כמה זמן ביום נשים עובדות בחינם

נשים מקדישות בממוצע ב-271 דקות ביום, שהן 4.5 שעות, למטלות ללא תשלום, כך לפי מחקר שערכו בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). לעומת זאת, המטלות מחוץ לעבודה של גברים לוקחות להם 137 דקות מהיום, שהן מעט יותר משעתיים. הנתונים התפרסמו לרגל יום השוויון בשכר (Equal Pay Day) המצוין היום.

על פי המחקר, בארה"ב הפער בין הזמן שנשים וגברים משקיעים במשימות שלא קשורות לעבודה קטן יותר, ובעוד שנשים מקדישות 242 דקות בממוצע ביום למטלות מחוץ לעבודה, אצל גברים מדובר ב-148 דקות. לדבריה של קים פרקר, ממכון המחקר האמריקאי Pew, הפער הזה הלך והצטמצם לאורך השנים. ב-1965, כשהממשל רק התחיל לנטר את האופן בו האמריקאים מבלים את זמנם, התגלה כי נשים הקדישו את מרבית שעות הערות שלהן לעבודות ומטלות עליהן לא קיבלו תשלום, ואצל גברים כמעט ולא נרשמה תופעה מסוג זה. המצב הזה השתנה, אך על אף שנשים לוקחות על עצמן תפקיד מרכזי יותר בכוח העבודה בתשלום, עדיין מצופה מהן לבצע את מרבית המטלות הקשורות לבית, כמו כביסה, בישול, ניקיון וטיפול בילדים.

"המצב התאזן, אך נשים עדיין עושות יותר מטלות", מסכמת פרקר. התוצאה הנלווית היא שגברים עדיין עובדים יותר, בין אם מבחירה או לא. "נשים, אפילו נשים במשרה מלאה, משקיעות פחות שעות בממוצע בעבודה עליה הן מקבלות שכר לעומת הבעלים או בני הזוג שלהן. זה ככל הנראה נובע בחלקו מהעובדה שעדיין ישנה הציפייה הזו, מעין ברירת מחדל שהן צריכות לטפל יותר בילדים ובבית".

המצב הזה מהווה נטל על הכלכלה, כפי שציינה מלינה גייטס, יו"ר עמותת מלינדה וביל גייטס, במכתב השנתי שלה לתורמים. לפי דו"ח שפרסמה חברת הייעוץ מקינזי בספטמבר 2015, אם ההשתתפות של נשים בכלכלה הרשמית תהיה זהה לזו של הגברים, יתווספו 28 טריליון דולר, שהם 26% לתמ"ג. אך בפועל, הזמן שנשים מקדישות למטלות שאינן במסגרת העבודה בתשלום פוגע בקריירות שלהן וכן במשפחות.

גברים משקיעים מעט יותר משעתיים ביום במטלות ללא תשלום צילום: שאטרסטוק

אריאנה הגוויץ', מנהלת התכנית לתעסוקה והכנסות במכון לחקר מדיניות נשים בוושינגטון הבירה, אומרת כי ההנחה שנשים לוקחות על עצמן את הטיפול בילדים ומטלות אחרות בבית, קרוב לוודאי שמובילה לכך שהן מוצאות עצמן מוותרות, גם אם באופן לא מודע, על הזדמנויות לקידום הקריירה, כמו תפקידים שדורשים יותר נסיעות או מעבר למדינות אחרות, ובכך מפסידות גם הזדמנות להרוויח יותר כסף. יתרה מכך, אם נשים עוזבות את כוח העבודה לתקופה של מעל שישה חודשים, כדי להתמקד במטלות החיצוניות, הן לעולם לא יצליחו לצמצם את הפער מהעובדים שנשארו בעבודה. "המשכורת אולי תעלה באותו שיעור באחוזים, אבל הסכום עצמו לא יהיה זהה", היא מסבירה.

נטל מטלות הבית בהחלט מציג אתגרים לנשות קריירה, אך הוא מורגש בצורה קשה יותר אצל נשים פחות אמידות בלי גישה למסגרות אמינות לטיפול בילדים, שעובדות בתעשיות המציעות פחות הטבות וביטחון תעסוקתי. "פירוש הדבר הוא שאם הילד חולה ואתן צריכות לקחת חופש, אתן בסכנה לאבד את העבודה, ואז צריך לחפש עבודה חדשה ולהתחיל בדרג נמוך יותר", אומרת הגוויץ'. "הנשים הללו מוצאות עצמן לכודות במעגל של עבודות גרועות, בגלל היעדר מהימנות". השלכה נוספת היא שנשים בעלות הכנסה נמוכה שעובדות בתחומי טיפול בילדים או ניקיון, עלולות להפסיד מקומות עבודה מכיוון שאין צורך בשירותים שלהן.

לדבריה של הגוויץ', יש צורך בשינוי שיטתי של המדיניות כדי להפחית מנטל העבודות ללא תשלום שמוטל על הנשים, כמו למשל סבסוד ממשלתי לפעוטונים וסביבה עסקית שמעריכה את העובדים בהתבסס על הביצועים ולא הזמן שנמצאים בפועל במשרד. "יש פה בעיה של סטיגמות", היא מודה. "אם נעודד גברים לעשות יותר בבית ובמקביל נעודד חברות להקל עליהם, זה יוכל להשפיע על כמות המטלות שיש לנשים".