הצד האפל של שוק ההון
אחת מן העבירות הפליליות הכלכליות החמורות ביותר היא עבירה של הלבנת הון. עבירה הנועדה להסתיר את מקורם של רווחים מפעילות בלתי חוקית
הפרסומים הרבים על שוויו של הביטקויין (כ-6,000 שקלים ליחידה) והחקירות המרובות שנפתחו בחודשים האחרונים נגד יזמים ואישי ציבור הביאו אותנו לבחון יחד עם עו"ד מעיין חיימוביץ מהי הלבנת הון.
מהי הלבנת הון?
"כל פעולה אשר מתבצעת לשם הכשרת כסף לא חוקי, יכולה להיחשב כהלבנת הון: העברת כספים לחשבון בחו"ל, הקמת עסק חוקי, רכישת נדל"ן וכדומה. עבירה זו נפוצה מאוד בקרב ארגוני פשיעה, המבקשים להסתיר את מקור ההכנסות שלהם מהימורים, עבירות סמים, זנות וכיו"ב, אולם בניגוד למה שנהוג לחשוב, הלבנת הון מתבצעת גם על ידי אנשים נורמטיביים." מסבירה עורכת הדין חיימוביץ ומוסיפה "למשל, כאשר אדם מעביר דיווח כוזב לרשויות המס, במטרה להסתיר הכנסה. שאלה מעניינת שעולה בהקשר זה, היא האם העמדה לדין בגין הלבנת הון דורשת גם הרשעה בעבירת המקור. התשובה היא בשלילה. הלבנת הון היא עבירה עצמאית ועל כן, התביעה אינה מחויבת להוכיח כי מי שהלבין את הכספים, היה מעורב גם בעבירת המקור, קרי, בפעילות הבלתי חוקית שיצרה את הרווחים".
"חשוב מאד להבין שבעבר נפוצה יותר הלבנת הון דרך פתיחת עסקים פיזיים וניהולם כמו מסעדות הרי שהיום ניתן ועושים את זה – לפתוח חנויות אינטרנטיות ומאוד קשה לעקוב אחרי מהלכי הלבנת ההון ולהתחכות אחרי נקודת ההתחלה ונקודת הסיום של כל טרנזאקציה."
המטבע הוירטואלי ככלי להלבנת הון
ביטקוין הוא מטבע וירטואלי,מוצפן ומבוזר. כלומר, הוא קיים רק ברשת האינטרנט ואינו קשור לשום ממשלה או בנק מרכזי, ומכאן שאינו נתון לשליטה או לבקרה של גורמים ממשלתיים בעולם. הביטקויין מבוסס על טכנולוגיית הצפנה מתוחכמת שנקראת בלוקצ'יין, אשר נועדה לאמת אותו ולהגן עליו. "הביטקוין אינו מוחשי — אין שום קובץ שניתן להצביע עליו ולומר, זהו ביטקוין. העדות היחידה לקיומו של המטבע היא החתימה הדיגיטלית הייחודית לכל עסקה שנעשית במטבע.כך שאתגר רשויות האכיפה כפול ומכופל", מסבירה עו"ד חיימוביץ.
מאמצי האכיפה
"הלבנת הון נתפסת כעבירה חמורה ביותר, ראשית בשל כך כי היא מאפשרת את המשך הפעילות העבריינית של ארגוני פשע ושנית בשל ההפסדים לרשויות המס, בעת הסתרת הכנסות ודיווחים כוזבים", מסבירה עו"ד חיימוביץ.
מדינת ישראל, כמו חלק ניכר ממדינות העולם, משקיעה משאבים רבים באכיפה ובמניעה של הלבנת הון. כך למשל, מקיימת ישראל שיתוף פעולה עם מדינות אחרות בעולם, על מנת למנוע העברת כספים בלתי חוקיים ממדינה למדינה. בנוסף לכך, החוק לאיסור הלבנת הון, יצר חובת דיווח החלה על נותני שירות פיננסיים כגון בנקים וחברות אשראי, במגוון פעולות מעל סכום מסוים. זאת על מנת לאפשר לרשות לאיסור הלבנת הון, לוודא כי הכספים הללו אכן חוקיים ואין מקורם בפעילות אסורה.
העונשים בגין עבירת הלבנת הון
"כאמור מעלה, הלבנת הון נתפסת כעבירה חמורה ביותר ולצד המאמצים הרבים למיגורה, קבע המחוקק ענישה מחמירה, במטרה להרתיע את הציבור מלבצע עבירה זו. על פי חוק איסור הלבנת הון, מי שעשה פעולה ברכוש אסור, במטרה להסוות את מקורו, זהות בעליו וכיו"ב, דינו מאסר של עד 10 שנים. המחוקק גם מטיל אחריות על מי שמבצע פעולה ברכוש אסור, בידיעה שהוא אסור וקובע כי דינו של זה, מאסר עד 7 שנים. כמו כן, רשאי בית המשפט להורות על חילוט הרכוש לאחר ההרשעה, עד לגובה השווי של הרכוש האסור. לעניין זה יודגש, כי החילוט במסגרת עבירה של הלבנת הון, חל על כל הרכוש שבבעלותו או בשליטתו של הנאשם ואינו מצומצם רק לרכוש האסור", אומרת עורכת הדין חיימוביץ.
הצלבת המידע
חשוב להבין כי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור אוספת מידע ממספר מקורות, החל במקורות מידע גלויים כמו רשתות חברתיות, דרך שיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים ועד למאגר פניות שנעשה על ידי הציבור, רק כדי לסבר את האוזן מדובר במעל מיליון פניות בשנה. "הקשר הישיר בין עבירת הלבנת הון ובין השיוך הכספי לביצוע פעולות טרור בין אם הוא רק ברמת המחוקק ובין אם בפועל הוא קשר שהופך את העבירה לאחת המשמעותיות והנאכפות יותר, אכיפה שמשמעותה לא פעם עד עשר שנות מאסר, עצתי הראשונה היא כמובן להמנע מביצוע עבירות אך היה וביצעתם אותן דאגו שילווה אתכם עורך דין מהרגע שבו זומנתם לחקירה", מסכמת עורכת הדין חיימוביץ.