שר הרווחה חיים כץ: "צריך להצמיד את קצבאות הזקנה לשכר הח"כים"
בכנס לשכת רואי החשבון שנערך באילת אמר כץ: "אני מתנגד להעלאת גיל פרישה לנשים". מנכ"ל ביטוח לאומי היוצא, פרופ' מור יוסף: "אם לא נצמיד את גיל הפרישה לעלייה בתוחלת החיים - לא יהיה כסף בקופה"
שר הרווחה חיים כץ התייחס היום (ג') לסוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים ולחשש כי יביא לקריסת המוסד לביטוח לאומי. "אני מתנגד להעלאת גיל הפרישה לנשים", אמר כץ בכנס לשכת רואי החשבון באילת.
- מנכ"ל האוצר: "לא נעלה גיל הפרישה לנשים בלי הסכמה רחבה"
- יועמ"ש ועדת הכספים: כחלון פועל בניגוד לחוק בעניין גיל הפרישה לנשים
- העלאת גיל הפרישה לנשים – בדרך לשיוויון אמיתי?
לדבריו, "היום אם אישה בת 62 ממשיכה לעבוד - היא מקבלת בונוסים. במקום 2% מהשכר לשנה, 3%. אם השכר שלה נמוך (עד 5,200 שקל), היא יכולה לקבל פנסיה ולהמשיך לעבוד. אם השכר שלה מספיק גבוה - היא יכולה לפתוח קופה אחרת. למה לקחת ממנה את הזכויות שלה? אשה יכולה לצאת (לפנסיה) מתי שהיא רוצה, היא יכולה לעבוד עד גיל 67, ויכולה בגיל 62 אם היא אומרת - נמאס לי. יש לה היום אופציה, היא עולה כסף, האוצר רוצה את זה בחינם".
על קצבאות הזקנה אמר כץ: "צריך להצמיד את הקצבאות לשכר חברי הכנסת. הם צמודים לשכר הממוצע במשק. אם הקצבאות יתוקנו, אם נוסיף את ה-7 שקלים אולי הוא ייצא מהסטטיסטיקה, אבל הוא יהיה עני. ב-680 מיליון שקל והצמדה לשכר הממוצע במשק - נוציא את כל האזרחים הוותיקים לתמיד מהעוני ונעלה אותם מעל קו העוני. אמרתי את זה בישיבות ממשלה, זה קרב נקודתי שאני חייב להוציא תוצאה".
פרופ' שלמה מור יוסף, המנכ"ל היוצא של ביטוח לאומי אמר בין היתר: "בוועדה שהייתה במשרד האוצר שמנו תג מחיר של מיליארד שקל כדי לפצות על כל ההבדלים הללו בהעלאת גיל הפרישה. זו החלטה פוליטית - לא מקצועית. כל אנשי המקצוע בדעה אחת, בכל העולם. ראוי שזה יהיה כך, הצענו לנתק את זה מהחלטות פוליטיות עם נוסחה שמצמידה את גיל הפרישה לעלייה בתוחלת החיים. אם זה לא ישתנה - לא יהיה מספיק כסף בקופה".
מור יוסף הזהיר לגבי עתיד הביטוח הלאומי: "מ-2024 ההכנסות יהיו פחות מההוצאות ולכן ישתמשו בקרן העודפים של הביטוח הלאומי, וב-2048 תתרוקן הקרן. שר הרווחה יודע את זה. יש לו דעה אחרת בנוגע לגיל הפרישה לנשים. הוא אומר את זה מעל כל במה וסוחב את האופוזיציה".
"האם המדינה נערכת להזדקנות האוכלוסייה? במילה אחת - לא. אולי כל משרד נערך? כן, אבל המדינה לא - לא צריך להיות גאון בשביל לראות שיש שינוי דמוגרפי, הסיבה העיקרית היא עלייה בתוחלת החיים, זו ברכה, אך גם לגשמי ברכה צריך להתכונן. אנחנו מזדקנים בבני ה-75 פלוס. ב-2009 היו על כ-40 אלף, ב-2059 יתקרבו ל-160 אלף איש. באותם שנים בקרב גילאי ה-85+ יהיה גידול של 450%.
ח"כ נחמן שי מהמחנה הציוני אמר: "אין שר אחד שאחראי על כל המכלול של הזדקנות האוכלוסייה - וכאן הבעיה. רימו את הקשישים עם ביטוח סעודי אבל הוא לא באמת קיים, השר כץ אמר שהוא בעד להצמיד את שכר הקשישים לשכר חברי הכנסת. זה נשמע פופולרי, רק שקופת המדינה לא יודעת לשלם את זה. אז מה מפריע להגיד?! אני הצעתי להצמיד (את שכר הקשישים) לשכר הממוצע למשק, ואני מבטיח לכם שכאשר זה יגיע לוועדת שרים לחקיקה - השר עצמו יצביע נגד, משום שזה עולה הרבה כסף".
נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה אמר בפאנל בנושא הזדקנות האוכלוסיה: "יש שני וקטורים שפועלים במקביל: זה של תוחלת החיים - אנשים חיים יותר שנים והם עובדים יותר, אך אם הם יוצאים לפנסיה מוקדמת משלמים בהתאם. אך הווקטור של בעיית הריבית חסר בדיון הזה אם הקרן של ביטוח לאומי צוברת ריבית של שנה - אז יוצא שהיא צוברת פחות, וכך נוצרת לנו בעיה בגלל הריבית, בפער בין הפנסיה הצוברת לפנסיה התקציבית. זו בעיה גדולה - לא אקרא לזה ריב אחים אבל אנחנו רואים את זה בדור א' ודור ב' פעם לכאורה הפנסיה התקציבית והצוברת היו צריכות להביא את החוסך לפנסיה באותו מצב. כיום נוצרה מניפה בעייתית שמתקרבת אלינו במהירות וצריך לפתור את הבעיה לפני שהיא מתעצמת, והפתרון יהיה פתרון כואב, אבל מצריך החלטה פוליטית".