חקר ביצועים: השבוע של מובילאיי, הורדת המסים וחדוה בר

לאן ילך העודף בקופת המדינה

הורדת המסים - הברירה הקלה והשגויה

הורדת מסים היא כמו חלוקת דיבידנד. ה"שותפים" מרוויחים, אבל ה"חברה" מפסידה. וורן באפט, למשל, לא מחלק דיבידנדים; הוא מעדיף להשקיע את הכסף בחיזוק החברה. מדינת ישראל, התברר השבוע שוב, מעדיפה לחלק את העודף שהצטבר, כלומר להוריד מסים. העיקר שכל משק בית ירגיש טיפה יותר טוב ויזרים עוד גרוש וחצי לטובת הצמיחה. השקעה ב"חברה", בתשתיות, בחינוך, בבריאות, בפריפריה, באוכלוסיות חלשות, אין כאן. מצד שני, לנוכח ההתנהלות של הממשלה, היעדר החזון בכל הנוגע להשקעה בחברה, נראה שהיא לא מסוגלת לעשות את זה; כשהיא כבר משקיעה, הרבה מאוד כסף זורם לאוכלוסיות מסוימות מקושרות היטב, בהחלט לא החלשות ביותר. לכן התוכנית הנוכחית של ראש הממשלה ושר האוצר היא, יותר מהכל, עוד עדות למשבר המנהיגות ולהיעדר החזון.

אורי תובל

עסקת ענק למובילאיי

קרנות ההון סיכון - בחנו את עצמכן

מובילאיי נמכרה השבוע לאינטל תמורת 15 מיליארד דולר, באקזיט הגדול בהיסטוריה המקומית. בקרב החוגגים את העסקה לא היה אפשר למצוא אנשי הון סיכון. מובילאיי חיפשה השקעות של כאלה, אבל הקרנות לא באו. הן לא הצליחו לראות את הפוטנציאל, להמר על תחום שונה מהמשבצות הרגילות ולחשוב קדימה, לטווח ארוך מהאופק הרגיל שלהן, שמסתכם בערך בעשר שנים. אלה אותן קרנות שלא חגגו גם בעסקאות הענק הקודמות, כשפלייטיקה נמכרה בקיץ ב־4.4 מיליארד דולר ו־NDS ב־5 מיליארד. כדי שבעתיד יוכלו להשקיע ולאפשר את ההצלחה הגדולה הבאה, וגם לגזור לעצמן קופון נאה (תראו, שמואל חרל"פ, האיש שבתמונה, בא מתחום הרכב ויצא מהעסקה השבוע עם מיליארד דולר), מכירת מובילאיי צריכה לספק לקרנות הזדמנות לבחינה מחודשת של האסטרטגיות שלהן.

מאיר אורבך

מימין זיו אבירם אמנון שעשוע מיסדיי מובילאיי ובעל המניות הגדול במובילאיי שמואל חרלפ צילום: תומי הרפז, יוסי אלוני

הקלות למען התייעלות

בר - רגולציה אחרת

כשחדוה בר נכנסה לתפקיד המפקחת על הבנקים, הם היו תחת מתקפה בדמות טענות מוצדקות של הציבור או אופורטוניזם של נבחריו. היא יכלה להיסחף לכיוון הזה ולחסוך לעצמה סיכונים מיותרים, ובמקום זאת הצליחה לראות גם את הביקורות הראויות וגם את מצוקות הבנקים. כבר שנים הבנקים מתמודדים עם חוסר יעילות שמקשה עליהם להיות גמישים ותחרותיים יותר, שאמורים לאפשר להם להציע שירות אטרקטיבי יותר. בר יכלה להטיל עליהם סנקציות מחמירות כדי לחייב אותם להתייעל, אבל היא מעדיפה גזר על מקל. לכן הציגה שלל תמריצים לבניית תוכניות התייעלות ארוכות טווח; האחרון שבהם הוכרז בשבוע שעבר, בדמות הקלות שיינתנו לבנקים שיעבירו את המטות שלהם ממשרדים יקרים במרכז תל אביב לפריפריה. זו רגולציה אחרת: מורכבת, מרחיקת ראות, שמכילה את כל מחזיקי העניין.

גלית חמי

עשירית עדיין משוכנעים

ביטוחי מנהלים - זמן להוריד מהמדף

השבוע התברר כי 89% מהישראלים שהחלו לחסוך לעתידם הרחוק בשנתיים האחרונות עשו זאת באמצעות הצטרפות לקרן פנסיה. המשמעות היא ש־11% הנותרים עשו זאת באמצעות ביטוח מנהלים, מוצר שמציע פחות ועולה הרבה יותר, וכבר שלוש שנים לא מעניק את המקדם המוצלח להבטחת הכסף, שהיה היתרון של המוצר הזה כשיצא לדרך. אפילו המדינה מדגישה לציבור שוב ושוב שקרן פנסיה היא מסלול עדיף. אז למה כל כך הרבה אנשים בכל זאת מצטרפים לביטוח מנהלים? כי הוא רווחי יותר לחברות הביטוח ולסוכנים, שעדיין מצליחים לשכנע חוסכים שהוא עדיף. ככה נראה שוק שבו המתווכים מוחקים את האינטרס של החוסכים לטובת קידום האינטרס שלהם. אולי הגיע הזמן להוריד את המוצר הזה מהמדף.

רחלי בינדמן

דורית סלינגר צילום: אלעד גרשגורן

ניסיון להגביר הפיקוח

חוק התקשורת - האוויר ייצא

הדיון הנרגש שהתקיים השבוע על הצעת חוק התקשורת החדש הניב כותרות סוערות, אבל לא הרבה יישאר מהן. משרד המשפטים הבהיר שהחוק לא יוכל לעבור במושב הנוכחי. שרת המשפטים, מצדה, מתכננת לתקוע את החוק בוועדת השרים לחקיקה. שר האוצר הודיע שיגבה את החופש העיתונאי. לאט לאט ייצא מה"רפורמה" כל האוויר, ותאוות ההשתלטות של ראש הממשלה וחצרניו תסתיים בעוד איזו פשרה, אולי על חשבון התאגיד, אולי בקווץ' רגולטורי נוסף. בסופו של יום, ברוב כלי התקשורת יש אנשי מקצוע שמפעמת בהם רוח העיתונות החופשית, האתיקה המקצועית והשליחות למען הדמוקרטיה, ויהיה קשה לדכא את הרוח הזאת גם אם דוד ביטן בעצמו ימונה ליו"ר, מנכ"ל, עורך ומפיק של השידור הציבורי.

משה גורלי

ח"כ דוד ביטן צילום: אוהד צויגנברג

העדלאידע משתקת את המשק

פורים - יום בחירה זה רע

יום ראשון השבוע. פורים. זה "יום בחירה" — מי שרוצה עובד, מי שרוצה יכול לקחת יום חופש בלי שיעשו לו בעיות. כביכול, חופש בחירה. בפועל, משק משותק. כי כשעובדים רבים לוקחים יום חופש, אלה שמנסים לעבוד מתקשים לעשות זאת. "היא לא נמצאת היום", "הוא בעדלאידע עם הילדים, להתקשר להפריע לו?", "אני רוצה לעזור לך אבל אני צריך בשביל זה את א', והוא יהיה רק מחר או מחרתיים" היו תשובות מייצגות שקיבלתי כשניסיתי לעבוד בתחילת השבוע. העובדים שהשיבו לי היו חסרי אונים, וכך גם אני. כדאי שמשרד הכלכלה יבדוק כמה מהעובדים לוקחים את פורים כיום חופש, ובהתאם לממצאים ישקלו אם לא ראוי להפוך אותו ליום כזה באופן רשמי, במקום להשאיר משק שהולך עם אבל מרגיש בלי.

אדריאן פילוט

הציורים קוצרים שבחים

בוש - מיישיר מבט

נשיא ארצות הברית לשעבר גורג' וו. בוש הוא עכשיו פנסיונר שמרבה לצייר, ופרסם לאחרונה ספר של פורטרטים שנהפך מיד לרב־מכר. מבקרי אמנות משבחים את היצירות ("שליטה מרשימה באמנות הציור"), וחלק מהם גם מתעכבים על האיש שמאחוריהם: "הפורטרטים הם עדות לכך שהנשיא לשעבר צנוע וסקרן יותר מכפי שהיה בתקופת כהונתו", למשל.  66 פורטרטים יש בספר, כולם של חיילים שנפצעו בעת שירותם, במלחמות שבוש עצמו שלח אותם אליהן, באפגניסטן ובעיראק. ההתעקשות לצייר דווקא אותם היא בחירה אמיצה להיישיר מבט אל התוצאות של החלטותיו. לא רק צנוע וסקרן יותר, ייתכן שכעת בוש מפגין מנהיגות שלא הפגין מעולם בעבר.

תמר טוניק

הפתעה במשחקי הבייסבול

"נבחרת ישראל" - מחיקת זהות

ליגת World Baseball Classic מאפשרת להרכיב נבחרת מכל מי שרשאי לקבל אזרחות של אותה מדינה. כך נולדה "נבחרת הבייסבול של ישראל", שמורכבת בעיקר מיהודים אמריקאים שיכולים לבקש אזרחות אך לא עשו זאת. רוב שחקני נבחרת ישראל, אם כך, לא ממש קשורים למדינה (אחד מהם צורף כי על המצבה של סבו יש מגן דוד). הם אומרים שהם עושים זאת למען ישראל ואפילו חובשים כיפות, אבל החברות בנבחרת מקדמת גם את קריירת הבייסבול האמריקאית שלהם. כל הסיפור הזה הופך את הזהות הישראלית לעניין יהודי בלבד ומבטל שלל אספקטים ישראליים אחרים וזהויות ישראליות אחרות. לתקשורת בארץ זה לא מפריע לחגוג את הישגי הנבחרת כ"הצלחה ישראלית". לא, זו הצלחה יהודית־אמריקאית. לישראל, אגב, יש נבחרת בייסבול של ממש, שמורכבת מישראלים ותתחרה באליפות אירופה בדרג ב' בקיץ. אז יהיה אפשר לחגוג.

אוריאל דסקל