האוצר יבדוק הלוואות שלקחה מערכת הביטחון למימון עסקאות - ביניהן עסקת הצוללות

בדיון סודי שהתקיים אתמול (ג') בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון ונחשף ב"כלכליסט" הודיע משרד האוצר כי יבחן את ההלוואות שלקחה מערכת הביטחון למימון עסקאות שונות ביניהן עסקת הצוללות שנמצאת בכותרות בשבועות האחרונים.

בעוד שאגף התקציבים טען כי לא הכיר את הנושא וייבחן את ההלוואות שניתנו, בחשב הכללי דווקא טענו כי הנושא היה מוכר. ההלוואות מהוות למעשה מסלול עוקף לתקציב המדינה ולאפשרות של משרדי הממשלה להתחייב על הוצאות עתידיות, שמנוהלת על ידי אגף התקציבים. הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, שמורכבת מוועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון, בראשה עומד ח"כ אבי דיכטר, דנה כאמור בהלוואות תקציביות למימון רכש ביטחוני שניתנות מידי בנקים. כאמור אחת מעסקאות הצוללות עם גרמניה לגביה חשף העיתונאי רביב דרוקר את המעורבות לכאורה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועורך דינו דוד שמרון, עסקת הרכישה של שלוש הצולות בעלות של כ- 400 מיליון יורו לצוללת טרם נחתמה ובשבוע שעבר החלה חקירה בעניינה "על רקע המידע שנאסף על ידי המשטרה במסגרת הבדיקה שהתנהלה בחודשים האחרונים ולאור ראיות שהעלו חשד סביר נגד חלק מהמעורבים בפרשה לביצוע עבירות מתחום השחיות הציבורית.

טקס קבלת צוללת אחי רהב (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן

הוועדה בחנה את תהליכי הבקרה והפיקוח שיש היום על עסקאות אלו, זאת ברקע החשדות כי הלוואות אלו הן דרך עוקפת להוצאות ביטחוניות משמעותיות מאושרות תחת לחצים פוליטיים. בשבוע שעבר נחשף כי בשנה שעברה נתניהו ביקש להחליף את מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל בחשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי בויאנג'ו לאור חילוקי דעות בין משרד הביטחון למשרד ראש הממשלה סביב סוגיות הרכש הללו. עבאדי בויאנג'ו נחשבת למקורבת לנתניהו ובמסגרת תפקידה כחשבת כללית אישרה בסופו של דבר את ההלוואות שמימנו את הרכישות של משרד הביטחון בשנים האחרונות.

הוועדה בחנה אתמול גם האם הייתה מגבלה שנקבעה על ידי החשב הכללי באוצר בנוגע להיקף יתר ההלוואות הקיימות לצרכי רכש ביטחוני והאם ישנה מגבלה היום להיקף ההלוואות העתידיות בנושא.

סוגיה נוספת שעומדת על הפרק היא סוגיית דמי התיווך ברכישות אלו, בעסקת הצוללות עלו לכותרות עורך הדין דוד שמרון ומיקי גנור שהפכו למתווכים בעסקה במקום שייקה ברקת, לכאורה בעקבות לחצים של מפקד חיל הים לשעבר אלי מרום (צ'יני). במסיבת העיתונאים שערכה עבאדי בויאנג'ו לסיום כהונתה היא נשאלה על ההכרה בהוצאות על דמי תיווך ואמרה "קודם כל הייתה עסקה אחת שהובאה לאישורי דמי תיווך ואני פסלתי אותה. התקבלה אלי שאלה ממשרד הביטחון ופסלתי את דמי התיווך. לגבי שאר הדברים, למיטב ידיעתי, מתקציב מדינת ישראל לא שולמו דמי תיווך, לא יודעת לענות על דמי תיווך מצד הספק, אמרתי לאנשי משרד הביטחון. אין היגיון בעסקאות "ממשלה לממשלה" כל העסקאות היו כאלה ולכן אני סבורה שזה לא נכון לשלם דמי תיווך. גם אם הספק נותן בסוף דמי תיווך זה נופל על הציבור". כעת עולות טענות באוצר כי עבאדי בויאנג'ו לקחה עמה לביתה, בסיום תפקידה, מסמכים שונים. על כך אמר גנזך המדינה כי אם נלקחו מסמכים כלשהם, עליה להשיב אותם.

במסגרת הדיון בנוכחות של נציגי אגף החשב הכללי, נציגי אגף התקציבים ממשרד האוצר, ראש אגף התקציבים וראש אגף הכספים ממשרד הביטחון ונציגי המטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה צוינו מספר עסקאות שנעשו בשנים האחרונות ביניהן רכישת מטוסי ה F-35 שנעשתה עד כה בשני שלבים - רכישת 19 מטוסים ב-2010 בעלות של 2.75 מיליארד דולר ועסקה שנייה ב-2014 בה רכשו 144 מטוסים יחד עם הוצאות שונות של בינוי, תשתיות והכנת בסיס נבטים לקליטת המטוסים בעלות של 2.82 מיליארד דולר.

בנובמבר האחרון אישר הקבינט רכישה של עוד 17 מטוסים, ובכך ישלים חיל אוויר את רכישת 50 המטוסים שהם בעצם שתי טייסות. עוד תעלה מחר בדיון עסקת רכישת 5 ספינות המגן שנקנו במטרה להגן על מאגרי הגז שנמצאים במים הכלכליים של המדינה. עלותן עמדה על 430 מיליון יורו, מתוכן 115 מיליון ניתנו כמענק על ידי גרמניה. עסקה נוספת היא רכישת מטוסי אימון מחברת אלניה איירמאקי האיטלקית במסגרתה נקנו 30 מטוסי האימון במיליארד דולר, כאשר במקביל קנתה הממשלה האיטלקית מישראל לווין ושני מטוסי התראה במיליארד דולר.

עבאדי בויואנג'ו מסרה בתגובה: "כחשבת הכללית באוצר אישרתי למערכת הביטחון לממן שלוש עסקות באשראי מספקים: עסקת המטוס האיטלקי, עסקת המים הכלכליים ועסקת ה F 35. הדיון על כך התקיים בקבינט הביטחוני ונכחו בו נציגי משרד הביטחון וראשי אגף תקציבים. הצורך בלקיחת אשראי מספקים נובע מכך שתקציב המדינה אינו מסוגל לשאת בהוצאות בהיקפים כאלה בשנה אחת. לכן קבעתי תקרה לסך העסקות באשראי מספקים, ממנה לא חרגנו, וגם הוריתי לרשום את ההתחייבויות כנדרש ביחס החוב לתוצר״.