סיפוח דה־פקטו: הטבת מס חדשה לתושבי יו"ש

החלטת ממשלה הגוררת את ישראל, אם במתכוון ואם שלא, לסיפוח של יהודה ושומרון באמצעות מדיניות המס נכנסה אתמול לתוקף. ההחלטה קובעת כי חקלאים ביהודה ושומרון יזכו בהטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, כשם שנהנים מהן חקלאים הפועלים בתחומי הקו הירוק. עד היום קיבלו החקלאים ביהודה ושומרון מענקים במקום אותן הטבות מס, מאחר שהחוק לא אפשר את מתן ההטבות ליישובים מחוץ לקו.

את ההחלטה הגיש בשבוע שעבר במעטפה שר החקלאות אורי אריאל, בתמיכת שר האוצר משה כחלון. לפי השיטה הנהוגה בארץ, החלטת ממשלה שמונחת במעטפה במשך שבוע ולא "זוכה" לכל הסתייגות מצד חברי הממשלה מאושרת אוטומטית מבלי שעולה לדיון.

סוגיית תשלום המסים ומתן המענקים תמיד היתה מורכבת עבור תושבי יהודה ושומרון, שכן לפי חוקי המדינה אזורים אלה כלל לא נחשבים חלק ממדינת ישראל, ובחוקי המדינה הם זוכים לכינוי "האזור". בחוק ההסדרים האחרון אישרה הכנסת חוק הקובע כי הממשלה תוכל לקבל החלטה שלפיה חקלאים ביהודה ושומרון יוכלו ליהנות מאותן הטבות מס שנהנים מהן החקלאים בתוך הקו הירוק.

שר החקלאות אורי אריאל. הגיש את ההחלטה בתמיכת שר האוצר משה כחלון צילום: איתמר סיידא

תחום גביית המסים מאזרחים ישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון הוא נושא מורכב, מאחר שמדיניות המס בארץ היא טריטוריאלית ולא פרסונלית. משמעות הדבר היא שלא כל אזרחי ישראל מחויבים לשלם מסים בארץ, אלא רק תושבי ישראל ומי שמתגורר בדרך קבע בתוך גבולותיה הרשמיים של המדינה. כדי לא לפגוע בהכנסות המדינה ממסים קובעת פקודת מס הכנסה שגם אזרחי ישראל שגרים ביהודה ושומרון ומכונים בפקודת המס "תושבי האזור" נדרשים לשלם מס הכנסה.

בכל הנוגע להטבות מס המצב היה בעייתי אף יותר. רק ביוני האחרון קבעה הכנסת כי מפעלים ביהודה ושומרון יוכלו לקבל הטבות מס מתוקף החוק לעידוד השקעות הון לתעשייה. בתגובה טענו חברי כנסת מהאופוזיציה כי מדובר בסיפוח זוחל, ואילו חברי הקואליציה טענו כי בפועל יהודה ושומרון כבר מסופחים למדינת ישראל. נציגי משרד המשפטים טענו מנגד כי מאחר שהחוק לא משנה את מעמדו החוקי של האזור, אלא רק מעניק לממשלה סמכויות שבפועל מקנות את ההטבות למפעלים, לא מדובר בסיפוח.

הטבות המס לחקלאים קובעות שיעור מס דיבידנד של 20% במקום 30% או מסלולי הטבות שונים, בהם פטור של חמש שנים ממס ההכנסה של מפעל חקלאי מאושר.

גם בהחלטה הנוכחית, כמו בפקודת מס הכנסה עצמה, מקפידה הממשלה לעשות הבחנה בין תושבי "האזור" שהם אזרחי ישראל ליתר תושבי האזור, שכן ללא הבחנה זו המדינה תיאלץ לגבות מסים מתושבי הרשות הפלסטינית ואף להעניק להם הטבות מס.

זו לא הפעם הראשונה שבה באמצעות חקיקה שלא קשורה כלל לסוגיות מדיניות מקודמים צעדים שבפועל מבססים את החקיקה הישראלית ביהודה ושומרון. בזמן אישור תקציב המדינה האחרון בכנסת התקיימו דיונים רבים בנוגע לקרן הארנונה החדשה והחשש כי הכספים שתעביר הקרן גם ליישובים ביהודה ושומרון יהיה צעד נוסף של סיפוח.

קרן הארנונה החדשה ביטלה את ההגדרה של "ערי עולים", שבניגוד לרוב הערים בארץ נהנו מגביית ארנונה מלאה ממשרדי הממשלה. הסיבה לשינוי הן הגדרות לא עדכניות למושג "ערי עולים", שגרמו לערים שכבר שנים רבות לא קולטות עלייה לזכות בהטבות.

הקרן החדשה מחלקת מחדש את אותן הכנסות שנלקחו כעת מערי העולים, ולא מפלה את יישובי יהודה ושומרון. אלא שעד היום משרדי הממשלה שיושבים ביהודה ושומרון לא שילמו כלל ארנונה, שכן לפי החוק הם לא חלק משטחה של מדינת ישראל. בסופו של דבר, למרות החששות שעלו בדיונים, גם החוק הזה אושר.