הכדור עובר לחזקיהו: הגרמנים התעלמו מאיום הרשימה השחורה

תאגיד הענק הגרמני טיסנקרופ לא הגיב לאולטימטום ששיגרה בחודש שעבר מנכ"לית הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ''ת) זיוה איגר, שלפיו עליו להסביר עד 15 ביוני איך הוא מתכוון לבצע רכש גומלין בהיקף של 187.3 מיליון יורו מהתעשייה בישראל.

זאת לאחר שהחברה הגרמנית התחייבה לבצע עד אוגוסט 2017 רכש גומלין בהיקף של כ־407 מיליון יורו, אך ביצעה עד כה רכש ב־219.3 מיליון יורו בלבד. במכתב שנשלח לטיסנקרופ צוין כי אם התאגיד לא יעמוד בהתחייבויותיו, הוא ייכנס לרשימה השחורה של הרשות. ההתחייבויות לרכש הגומלין היא בעקבות רכש כלי שיט במאות מיליוני יורו עבור צה"ל.

טיסנקרופ התעלם גם משלושה מכתבי התראה שנשלחו אליו מוקדם יותר השנה, וגם מפגישה שהתקיימה בתל אביב בין נציגי התאגיד ונציג הרשפ''ת. בתגובה לדברים אמר מקור בכיר במשרד הכלכלה כי "המדיניות שלנו אחידה — נמליץ להכניס לרשימה השחורה כל חברה שלא עומדת בהתחייבויותיה".

המשמעות המעשית של כניסה לרשימה שחורה היא כי טיסנקרופ לא יוכל להתקשר עם מוסדות ישראליים ציבוריים או ממשלתיים או לבצע עסקאות מולם במשך חמש שנים. במשרד הכלכלה אישרו את הדברים ומסרו כי "ההתנהלות מול התאגיד תיבחן בתקופה הקרובה".

ההחלטה הסופית על המשך היחסים בין טיסנקרופ לישראל אינה תלויה רק ברשפ"ת. לפי התקנות, כדי להכניס את טיסנקרופ לרשימה השחורה נחוצה גם הסכמתו של החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו, שנדרש להתייעץ בנושא עם שר הביטחון אביגדור ליברמן. גורמים המקורבים לשניים מאשרים כי הם מעודכנים כבר תקופה ארוכה בנושא.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", פרויקט הדגל של חזקיהו כחשב הכללי הוא תוכנית אסטרטגית רב־שנתית בתחום התשתיות הלאומיות בשיתוף המגזר הפרטי — הן חברות ישראליות והן חברות זרות אשר הרחיקו את רגליהן מהמשק הישראלי בשנים האחרונות. לפיכך, לא נראה כי חזקיהו ימהר להוציא חברה בסדר גודל כמו זה של טיסנקרופ — מהמובילות בעולם בתחומי התשתיות — מפעילות בישראל.

עם זאת, גורם בכיר במשרד הכלכלה הסביר כי "זאת הפעם הראשונה שבה חזקיהו, שנכנס לתפקידו בתחילת 2017, נדרש להחלטה הנוגעת להכנסת חברה ביטחונית לרשימה השחורה. לכן לא ניתן להעריך מה תהיה הכרעתו".

עמדתו של ליברמן כלפי התאגיד הגרמני צפויה להיות רכה עוד יותר, שכן הוא מופקד על מערכת הביטחון ומתמקד באינטרסים הביטחוניים של המדינה. מקורות במשרד הכלכלה טוענים כי שר הכלכלה אלי כהן יסכים להכניס את החברה לרשימה השחורה, אם ישתכנע כי החברה אכן הפרה את התחייבויותיה.

מנצלת את מעמדה

"טיסנקרופ היא חברה שההתנהלות מולה קשה, היא ידועה בכל מקום כחברה כזאת", אמר לפני חודש גורם בכיר במשרד הכלכלה. "כבר בשנות התשעים התעכבה החברה בביצוע רכש גומלין בישראל. חברות דוגמת טיסנקרופ מבינות שהמוצרים שהן מספקות למדינת ישראל הם מוצרים חיוניים, ופשוט מנצלות זאת כדי לא להשלים את רכש הגומלין שהן מחויבות לו".

טיסנקרופ בעלת מחזור שנתי של יותר מ־40 מיליארד יורו ופועלת בכ־45 תחומים שונים. בין היתר, החברה היא אחת מעשר חברות הפלדה הגדולות בעולם, והיא עוסקת גם במעליות, רכבים, כלי שיט, מדרגות נעות, מנופים, פלדה, כימיקלים, מינרלים, שירותי תשתיות ועוד. החברה יכולה לבצע רכש גומלין בכל אחד מהתחומים האלה, כך שרכש גומלין מהתעשייה הישראלית לא צריך להיות לחברה בעיה בכלל.

צל על עסקת הצוללות

הרשפ''ת היא הגוף המופקד על ניהול רכש הגומלין מטעם מדינת ישראל. בשנתיים האחרונות ממשלת ישראל חתמה עם טיסנקרופ על שתי עסקאות בעלות משמעות אסטרטגית עצומה: רכישת שלוש צוללות מסוג דולפין בעלות שנאמדת ב־1.2 מיליארד יורו — עסקה שנמצאת במוקד "פרשת הצוללות" (תיק 3000) ורכישת ארבע ספינות מגן (סער 6) לאבטחת אסדות הגז הישראליות בעלות של 430 מיליון יורו.

אחת השאלות המרכזיות המתעוררות בעקבות ההתעלמות של טיסנקרופ ממכתב הרשפ"ת היא אם העסקאות הללו עלולות להתבטל או שמא המשמעות של כניסה לרשימה השחורה נוגעת רק למכרזים עתידיים. במשרד הכלכלה טענו כי "כל מקרה ייבחן לגופו. הנושא עדיין לא נבחן וקצת מוקדם לספקולציות".

אם הרשפ''ת ושר הכלכלה יתחילו בהליך שמסכן את המשך הביצוע של שתי העסקאות, שאלת המשך מערכת היחסים של מדינת ישראל וטיסנקרופ צפויה לעלות כבר לדרגים גבוהים יותר ותחייב את התערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר החוץ, שכן חלק ממימון הספינות מגיע ממשלת גרמניה.

במכתב השימוע ששלחה איגר למנכ''ל התאגיד הגרמני פיטר פלדהאוס נטען כי "רכש הגומלין שביצעה טיסנקרופ אינו תואם את רכש הגומלין המינימלי שאליו התחייב", ולפיכך "הוא מפר לכאורה את ההסכמים". במכתב הוסבר כי אחרי שמוצו כל המאמצים לשיתוף פעולה ונוצלו כל הערוצים למניעת מצב של הפרת התחייבויות, הרשפ"ת שוקלת להתחיל בהליך של הכנסת החברה לרשימה השחורה.

במכתב מצוין כי הרשפ''ת שומרת על כל הזכויות לרבות דרישת פיצויים בגין אי־עמידה בהסכמים. כמו כן צוין כי אין במכתב שנשלח כל "הנחה", ושעל התאגיד הגרמני לעמוד בכל ההתחייבויות שנותרו לו ולא יושמו. למרות חריפותו של המכתב, שנחשב לנדיר בתחום, הגרמנים בחרו שלא הגיבו לו.

לשם השוואה, חברת לוקהיד מרטין האמריקאית — שצפויה לספק לצה"ל יותר מ־30 מטוסים במהלך השנים הקרובות — ביצעה עד אמצע אוגוסט 2016 רכש גומלין מחברות ישראליות בסכום של כ־3.8 מיליארד שקל (כ־993 מיליון דולר). זאת עוד לפני שהמטוס הראשון שנקנה מהחברה נחת בארץ. ללוקהיד מרטין מחזור פעילות דומה לשל טיסנקרופ — 46 מיליארד דולר בשנה.