חקר ביצועים: השבוע של שאול אלוביץ', ג'ף בזוס ועידן עופר

בעל השליטה בבזק נחקר

אלוביץ' תמיד יש רמזים

בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' הגיע השבוע לחדר החקירות, סביב חשדות הנוגעים לעסקת רכישת yes בידי בזק. יהיו אשר יהיו תוצאות החקירה, כבר אפשר לצרף את אלוביץ' לנוחי דנקנר ואליעזר פישמן. מינופי ענק כמו של שלושתם לא נראה כאן יותר, אבל השיעור שההסתבכויות שלהם מלמד ברור: גם כשהחברות הציבוריות משדרות עסקים כרגיל, זו לעתים תפאורה שמסתירה את מה שמתרחש בחברות הפרטיות. כדי להבין מה קורה שם, צריך לחפש את הרמזים. בניית פירמידות, רכישות ממונפות, עסקאות בעלי עניין מפוקפקות או מימוש נכסים בלחץ — הסימנים האלה מעולם לא הכזיבו, הם תמרורי אזהרה מצוינים לקונסטרוקציה שמתחילה לרעוד. והמשקיעים חייבים לחפש אותם, כל הזמן.

גלית חמי

 להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

שאול אלוביץ'

ההפסד בקורוס נבלם

עופר יכול להרשות לעצמו

כשמשקיעים מזהים כישלון בהשקעה שלהם, יש כאלה שממהרים לחתוך את ההפסד, וישנם אלה שממשיכים להאמין שיהיה טוב. עידן עופר שייך לסוג השני. גם כשסביבתו הקרובה נואשה מהשקעות כושלות שלו, הוא מחכה שהשמים יתבהרו. במקרה של יצרנית השבבים טאואר, האסטרטגיה הזאת הוכיחה את עצמה. במקרה של בטר פלייס, היא הובילה להפסד של מאות מיליוני שקלים עד שסוף סוף חתך. גם במיזם הרכב השאפתני שלו בסין עופר התעקש להשקיע עוד ועוד מאות מיליונים, חלק מהם מכיסו האישי. רק השבוע, רגע לפני שהיה נראה שקורוס מתנגשת בקיר, הוא הצליח למצוא משקיע סיני שיזרים לחברה כמיליארד דולר בתמורה למחצית ממניותיה ויצמצם את ההפסד שעופר רשם עד כה. ההתנהלות של עופר בכל המקרים האלה יוצאת דופן בזירה הישראלית, אולי מפני שהלוקסוס הזה אפשרי רק לבעלי כיסים עמוקים במיוחד.

גולן חזני

קמפיין גדול, תורי ענק

המאגר הביומטרי לכו תסמכו עליהם

משרד הפנים יצא בקמפיין נרחב המעודד אנשים לעבור לתעודות זהות ולדרכונים ביומטריים. היה אפשר לקוות שעם כזה קמפיין, וכזאת גאווה בקידמה, לשכות האוכלוסין יתאימו את עצמן ויציעו שירות קצת יותר זריז מהרגיל. אבל מי שהגיעו אליהן בימים האחרונים גילו תורים ארוכים, עם שעות של המתנה במקרה הטוב או סירוב לתת שירות ללא תיאום מראש במקרה הרע. כי הלשכות לא עומדות בצורך לצלם תמונת פנים ולאסוף טביעות אצבעות. כמעט ארבע שנות פיילוט היו למשרד הפנים כדי ללמוד את התהליך, להבין את הקשיים ולהתכונן ליום שבו כל האזרחים יידרשו להנפקת תעודה ביומטרית, אבל ברגע האמת הוא נכשל. ואלה האנשים שאוספים עלינו מידע ושומרים אותו במאגר ביומטרי ענקי, ומבקשים שנסמוך עליהם.

עומר כביר

מאגר ביומטרי צילום: עמית שעל

בג"ץ מבקר את הממשלה

פארסת וולקני פסאודו מקצועיות

ממשלת ישראל רוצה להעביר את מכון וולקני לצפון כדי לחזק את הפריפריה ולפנות נדל"ן יקר במרכז הארץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו אפילו מינה ועדה מטעמו לבחינת העניין. אבל לוועדה לא הוגשה חוות דעת מקצועית ששללה לחלוטין מעבר לצפון כי הוא יפגע קשות במחקר החקלאי, ולוועדה גם לא צורף אף איש מקצוע מתחום המחקר החקלאי; היא הורכבה משלל כלכלנים ונדל"ניסטים, תומכי המעבר. עובדי המכון עתרו לבג"ץ, והשבוע הרכב שופטים בראשות אסתר חיות קיבל את טענותיהם, הצטרף לתרעומת במילים מפורשות וכפה את צירופו של מדען לוועדה. ההחלטה שלו חושפת כמה מגוחכת כל ההתנהלות הממשלתית בעניין: אם אתם רוצים להעביר את המכון למרות התנגדות מדענים, פשוט העבירו אותו. אם אתם רוצים לבחון את ההחלטה באופן מקצועי, הקימו ועדה מקצועית באמת. מה הטעם להקים ועדה שנועדה רק להכשיר את המהלך? הכשירו אותו כבר לבד, בלי הפסאדה המביכה של התלבטות כבדת ראש.

משה גורלי

הופקדה התוכנית לחוות רוח

הטורבינות ומה עם האנשים?

ביום שני שאול אלוביץ' עוד היה יכול להיות מרוצה לרגע: הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה להפקדה את התוכנית של חברת אנלייט שבבעלותו להקים חווה של 42 טורבינות רוח ברמת הגולן. בדרך לאישור גברה אנלייט על ארגונים ירוקים, אנשי אקדמיה ושניים מחברי הוועדה, האקולוג וראש צוות סביבה, שסברו כי הטורבינות יפגעו אנושות באוכלוסיית הנשרים. ואם בנשרים לא מתחשבים, אז בבני האדם? החיים ליד טורבינות רוח אינם כה פסטורליים: הן מייצרות רעשים, רעידות בקרקע וריצוד קרני שמש. אבל משרד הבריאות, למשל, שהביע את דעתו שטורבינה צריכה להיות רחוקה לפחות 500 מטר מבתי מגורים, חזר בו והתיר לבנות אותה גם בצמוד לבית, אם היזמים אומרים שהיא לא תרעיש. אולי הדיירים ינדדו עם הנשרים למדינה אחרת. או שייכחדו.

אורי תובל

טורבינות רוח

עסקת ענק לאמזון

בזוס לקראת שינוי הרוח

מייסד ומנכ"ל אמזון ג'ף בזוס צייץ בשבוע שעבר קריאה לציבור: הוא מבקש רעיונות לפעילויות פילנתרופיות. השבוע אותו בזוס היה אחד הנוכחים בפסגה של מנהלי טכנולוגיה שדונלד טראמפ אירח בבית הלבן. כמו שאר המשתתפים, הוא חלק שבחים לנשיא, ואף קבע שלממשל טראמפ יש סיכוי להיות "ממשל החדשנות". בין לבין התברר שאמזון קונה את רשת המרכולים Whole Foods בכמעט 14 מיליארד דולר, שתעניק לה דריסת רגל אימתנית בעולם האמיתי. כשבזוס מציג את עצמו כנדבן לפני הציבור ובמקביל מחבק את השלטון, עושה רושם שהוא מבין משהו: שהוא קרוב מאוד לנקודה שבה הוא יפסיק להיתפס כיזם עם חזון מרחיק ראות שמוכר בזול ושולח מהר, ויתחיל להיתפס כמונופוליסט דורסני ואימתני. ויזם מרחיק ראות אמיתי נערך ליום הזה מבעוד מועד.

אורי פסובסקי

מנכ"ל ברקליס עומד לדין

פישר לא לדבר, לפעול

כמעט עשר שנים אחרי המשבר הפיננסי, סטנלי פישר, סגן יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, הזהיר השבוע שבמקרה של משבר נוסף, הוא יהיה הרסני במיוחד. לדבריו, ארצות הברית ומדינות אחרות אמנם נקטו שלל צעדים כדי לבטח את המערכת הפיננסית מפני טלטלות, אבל זה לא מספיק, הן צריכות לעשות יותר. מעבר לים, בבריטניה, הוגש באותו יום כתב אישום ראשון בעולם נגד מנכ"ל בנק בעקבות המשבר ההוא. מנכ"ל ברקליס לשעבר ג'ון וארלי ובכירים נוספים בבנק הואשמו בהונאה הקשורה להשקעה של כ־12 מיליארד ליש"ט שקיבלו ב־2008 מקטאר, בניסיון למנוע את הלאמת הבנק, ואם יורשעו הם עלולים להישלח לכלא. במילים אחרות, בעוד בארצות הברית, שבה החלה הסופה הגלובלית, עדיין בעיקר מדברים, בבריטניה מסמנים: לכל משבר יש אחראים, ואם צריך נערוף ראשים. אולי זה טיפול מונע יעיל יותר נגד המשבר ההרסני הבא.

תמר טוניק

ג'ון וארלי צילום: בלומברג

שגריר בעמק הסיליקון

הטק־פלומט הראשון הושטת יד או דגל לבן?

דנמרק הודיעה השבוע על מינוי הטק־פלומט הראשון בעולם: היא שלחה שגריר לעמק הסיליקון — קספר קלינג, שהיה השגריר שלה באינדונזיה — והמציאה מושג חדש. קלינג הסביר שההשפעה של ענקיות הטכנולוגיה על העולם גדולה מהשפעתן של מדינות רבות, ושתפקידו לכונן קשרים עם חברות כגון גוגל, אפל ופייסבוק (ששוויה, למשל, 437 מיליארד דולר, בעוד התמ"ג של דנמרק הוא 310 מיליארד). קלינג צודק בהנחת העבודה אבל צריך להיזהר מהלהיטות שלו. כשאירלנד בחרה לעמוד לצד חברת אפל בניגוד לעמדת האיחוד האירופי, שקבע כי יצרנית האייפון מפרה את חוקי המס שלו, היא הדגימה מה קורה כשמדינות נלהבות מדי לזכות באמונן של חברות ענק. עכשיו גם דנמרק מוותרת על הפאסון של "אתם צריכים אותנו יותר משאנחנו צריכים אתכם", וביחסים בינלאומיים כלכליים — לוויתר כזה תמיד יש מחיר.

הגר רבט