למה אלוביץ' מממן דירקטורים בבזק?

חשד שהדירקטורים הצולבים לחצו לבצע מניפולציות

על פי דו"חות בזק, בשנים הרלבנטיות לחקירה (2015–2016), ועוד לפני כן, קיבלו חלק מהדירקטורים את שכרם מחברת יורוקום הפרטית שבשליטת אלוביץ', ולא ישירות מבזק כפי שמקובל בחברות הציבוריות. מבנה שכרם, כמו גם מרכיביו השונים, לא פורטו ולא ידועים לבזק.

בנוסף, חלק מאותם דירקטורים שישבו בהנהלת בזק, וכאמור קיבלו את שכרם מיורוקום, אף שימשו במקביל כדירקטורים בחברת yes. על פי דו"חות בזק "הדירקטורים הצולבים" בתקופה הרלבנטית היו אלוביץ' בעצמו; בנו אור; כלתו אורנה אלוביץ'־פלד; ומקורבו עמיקם שורר.

שכרם של דירקטורים אלה שולם מקופת יורוקום. זאת לאחר שיורוקום קיבלה את הכספים מבזק במסגרת הסכם ניהול שחתמה מולה. בסך הכל שילמה בזק ליורוקום במשך שנתיים למעלה מ־12 מיליון שקל, שמהם נגזר שכרם של הדירקטורים: 6.6 מיליון שקל בשנת 2016 ו־5.5 מיליון שקל ב־2015. וכמה קיבל כל דירקטור? לא ניתן לדעת מלבד הפירוט שלפיו אלוביץ' בעצמו קיבל 3.5 מיליון שקל מתוך סכומים אלה כל שנה.

כפי שפורסם ב"כלכליסט", הרשות חושדת שחלק מאותם דירקטורים "צולבים", כלומר כאלה שישבו גם בהנהלת בזק וגם בהנהלת yes, פעלו כזרועו הארוכה של בעל השליטה כדי ללחוץ על בכירים בחברת הלוויין לבצע מניפולציות בדו"חות הכספיים, כגון דחיית תשלומים לספקים, דחיית השקעות או הסוואת ההשפעה של נתוני נטישת הלקוחות.

צילום: אוראל כהן, עמית שעל, רפי דלויה

על פי החשד, אחת הדרכים להניע את בעלי התפקידים, כגון מנכ"ל yes רון אילון וסמנכ"ל הכספים של yes מיקי ניימן, לבצע מניפולציות בדו"חות, היתה קשירת נוסחת הבונוסים שלהם לעמידה ביעדי תזרים המזומנים החופשי שנקבעו בעסקת בזק־yes במרץ 2015. עסקת בעלי עניין שבמסגרתה מכרה יורוקום של אלוביץ' את מניותיו בחברת הלוויין לבזק בכמיליארד שקל, כאשר 170 מיליון שקל מתוך התמורה היו מותנים ביעד תזרים מזומנים חופשי של yes.

הפוטנציאל לניגוד עניינים לאור שיטת התגמול לא נסתר מעיניהם של בעלי המניות בחברה. חברת לייטקום, בעלת מניות בבזק, פנתה שלשום לחברה ודרשה לתבוע מכל הדירקטורים שלא קיבלו את שכרם ישירות מהחברה להשיב את כל התמורה שקיבלו. במכתב שנשלח ליו"ר הדירקטוריון אלוביץ', נכתב כי אם בזק לא תיענה לדרישה זו, לייטקום תגיש לבית המשפט בקשה לאישור תביעה נגזרת בעניין.

המכתב, שנשלח על ידי עוה"ד שחר בן מאיר ויצחק אבירם, מגולל את השתלשלות העניינים בין בזק ליורוקום שהתקשרו בהסכם למתן שירותי ניהול למשך שלוש שנים מיוני 2013. במסגרת ההסכם נקבע כי בזק תשלם ליורוקום עבור "שירותי דירקטורים" לחברי הדירקטוריון הבאים – פליקס כהן, עמיקם שורר, אור אלוביץ' ואורנה אלוביץ'־פלד.

"המשמעות של פרק זה בהסכם ההתקשרות היא כי למעשה 4 דירקטורים בחברה אינם מקבלים כלל וכלל שכר טרחה מאת החברה, כלומר לא החברה אשר מעסיקה אותם כדירקטורים משלמת את שכרם, אלא, אם בכלל, בעל השליטה משלם להם באמצעות חברת יורוקום את שכרם עבור היותם דירקטורים בבזק", נכתב.

בהמשך המכתב צוטט היועץ המשפטי של בזק שאמר במסגרת אסיפה כללית כי לחברה אין "השפעה או ידיעה על תשלומים המשולמים לדירקטורים על ידי בזק".

לפי הדו"חות הכספיים של החברה, יורוקום תקשורת מספקת לבזק שירותי ייעוץ וניהול שונים החל משנת 2010. ביוני 2016 אושרה הארכת ההתקשרות לתקופה של

שלוש שנים בתמורה להיקף מוערך של כ־6.4 מיליון שקל לשנה. בסך הכל בשנת 2016 שילמה בזק 6.36 מיליון שקל ליורוקום. בהתאם להסכם הניהול, 3.5 מיליון שקל מתוך דמי הניהול משולמים לאלוביץ' עצמו.

"ברור כי מדיניות התגמול של בזק שלפיה בזק מעבירה סכום גלובלי לחברת יורוקום הנמצא בשליטה של אלוביץ' והוא מחליט כמה לשלם ומתי ולמי מהדירקטורים, היא פסולה לחלוטין", נכתב. "אופן התגמול שקבעה החברה הינו פסול, בלתי חוקי, יוצר ניגוד אינטרסים מובנה והוא בלתי חוקי בהגדרה".

עוד נכתב כי אירועי הימים האחרונים והחקירות המתנהלות נגד נושאי משרה בכירים בבזק רק מצביעים ומעידים "עד כמה הממשל התאגידי בבזק הוא בבחינת 'לעג לרש', וכי נושאי המשרה רואים עצמם, בין היתר בגלל מדיניות תגמול פסולה זו, כמשרתים של בעל השליטה ולא כחייבים חובות אמון לחברה עצמה". המכתב נחתם במילים "מי שהולך לישון כאשר אלוביץ' ולא בזק משלם לו את השכר, שלא יתפלא שהוא מתעורר בחדר החקירות של רשות ניירות ערך". מבזק, שדיווחה אתמול לבורסה על קבלת המכתב, לא נמסרה תגובה.

מימין: מנכ"לית בזק סטלה הנדלר ומנכ"ל yes רון איילון צילום: צביקה טישלר, יחיאל ינאי

בקשה חריגה של רשות ני"ע אושרה, ואז היא חזרה בה

רשות ניירות ערך פנתה אתמול לבית משפט השלום בת"א וביקשה להוציא צו איסור פרסום על כל פרט חדש מחקירת פרשת בזק. מדובר בבקשה חריגה של הרשות, לאור העובדה שהחקירה הגלויה נפתחה כבר לפני שבוע. הרשות ביקשה את הצו מחשש שראיות נוספות הקשורות לחקירה ופרטים לגביה יתפרסמו, כשלשיטתה הדבר עשוי לשבש אותה.

תחילה ביקש היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות, עו"ד ערן שחם-שביט, לקבל צו שיאסור על עצם קיומו של איסור הפרסום. השופטת רונית פוזננסקי-כץ נעתרה לבקשת הרשות. בהמשך היום ביטלה הרשות את בקשתה לאיסור פרסום על קיומו של הצו.

אתמול חשף "כלכליסט" חלק מהראיות שאליהם הגיעו החוקרים – התכתבויות מיילים בין אנשי כספים ובכירים ב־yes, מהם עולה לכאורה שהמעורבים "שיחקו" עם תזרים המזומנים החופשי כדי להגדיל אותו. בהתכתבויות שתפסו החוקרים, כך נודע, הופיעו התבטאויות כגון "בקצב הזה לא נעמוד ביעד" או "חייבים לדחות תשלומים לספקים".