יפה בן דוד נגד גילה קליין: המורים יבחרו מחר מזכ"לית
המזכ"לית הנוכחית יפה בן דוד אומרת שתפעל לשיפור תנאי המורים, הגננות והסייעות. המתחרה גילה קליין מבטיחה מנגד להפוך את ההסתדרות לשקופה
הסתדרות המורים הולכת לבחירות: מחר יבחרו המורים אם המזכ"לית הנוכחית יפה בן דוד מסיעת אמ"י בהסתדרות תמשיך בתפקידה או שבמקומה תבחר גילה קליין מסיעת נח"ל.
- הסתדרות המורים והאוצר הודיעו: תוספת של 700 מיליון שקל לשכר עובדי ההוראה
- כחלון: "אני אחראי שאף עובד של רשות השידור לא ייזרק"; בנט: "לא ללכת לבחירות מיותרות"
- הסתדרות המורים מאיימת: נשבית את הלימודים אחרי פסח
השתיים ניהלו בחודשים האחרונים קמפיין סוער, על רקע ביקורת גוברת והולכת על האיגוד מצד מורים ואנשי חינוך שטוענים כי אינו עושה די כדי לשפר את מעמד המורה. המחאה באה לידי ביטוי במיוחד בתחילת השנה, אז קבוצות מורים התאגדו באופן עצמאי ומחו על קיזוזים בשכרם בשל רפורמה בתחבורה הציבורית וכן בגלל טעויות שנעשו בחישוב תלוש השכר.
בן דוד, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד בתולדות ההסתדרות, נבחרה לקדנציה מקוצרת בעקבות התפטרותו של המזכ"ל הקודם יוסי וסרמן. בן דוד מנסה לסמן דרך חדשה עבור ההסתדרות, ששמה עלה בעבר בלא מעט הקשרים שליליים, ואף גייסה את החשב הכללי לשעבר באוצר פרופ' ירון זליכה כיועץ כספי וכלכלי. הנדוניה שהיא מביאה לאחר כחצי שנת כהונה הוא הסכם שכר חדש שהושג מול משרד האוצר, שבמסגרתו הוחלט על העברת תוספת של כ־700 מיליון שקל בשנה למורים.
בן דוד מבטיחה כי תפעל להקטנת מספר הילדים בגנים ולהוספת סייעת שנייה; שיפור בתנאי ההעסקה למורים שיכלול הגדלה של מספר השעות הנוספות שעליהן הם משתכרים; ותוספת גמול לימודים למנהלי ולסגני מנהלים.
בן דוד מנסה להיבדל מקודמה וסרמן, שהתפטר בשנה שעברה בתום 14 שנה בעקבות אישומים בלקיחת שוחד, סחיטה ואיומים. לפני כן, היא כיהנה כסגניתו מאז 2005, תפקיד בו שימשה עד שנבחרה להחליף את וסרמן בסוף 2016. בן דוד טענה בעבר כי וסרמן ניסה למנוע ממנה להיבחר לתפקיד המזכ"ל. את דרכה המקצועית החלה בן דוד כמורה לחינוך גופני בירוחם ב־1993. היא מילאה תפקידים דומים בירוחם ובקרית גת עד לתחילת שנות האלפיים.
קליין, שתתמודד מולה על התפקיד, השמיעה במהלך הקמפיין ביקורת חריפה על בן דוד וגם על ההסכם שהושג מול האוצר. לטענתה, ההסכם מסנדל את המורים מכיוון שהוא לא מאפשר להם לפתוח אותו עד לשנת 2019. קליין מבטיחה כי תהפוך את ההסתדרות לגוף שקוף, שתשאף לפתוח את הסכמי העבודה הקיימים מול האוצר וכי תבקש להעביר תקציבים גבוהים יותר לרווחת המורים.
150 אלף חברי הסתדרות המורים בישראל משלמים 59 שקל בכל חודש עבור חברותם. תשלומים אלו מכניסים להסתדרות עשרות מיליוני שקלים בשנה, אולם מהדו"חות הכספיים של הארגון עולה ש־60% מהתקציב הולך למשכורות.
הסתדרות המורים, שנוסדה בתחילת המאה הקודמת, היא ארגון העובדים הוותיק ביותר בישראל. ההסתדרות נהנית ממעמד של אגודה עותומאנית, וככזו אינה נדרשת לעמוד בסטנדרטים מודרניים של שקיפות ובקרה. מקור האגודות בחוק עותומאני מ־1909 שתקף עד היום ושנועד להסדיר את אופן הקמתם ופעילותם של מוסדות ללא כוונת רווח. מבנה החוק מחייב את האגודה רק לדיווח ראשונה על עצם הקמתה ולדיווחים נוספים על עדכון פרטים, אך לא נקבעו בו כל חובות דיווח או מנגנוני פיקוח ובקרה.