ניסנקורן מחריף את המאבק: מאיים בשביתה כללית עוד שבוע

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע היום (ג') כי אם לא ימצא פתרון הולם לעובדים בשידור הציבורי, ביום שלישי הבא (25 באפריל), תהיה שביתה כללית בכל המגזר הציבורי.

הפגנה של עובדי רשות השידור צילום: עמית שעל

בשיחה עם "כלכליסט" אמר ניסנקורן שהסיבה שבגללה הכריז כעת על כוונתו להשבית את המשק היא ש"הבנתי שמתחילים דיוני חקיקה בעוד שבוע. ההתראה הקצרה נגזרת מכך. בסופו של יום אני מסתכל על העובדים ולהם אני דואג. ההסכם היה חד צדדי. אני נגד חקיקה חד צדדית. לא הייתי צד להסכמות (בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון, ל"ג) על השידור הציבורי, ולכן יש שני דברים שמעניינים אותי — העסקת העובדים ותנאי הפרישה".

ניסנקורן הבהיר כי המועד אינו קשור לבחירות להסתדרות שייערכו ב־23 במאי. "זה לא קשור לבחירות, אלא להתנהלות השוטפת. אם לא היתה חקיקה (שתאפשר את מימוש ההסכמות בין כחלון לנתניהו, ל"ג) לא היינו נדרשים לזה", לדבריו.

לפי הסיכום בין כחלון לנתניהו, שהושג ערב חג הפסח, רשות השידור תיסגר ב־15 במאי. במועד זה יחל לפעול תאגיד השידור הציבורי החדש כאן, שהיה אמור להתחיל את שידוריו באפריל, ללא חטיבת החדשות שלו ותוקם חברת חדשות חדשה שתקלוט את כל עובדי חטיבת החדשות של התאגיד ועובדים נוספים מרשות השידור. ברשות השידור מועסקים כיום 1,050 איש. בכאן היו אמורים להיות מועסקים 900 איש. עד היום גויסו לכאן כ־300 שאינם מרשות השידור. לפי התכנון התאגיד היה אמור לגייס עוד כ־350 איש מרשות השידור ו־250 איש מבחוץ או מהרשות. כשניסנקורן אומר שהוא מחפש פתרון ל־1,300 איש, כוונתו היא לכלל עובדי רשות השידור ולעובדים שגוייסו לכאן עד היום. לפי ניסנקורן, אחת הבעיות העיקריות היא הפנסיות של 200 העובדים בגילי 45—55 שייאלצו לפרוש כתוצאה מהשינויים, שבמקרים מסוימים אמורות לעמוד על אלפי שקלים בודדים בחודש.

הבעיה המרכזית בדרישה של ניסנקורן היא תקציבית. כחלון מתעקש על כך שהשינויים בשידור הציבורי לא יביאו לפריצת התקציב השנתי המתוכנן של התאגיד — 740 מיליון שקל בשנה. עלות תנאי הפרישה לעובדים שבסופו של דבר לא ייקלטו בכאן או בחברת החדשות החדשה עלולה להביא לפריצת המסגרת הזו. על כך יש להוסיף את העובדה שלפי ההערכות, דחיית מועד העלייה לאוויר של כאן כבר עלתה לקופת המדינה 180 מיליון שקל. בנוסף, היום הכריז שר האוצר על שורה של הטבות למעמד הביניים שייגרעו מהכנסות המדינה, מה שעשוי להביא את האוצר לנקוט בעמדה קשוחה בכל הקשור למציאת הפתרון שדורש ניסנקורן לעובדי השידור הציבורי.

ח"כ שלי יחימוביץ', שמתמודדת מול ניסנקורן על תפקיד יו"ר ההסתדרות, תקפה את הודעתו. לדבריה, ניסנקורן "שבר שיאים חדשים של ציניות בהודעתו (על השביתה המתוכננת, ל"ג). אחרי שלוש שנים של הפקרת גורל עובדי רשות השידור, ולאחר מכן של עובדי התאגיד, איש לא חושד בכך שהעובדים מעניינים את יו"ר ההסתדרות. דיל כלשהו ממילא נסגר בינו לבין כחלון, שותפו החדש לקואליציה בתוך ההסתדרות, והאיומים על שביתה נועדו לטשטש את החרפה שהיה שותף לה; חרפה שבמסגרתה נתן יד לסגירת מקום עבודה ופיטורי כל עובדיו. כמו כן הדבר מטשטש את העובדה שבכל דיל שלא יהיה, מאות עובדים יפוטרו". לדברי יחימוביץ', "אלמלא היינו עומדים בפתחן של בחירות להסתדרות, גם מראית העין המלאכותית הזו לא היתה מתרחשת, ממש כשם שלפתע נחתמים בזה אחר זה הסכמי עבודה לעובדים שאיש לא ספר אותם במשך שלוש שנים. ברגעים כאלה אני מצטערת על כך שלא הכרזתי על התמודדותי לפני שלוש שנים, מה שהיה מחייב את יו"ר ההסתדרות לפעול למען העובדים לא רק בעת קמפיין".

ניסנקורן השיב כי "יחימוביץ' שוברת בכל הודעה עוד שיא של פאתטיות. רק לפני כמה חודשים שלי א' אמרה שניסנקורן הוא יו"ר הסתדרות מצוין, אך כעת שלי ב׳, זו עם קמפיין הבחירות המדשדש, מנסה לטעון מתוך מרירות ותסכול טענות מופרכות כלפי היחיד שנאבק לטובת העובדים. יחימוביץ' לא פתרה משבר בחייה ורק הכניסה כל גוף שהייתה מעורבת בו למשברים".