מנהלי חברת החשמל ישלמו מכיסם על ההתעמרות בלקוחות

רשות ההגבלים העסקיים הטילה היום (ב') קנס מינהלי בהיקף של 13 מיליון שקל על חברת החשמל בשל ניצול לכאורה של כוחה המונופוליסטי מול לקוחות שעזבו אותה לטובת תחנות כוח פרטיות. עוד החליטה הרשות להטיל עיצומים כספיים אישיים על בכירים לשעבר בחברת החשמל בסכום שנע בין 110 ל־180 אלף שקל, וזאת בכפוף לשימוע. בסביבת הרשות טוענים שהעיצומים הכספיים אינם מכוסים או מבוטחים בכל צורה, כלומר מי שקיבל קנס שכזה ייאלץ לשלם זאת מכיסו.

הבכיר מבין השלושה שיקבלו את הקנס הוא אלי גליקמן, מנכ"ל החברה בין השנים 2011 ל2015-. הקנס שהוטל עליו עומד על 180 אלף שקל. קנס נוסף הוטל על יעקב חאין, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל לקוחות, שפרש בדצמבר 2014, בגובה של 165 אלף שקל. הבכיר השלישי הוא יצחק בלמס, סמנכ"ל לקוחות של החברה מתחילת 2015 עד היום, שעליו הוטל קנס של 110 אלף שקל.

"איימו על הנוטשים בהפסקת שירותים שונים"

צילומים: אוראל כהן, ידיעות אחרונות

בכיר באחת מתחנות הכוח הפרטיות הגדולות סיפר ל"כלכליסט" שכשעובדי חברת החשמל גילו שיש לקוחות שעוזבים אותם הם פעלו מול לקוחותיו בכמה מישורים. הראשון הוא מניעת גישה למאגרי המידע של החברה כדי לראות תשלומים או תחזיות אספקת חשמל, מידע שיעזור לו לתכנן את הביקוש של הלקוחות שלו לשבועות הקרובים. בשטח, כך מספרים, חלק מעובדי חברת החשמל איימו על הנוטשים שהם מפסיקים לתת להם "שירות VIP" ואם מדובר בבעל מפעל שקו החשמל שלו נפל באמצע הלילה, לא בטוח שיבוא מישהו לתקן לו. "האיומים עבדו. חלק מהלקוחות שהיו איתנו במשא ומתן חששו שאספקת החשמל שלהם תפגע", הוא אומר.

בעלי תחנות הכוח הפרטיות התלוננו בפני רשות החשמל הישנה והרשות להגבלים על התופעות, וחברת החשמל החזירה את כלל השירותים רק בסוף 2015 רק בעקבות פניית רשות ההגבלים.

לפני כשנה פתחה הרשות בשימוע רשמי. הטענה היתה שאנשי חברת החשמל נקטו בצעדים של "פגיעה ממשית בתחרות, שכן היא יוצרת ללקוחות הגדולים חשש ממעבר להתקשרות עם יצרני החשמל הפרטיים. לקוחות עלולים לחשוש שהנזק שיגרם מהיעדר מידע לגבי הרציפות של זרימת החשמל אינו שקול ליתרון שגלום במעבר לרכישת חשמל מספק פרטי. מהלך זה יוצר תמריץ שלילי ללקוחות לעבור לרכישת חשמל מספקים פרטיים והוא עלול להיתפס כ'ענישה' של חברת חשמל את לקוחותיה שהחלו לרכוש חשמל ממתחריה".

בסביבת חברת החשמל בוחרים לנגח את הרשות ואומרים ש"למה לא לדבר על כך שמצד אחד דורשים תחרות ומצד שני נותנים יד חופשית לפרטיים להרוויח בלי הגבלה. הגיע הזמן לקיים דיון ציבורי נרחב בשאלה: עבור מי עובדת רשות ההגבלים? תמיד קל להתעמר בחברת החשמל ומנהליה, ולשתוק כשברז הכסף הציבורי מעביר קונטיינרים של דולרים לכיסי טייקונים". החברה טרם השיבה כיצד העיצום הכספי יקבל ביטוי ומה חלקו של דירקטוריון החברה שנתן יד להתנהלות שכזו.

30% כבר עזבו את החברה הממשלתית

שוק ייצור החשמל הפרטי תפס תאוצה רק לפני כארבע שנים, כאשר באמצע 2013 הוא נפתח לתחרות, כך שלקוחות גדולים יכלו להישאר עם חברת החשמל או לעבור

לתחנת כוח פרטית ולקבל הנחה של 6%–9% מתעריף החשמל הרשמי.

הסנונית הראשונה היתה תחנת הכוח OPC (בבעלות אי סי פאוור 80% וואוליה 20%). זו החלה לייצר בקיץ 2013 כ־440 מגה וואט, שהיו אז כ־3.7% מכוח הייצור של חברת החשמל. בין הלקוחות שעזבו את חברת החשמל לטובת ייצור פרטי ניתן לציין את בית הזיקוק הצפוני (בזן) ואת אינטל.

במאי 2014 נכנסה לעבודה דוראד שמפיקה כ־850 מגה וואט. זו כבר גזלה לחברה החשמל שורת לקוחות דוגמת חברת המים הלאומית מקורות, משרד הביטחון (על בסיסי צה"ל), שטראוס, אסם, רשת פתאל והבנקים לאומי והפועלים. ביולי 2015 נכנסה לעבודה תחנת הכוח הפרטית הגדולה במדינה, של דליה אנרגיות. זו מפיקה קרוב ל־900 מגה וואט ובין לקוחותיה ניתן למנות את דלק ישראל, אוניברסיטת תל אביב, קבוצת עזריאלי, ביה"ח הדסה ורשת רמי לוי. מאז נוספו תחנות נוספות יותר קטנות ועד למצב שבו חברת החשמל מדווחת בדו"חות הכספיים שלה לבורסה שקרוב ל־30% מכושר הייצור במשק כבר עבר ליצרנות פרטית, כאשר מגבלות רגולציה וחקיקה מונעות מהן למכור חשמל מוזל גם לבתי אב. חברת החשמל מנסה להילחם בגזרה על ידי ביטול מעמדה כמונופול, בינתיים ללא הצלחה.

מחברת החשמל נמסר כי מדובר "בהחלטה שגויה" וכי בכוונת החברה לערער לבית המשפט ולהציג בפניו את מכלול העובדות הסותר את עמדת הרשות. מטעמו של גליקמן לא התקבלה תגובה.