המופע של ביטן: כמעט כולם מרוויחים, הלוואי שגם הנכים

1. יו''ר הקואליציה דוד ביטן הכין ביום חמישי האחרון מופע מרהיב כאשר כינס נציגים מכלל מפלגות הקשת הפוליטית והבטיח כי לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל הוא יוביל את 120 חברי הכנסת להעלות יחד את קצבאות הנכים ל-4,000 שקל. אבל להכרזות של ביטן אין משמעות או השפעה כלל.

ביטן עצמו הודה כי המהלך שיזם אינו מתואם עם הממשלה אבל הוא מקווה שיקבלו אותו. ביטן הפנים כי הדרך היחידה להשכיח את השתוללות שלו בכנסת נגד החוק של ח''כ אילן גילאון (מרצ) - האירוע שהפך אותו לאויב הנכים ולפיכך לאויב העם - הוא להוביל בעצמו ובדמותו את מאבק הנכים. בשבוע שעבר הוא הצליח לעשות את זה. בכך הוא יכול לרשום לעצמו נקודה. יתרה מזו, ימים יגידו אם המופע של יום חמישי הוא אירוע הפתיחה של ביטן כשר הרווחה החדש של ישראל. נזכיר כי חיים כץ, השר הנוכחי, ייחקר באזהרה על מעורבותו בפרשת השחיתות בתעשייה האווירית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לביטן כי הוא יהיה שר עוד בקדנציה הנוכחית. לפי ההסכם הקואליציוני, ביטן יכול רק "להחליף" שר של הליכוד. למרות שבישראל הקשר בין חקירה באזהרה בגין מעשים פליליים לכאורה של שר לבין התפטרות של אותו שר הפך למקרי בלבד, כץ נותר המועמד המוביל לפנות ראשון את מקומו של ביטן. מחווה כזו לנכים היא ספתח לא רע בכלל.

ביטן. שר הרווחה הבא? צילום: אוראל כהן

2. המנצח הגדול של המופע של ביטן הוא דווקא שחקן פוליטי שלא הוזכר: שר האוצר משה כחלון שממשיך להוכיח כי אם הוא לא הפוליטיקאי הכי טוב, אז הוא השני הכי טוב, אחרי נתניהו. תזכורת קטנה: הוא הבטיח "444": 4 מיליארד שקל, ב-4 שנים (או פעימות) וקצבאות נכות של כ-4,000 שקל. זו המסגרת, זה ככל הנראה מה שיהיה ולא יעזור בית דין עליון - בתודעה הציבורית כחלון ייזכר כשר האוצר הראשון שתיקן וכונן את השינוי. זו הסיבה שאנשיו ממש לא התרגשו והביטו במופע של ביטן באדישות מסוימת תוך שהם ממשיכים לזמר את אותה מנגינה: המתווה הוא של כחלון. כחלון קבע את המסגרת. ואת הפרטים שיקבעו אחרים. מי שיכול לחגוג לצידו הוא פרופ' ירון זליכה, שיזכיר שהוא זה שהמליץ לכחלון על המתווה. אנשי כחלון רק מבקשים להזכיר דבר אחד: כחלון צידד בהמלצות זליכה למעט המלצה אחת - ביטול הטבות המס לנכים עשירים וחזקים. למה? כי כחלון רק נותן. הוא לעולם לא לוקח.

כחלון. רק נותן צילום: שאול גולן

3. עד כמה שזה יישמע מוזר, גם צוות אבי שמחון, בראשות יועצו הכלכלי של נתניהו שהמליץ על הגדלת השירותים לנכים, יצא מורווח מהאירוע וזאת על אף ההכפשות והעלבונות שאנשיו מקבלים על בסיס יומי. הם בעיקר הרוויחו זמן - מצרך יקר מאוד לנוכח העובדה שהיו צריכים להגיש את המסקנות לפני שבועיים וזה לא קרה. הם גם מרוויחים קצת שקט. שמחון וצוותו גם מרוויחים מהשיח הפופוליסטי והרדוד שפקד את סוגיית קצבאות הנכים. מסך תקציב הממשלה המיועד לנכים (כ-25 מיליארד שקל) רק שליש קשור לקצבת הנכות (8.8 מיליארד שקל). כל השאר זה שירותים - שם אפשר לעשות שינויים מהותיים.

יתרה מזו, ביטול או צמצום הפטור ממס הכנסה לנכים עשירים ושינוי הקריטריונים לקבלת קצבאות הוא המפתח של כל הסיפור. תזכורת קטנה: ייעוד הצוות שנתניהו הקים הינו "קביעת התוספות שיינתנו לנכים ואופן חלוקתם". החלק השני, הוא הדבר הקריטי באמת. את החלק הזה כולם שכחו, רוב הציבור לא מכיר, ורוב הפוליטיקאים, כולל ביטן, לא מבינים. מה שחשוב כאן זה הכותרות והתמונות לעיתונים. בצוות שמחון, כולל העומד בראשו, מבינים זאת היטב ולכן דווקא די מרוצים. ככל שהציבור, הנכים, הפוליטיקאים והעיתונאים מתרכזים בקצבת הנכות הכללית (ששווה כיום 2,340 שקל) קל יותר יהיה לבצע את השינויים החשובים, החיוניים, האמיתיים ומרחיקי הלכת. הם מבינים כי הסיפור האמיתי והמהפכה המתבקשת מתרכזת בתחום השירותים (ולא הקצבאות) עבור נכים "שקופים" שלא מגיעים להפגנות (וגם מתקשים להתחתן, לעבוד וללמוד) כי הם פשוט לא מסוגלים: נכי הנפש.

אבי שמחון צילום: אלכס קולומויסקי

4. אז איפה נכנס ראש הממשלה אל תוך הסיפור? במהלך כל יום חמישי נתניהו שתק. זו היתה שתיקה רועמת לנוכח כמות הטינופת ששפך ביטן על יועצו הכלכלי האישי, פרופ' שמחון ועל כך שהוא "בישר" לאומה על החלטה טרם סיומה של עבודתו של הצוות. ביום שישי הוא כבר הגיב והבהיר כי רק אחרי הצגת מסקנות צוות שמחון הוא יתייחס ליוזמות אחרות ולנושא בכלל.

תגובתו של נתניהו משקפת היטב את הפלונטר אליו הוא נקלע סביב סוגיית הנכים. מצד אחד, נתניהו לא היה יכול לתת לכחלון לחלק 4 מיליארד שקל . מאידך גיסא, ברגע שהוא ביקש לקחת על עצמו את התפוח האדמה הלוהט, הוא לקח על עצמו סיכון פוליטי לא מבוטל. הרי לפי מספר ההפגנות, הלחצים הפוליטיים וריבוי ארגוני הנכים, שום סכום ואף תוכנית לא נראים מספקים. נתניהו גם רואה במו עיניו איך כחלון - כשר האוצר - נותן לחלשים וצוחק כל הדרך אל הבנק, והוא כראש הממשלה נאלץ להיות ה"רע" - כמו בתקופה שהוא כיהן כשר האוצר ושילם על כך מחיר פוליטי כביר. נתניהו גם לא יכול להרשות לעצמו "לא לעשות" ולתת לאירוע לעבור: הוא לא יכול לתת לכחלון לחלק 4 מיליארד שקל לנכים בשנת בחירות אפשרית, הוא לא יכול לאפשר לזליכה - יריבו המר מכולם - "להשוויץ" בכך שהוא עיצב את הפתרון במשבר הנכים. הוא גם לא יכול לעשות צחוק מצוות מקצועי שהוא עצמו הקים - בראשות יועצו הכלכלי. בינתיים כחלון עושה לנתניהו בית ספר: ככל שראש הממשלה מנסה לחבק אותו ולפרגן לו בכל הזדמנות, כחלון מתרחק ממנו וממשיך להצהיר בפומבי כי יחסיו עם נתניהו אינם כתמול שלשום.

5. היתכן כי דוד ביטן, דוברו הלא רשמי של נתניהו, יכנס מסיבת עיתונאים ויכריז הכרזה כזו דרמטית ודטרמיניסטית ללא ידיעתו? לא סביר. נראה כי נתניהו שלח אותו, או אפשר זאת לכל הפחות כבלון ניסוי. אם "הפתרון של ביטן" עדיין גורם לזעם ציבורי - אז נתניהו יתרחק. אם זה הולך - אז אפשר לקחת קרדיט, לחתום ולחלק את הכסף. נתניהו כראש הממשלה וכשר האוצר לשעבר יודע שמספיק לתת את הפעימה הראשונה - 800 מיליון שקל או מיליארד - זה לא משנה. כפי שחשף כתב האוצר של "כלכליסט" עמרי מילמן, לאוצר אין את כל ארבעת מיליארד השקלים לתקצב את כל התוכנית. אז מספיק לתת את המנה הראשונה, להצטלם ולהמשיך הלאה. ומה בשנה הבאה? נראה. אולי יהיו בחירות וזה לא יהיה רלוונטי. בינתיים כולם - או כמעט כולם - מרוויחים על גבם של הנכים. הלוואי שגם הם בסוף ירוויחו.