משרד הביטחון ערער לביה"ד הארצי לעבודה: תנו לנו לפטר את עובדי הקבלן אחרי 7 שנים

משרד הביטחון ערער לבית הדין הארצי על מנת שיאפשר לו לפטר עובד קבלן שעובד מעל שבע שנים בתחומו, לצד עובדי קבלן נוספים, מחשש להיווצרות יחסי עובד- מעסיק.

קודם לכן, העובד הגיש לבית הדין לעבודה בתל אביב בקשה למניעת הפיטורים, באמצעות עורכי הדין ערן גולן והגר זוסמן. השופטת דפנה חסון זכריה קבעה בהחלטה חריגה כי המשרד אינו רשאי להתערב, כמזמין שירות, בהעסקת עובד קבלן ולהביא לסיום העסקתו לאחר מספר שנים, מחשש להיווצרות יחסי עובד-מעסיק: "שיקולי המדינה אינם ראויים וענייניים" נכתב בהחלטה, "המדינה לא שקלה שיקולים הנוגעים לכבוד אנושי במקום העבודה".

בית הדין, שלרב פוסק על מתן פיצויים במקרה של פיטורים שלא כדין, הפך את החלטת משרד הביטחון במקרה זה ועצר את סיום העסקתו. להחלטה השלכות על יכולות משרדים ממשלתיים להתערב בהעסקת עובדים "ארעיים".

הפגנת עובדי קבלן (ארכיון) צילום: מיקי אלון

המדינה הגישה, כאמור. בקשת ערעור השבוע (ב') לבית הדין הארצי. העובד פוטר רק משום שעבד במשרד הביטחון למעלה משמונה שנים, מאחר שלמשרד הביטחון קיים נוהל שאינו גלוי לעובדים, לפיו לא ניתן להעסיק עובדי קבלן בשיטה זו למעלה משבע שנים. זאת מחשש להיווצרות יחסי עובד-מעביד, כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט".

הנוהל התגלה בעקבות בקשת צו מניעה שהגיש עובד קבלן בתחום המחשוב במשרד הביטחון, שפוטר ביוני לאחר שמונה שנות עבודה במשרד ללא נימוק ונחשב למוערך על ידי מעסיקיו. מבירור שערך, נודע לעובד ממנהל מוקד התמיכה כי "לא ניתן להעסיק כל יועץ בכל משרד הביטחון יותר מ-7 שנים. לאחרונה אף עזבו כמה יועצים מסיבה זו" נכתב לו.

המדינה לא הכחישה בדיון את קיומו של הנוהל והודתה כי מגבלת מספר השנים נועדה להימנע מהיווצרות יחסי עובד-מעביד. משמעות אמירה זו היא שהמדינה אינה מגדירה עצמה כמעסיקה של העובד, אך במקביל מעורבת ובעלת השפעה ישירה על סיום העסקתו והעסקתם של עובדי קבלן רבים אחרים.

המדינה בערעורה, למעשה מעוניינת לקבל אישור משפטי מבית הדין הארצי לעבודה ליצור דלת מסתובבת לעובדי הקבלן, שתאפשר להחליפם כל 7-8 שנים בשל החשש להיווצרות יחסי עובד-מעביד, על אף הביקורת החריפה על כך בהחלטת בית הדין האזורי.

המדינה היא כיום שיאנית בהעסקת עובדי קבלן ושירותים, בה מועסקים למעלה מ-13,000 עובדי קבלן, על פי מחקר של הכנסת מ-2014. במשרד הביטחון בלבד מועסקים יותר מ-2,000 עובדי קבלן בתפקידי שמירה ולמעלה מ-600 עובדי ניקיון. זאת לצד עובדים נוספים בתחום המחשוב, הטכני, ההסעדה ועוד. גופים אזרחיים מעריכים כי המספרים גבוהים אף יותר. משרד הביטחון עצמו לא סיפק נתון לגבי מספר עובדי הקבלן בו. 

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי: "מדובר בעובד של חברת מלם שמעניקה שירותים לגופים רבים במשק ואשר זכתה במכרז של משרד הביטחון למתן שירותי מוקד תמיכה טכנית. המשרד הגיש בקשת רשות ערעור בבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית הדין האזורי לפיה העובד יישאר לעבוד בפרויקט התמיכה הטכנית עד תום ההתקשרות של מלם עם המשרד".

ח"כ שלי יחימוביץ אמרה בתגובה לפרסום ב"כלכליסט": "ערעורו של משרד הבטחון בתביעה לאפשר למשרד לפטר עובד קבלן הוא בלתי חוקתי, בלתי מוסרי ומציב דוגמה עגומה ורעה לשירות המדינה ולסקטור הפרטי כאחד. גם החשש הגלוי שמביע משרד הבטחון מפני היווצרות יחסי עובד-מעביד מרתיח. שבע שנות עבודה הן אכן יחסי עובד-מעביד ואין שום מכבסת מלים שתנתק את הקשר הזה. למרבה הצער, חרף המאבקים הקשים המתנהלים זה עשור נגד העסקת עובדי קבלן, התופעה מתגברת ובעיקר מטריד היעדר הבושה של מי שמנהיגים אותה".