כ־80% מההתקשרויות של נתיבי איילון בוצעו ללא מכרז

קרוב ל־80% מההתקשרויות של חברת נתיבי איילון בוצעו בין השנים 2013 עד 2015 תחת פטור ממכרז. זאת בזמן שגם בפרוטוקולים של מעט ההתקשוריות שנעשו במכרז, היה חוסר בפרטים אלמנטריים, כך קובע דו"ח ביקורת סופי שערך משרד רואי החשבון גיא, גופר, יהב, גילמן, אודם ושות' בחברת נתיבי איילון. הדו"ח הוזמן על ידי רשות החברות הממשלתיות לאחר שבעבר נמצאו כשלים לכאורה בניהול מכרזים של החברה. בנוסף נקבע בדו"ח שבחברה נעשה שימוש תכוף בפטור ממכרז בשל נסיבות מיוחדות, שלא היתה קיימת מספיק תחרות בין ספקי החברה ושכתוצאה מהדברים נגרם לחברה נזק כספי משמעותי.

הדו"ח הסופי של משרד רואי החשבון נמסר בסוף פברואר האחרון למשרדי האוצר, התחבורה, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה לעיון, ולפני כשבועיים הוא נחתם סופית על ידי משרד רואי החשבון ומבקר המדינה. לפני יותר משנה פורסמו חלקים מטיוטת הדו"ח, אולם אז דובר על סכומים נמוכים מהסכומים שמצויינים בדו"ח הסופי. מה גם שחברת נתיבי איילון הכחישה את קיום הדו"ח וטענה כי היא אינה מכירה אותו.

המנכ"ל לשעבר של נתיבי איילון אבי חודין. עיקר הממצאים נוגעים לתקופת כהונתו

עיון בדו"ח הסופי מעלה שמתוך 303 התקשרויות שהיקפן הכספי עומד על כ־141.5 מיליון שקל, 239 בוצעו בפטור ממכרז וב־51 מכרזים כלל לא ברורה סיבת ההארכת החוזה. עוד נמצא שב"בפרוטוקולים של ועדת המכרזים חסרים פרטים אלמנטריים", כמו גם "העדר אומדן מקיף לצורך הכרעה האם נדרש הליך מכרזי". כותבי הדו"ח מציינים כי הדבר מוביל למסקנה "שנעשה שימוש תכוף בפטור בשל נסיבות מיוחדות, על אף שלא ברור אם מתקיימות נסיבות כאלה", ושחברת נתיבי איילון "מתייחסת לתקנה המאפשרת הארכת חוזים בפטור ממכרז כסעיף סל ולא כחריג".

כך למשל, בבדיקת ההתקשרות מול אחת מחברות ההנדסה, התגלה שהחברה מקבלת את עיקר העבודות בתחום התכנון וההנדסה — בהיקף של כ־13 מיליון שקל, ללא הליכי בדיקה תקינים. בנוסף נמצא כי החברה אינה מופיעה במאגר הספקים של החברה, אך מופיעה במאגר הלא תקין של מנהלי פרויקטים. בדו"ח נטען כי "לא נערכו אומדנים מקיפים לצורך הכרעה האם היקפי ההתקשרות עם החברה מצריכים הליך תחרותי או מכרז פומבי".

לגבי חברה קבלנית שנייה, נכתב בדו"ח ש"מתוקף ההתקשרות הראשונית איתה שלא אושרה ולא בוצע בגינה הליך תחרותי מעולם, ביצעה החברה הזמנות עבודה לאורך השנים בהיקף המצטבר העולה על כ־10 מיליון שקל. חלק מהעבודות שביצעה החברה, ששימשה כיועצת בתחום תכנון התחבורה, ירדו לטמיון ונגרעו מנכסי החברה. עם זאת, לא נלקחה עובדה זאת בחשבון, לא בוצעה בדיקת מדדי איכות לספק ולא הוצגו אלטרנטיבות בעת הארכת ההתקשרויות". המסקנה של כותבי הדו"ח מהדברים היא כי "עולה חשש לפיצול התקשרויות כדי לעקוף את דרישות התקנות ולהימנע מביצוע התקשרויות בהליך תחרותי".

הדו"ח כולל תגובה של חברת נתיבי איילון שלא פוסלת לגמרי את הממצאים אך טוענת כי"לא ניתן להתייחס לדברים במנותק מאי־הוודאות הממושכת ששררה בחברה באשר לעתידה המקצועי ולהיקף פעילותה, ואילץ את החברה להתנהל באופן שיאפשר לה גמישות מירבית". יצויין כי טענות החברה מתייחסות למחלוקות שונות שהיו בין מי שהחזיקו בחברה באותה התקופה — משרד התחבורה ועיריית תל אביב. כיום משרד התחבורה מחזיק בחברה בבעלות מלאה.

דו"ח הביקורת של רשות החברות הממשלתיות על נתיבי איילון אינו היחיד שמצא כשלים לכאורה בהתנהלות החברה. דו"ח מבקר המדינה מאוקטובר 2015 שבדק את התנהלות החברה מצא שהחברה "אינה מקיימת הליך להערכת הספקים שהיא מתקשרת עמם, ואין במאגר מידע לגבי עבודות קודמות שנמסרו לכל ספק, איכות ביצוע העבודה ומידת שביעות הרצון של החברה". עוד נמצא ש"רובן המכריע של התקשרויות ההמשך, שנעשות בפטור ממכרז, מאושר על ידי מנכ"ל נתיבי איילון (אבי חודין — ל"ג) על פי תקנה שעניינה התקשרות המשך. לדעת משרד מבקר המדינה, המספר הרב של התקשרויות ההמשך וההיקף הגבוה של התקשרויות ההמשך מעידים על ניצול מופרז של הסמכות".

מחברת נתיבי איילון נמסר בתגובה כי "החברה השיבה למבקר על כל הנקודות, וליקויים ככל שהיו תוקנו".

אבי חודין מסר כי "מבחינתו אין חדש ביחס לממצאי מבקר המדינה שמוזכרים בכתבה. בסביבתו טוענים שמשרד רו"ח שערך את הדו"ח הוא המשרד שליווה את החברה לאורך פעילותה".