכר עובדי המדינה מורכב היום משכבות שכבות, וכולל עיוותים רבים. המהלך הנוכחי פותר אמנם עיוות מאוד משמעותי אולם משאיר בעיות אחרות, כמו למשל תוספות שכר שניתנות תחת אמתלות שונות כאמצעי להעלאת שכר בדרכים עוקפות.

מהלך מקיף שיביא לביטול התוספות בשכר ידרוש להסדיר בצורה מקיפה יותר את מנגנון השכר והתוספות של עובדי המדינה, מה שיידרוש רפורמה גדולה אליה יצטרך כץ לרתום את שר האוצר כחלון כדי להצליח. אלא שבינתיים כחלון לא שש לבצע מהלכים משמעותיים מול ההסתדרות עד כה. בשלב זה ההצעה עוד לא תואמה עם משרד האוצר וכדאי לצלוח מכשול זה יהיה צורך בתמיכה הן של אגף התקציבים והן של הממונה על השכר שנכנס זה עתה, ערן יעקב.

אך כל סידור שלא ייעשה בסופו של דבר בשכר עובדי המדינה, לא יפתור את הבעיה הבסיסית במערכת יחסי העבודה בין ההסתדרות לאוצר. כיום עובדי המדינה יודעים כי האפשרות שלהם לקבל תוספת שכר, מעבר לזו הניתנת לכל עובדי המגזר הציבורי פעם בכמה שנים, היא אך ורק על ידי עצירה של רפורמות שהמדינה חפצה ביקרן. לדוגמה, בסוף השנה שעברה דרשו עובדי רשות המסים תוספת שכר ותוספת כח אדם עבור יישום חוק מיסוי דירה שלישית ושינויים ארגוניים ברשות. לפני כשנתיים וחצי ניתנה הדוגמה הבולטת ביותר למערכת יחסי העבודה הקלוקלת בשירות הציבורי, כאשר בוררות בין המדינה לעובדי הטאבו קבעה כי יש לשלם להם בונוס של 30 אלף שקל עבור הסכמתם להטמיע מערכת מחשב חדשה שלמעשה תקל על עבודתם.

דרוש עדכון נתונים

הערכת עלות התוכנית מצריכה פרסום של נתוני 2015

כדי להעריך את העלויות המלאות של המהלך, לאורך זמן, צריך נתונים מעודכנים, אולם הדו"ח האחרון של הממונה על השכר באוצר שפורסם בדצמבר 2015 עסק בנתוני 2014. כמעט חודשיים אחרי תחילת 2017, משרד האוצר טרם פרסם דו"ח עדכני, זאת למרות שלפני מספר שבועות הכריז כי יפרסם דו"ח כזה בקרוב. כדי להעריך את העלויות האמיתיות של המהלך, שיתפרשו על פני כמה שנים, יש צורך בנתונים עדכניים שיצטרך לספק הממונה על השכר.

ייתכן ודחיית מינוי הממונה על השכר מאז מאי הקודם שהוחלף באופן זמני על ידי ממלא המקום יוסי כהן הביא לדחייה פרסום הדו"ח שבינתיים משאיר את מקבלי ההחלטות עם נתונים ישנים.

המהלך הנוכחי, אם יקודם בתקופה הקרובה בממשלה, עלול לפגוש את ההסתדרות בתקופת הבחירות. אירוע שכבר עכשיו גורר איומים לשביתות ועיצומים בקרב גופים שונים במגזר הציבורי. אם ניסנקורן יירתם למהלך הוא ייאלץ להילחם עליו בכל הכוח כדי לזכות בהכרה בקרב ועדי עובדי המדינה כמי שנאבק עבור החלשים. על הדרך יכול ניסנקורן לגרוף גם כמה נקודות בתחרות מול חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שמתמודדת נגדו בבחירות הצפויות.

שר העבודה והרווחה חיים כץ מסר בתגובה כי " משרדי הממשלה צריכים להתנהל כעסק פרטי לכל דבר. אזרחי ישראל הם הלקוח ומוכרחים לקבל את השירות המיטבי מעובדי הציבור, שצריכים להיות מתוגמלים כראוי. למרבית עובדי המגזר הציבורי אין אופק תעסוקתי. במשרד הרווחה שישים אחוז מהעובדים מקבלים השלמה לשכר מינמום, עיוות שהגיע זמנו לחלוף מן העולם. חייבים לשנות את השיטה ולבטל את הישראבלוף של השלמת הכנסה. ביחד עם האוצר וההסתדרות ניתן להוביל לשינוי כך שעובד יקלט בדרגה המקבילה לשכר המינימום במשק. המהלך לביטול תשלום השלמת ההכנסה לפי חוק שכר המינימום וקביעת סף מינימלי של שכר כמקובל בשוק הפרטי יקפיץ מדרגה את השרות לאזרח ואת התגמול לעובדים״.