כך גלגל צדיק בינו את כדור השלג של אלוביץ'

סיפור הסתבכותו של בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' מתחיל הרבה לפני חקירת רשות ניירות ערך שמסעירה את המדינה בשבועיים האחרונים. למעשה, הסיפור מתחיל אי שם בשנת 1999, אז הקים אלוביץ' יחד עם מספר שותפים את חברת הלוויין yes בהשקעה של יותר ממיליארד שקל. באופן אירוני, אותה yes עומדת במרכז החקירה, כשהחשד העיקרי הוא שאלוביץ' פעל להניע בכירים בחברת הלוויין לעוות דו"חות כדי שיוכל לקבל עוד מיליוני שקלים מקופת בזק.

על פניו, עסקת מכירת אחזקות יורוקום הפרטית של אלוביץ' לבזק נעשתה בשל הוראות הממונה על ההגבלים, שחייב אותו למכור את המניות עד מרץ 2015. אבל אי אפשר לנתק את האירוע גם מהסביבה העסקית באותה תקופה, בה יורוקום החזיקה בחובות עתק לבנקים, שגרמו לה לממש מספר נכסים כשהעיקרי בהם הוא האחזקות ב־yes.

החוב של יורוקום התחלק בין הפועלים, דיסקונט, לאומי, מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי. הבינלאומי אמנם נחשב לבנק קטן, אבל פרטים שחושף "כלכליסט" לראשונה מגלים כי הוא הבנק שדחק את אלוביץ' לפינה וגרם לו לממש נכסים.

צדיק בינו

בנק ישראל פנה לבינלאומי, שפנה לאלוביץ'

החוב של יורוקום לכלל הבנקים עמד בשנים 2013—2014 על כ־2.6 מיליארד שקל (כולל ריבית עתידית). 1.8 מיליארד שקל מהסכום הייתה חייבת יורוקום תקשורת, 800 מיליון שקל מתוך זה בשל הקמת yes; עוד 800 מיליון שקל הייתה חייבת יורוקום נדל"ן. מתוך סך החובות, אלוביץ' היה חייב לבינלאומי 850 מיליון שקל, 550 בשל הלוואה שלקחה יורוקום תקשורת ועוד 300 מיליון שקל בשל הלוואה שלקחה יורוקום נדל"ן.

מדובר בסכומי סבירים יחסית לתקופה בה העניקו הבנקים מימון עתק לאנשי עסקים בולטים, אך הבינלאומי הוא בכל זאת בנק קטן, ובעיה בהחזר הלוואה שכזאת עלולה להשפיע מהותית על מאזן הבנק. ככל הידוע, אלוביץ' התקשה לעמוד באותה תקופה בתשלומי הריבית ובתשלומי הקרן, ועל רקע זה אפשר להבין את הלחץ אליו נכנס בעל השליטה בבנק צדיק בינו. לחץ זה התגבר ב־2014, אז איים בנק ישראל על הבינלאומי כי ייאלץ אותו לבצע הפרשות על חלק מהותי מהחוב של אלוביץ'.

לאחר שהתקבל האיום מבנק ישראל, הבינלאומי זימן את אלוביץ' והודיע לו על ההוראה של הבנק המרכזי. על רקע ההוראה, הבנק איים על אלוביץ' כי אם לא יחזיר את החוב ינקוט בצעדיים משפטים שיביאו את יורוקום נדל"ן ויורוקום תקשורת לחדלות פירעון ופירוק.

בינו ואלוביץ' מפסיקים לדבר זה עם זה

השיחה הזאת, שהובילה את אלוביץ' ובינו להפסיק לדבר ביניהם ולהתעלם האחד מהשני באירועים, הייתה הטריגר למסע המימושים של אלוביץ'. לכך התווסף גם הלחץ המתון שהפעילו הבנקים האחרים, שהחלו לצאת באותה תקופה מתמונת המימון של אמצעי שליטה.

כך, אלוביץ' התחיל לפעול להחזר החוב. ב־2014 הוא לקח הלוואה חדשה של 800 מיליון שקל מקונסצורסיום בראשות בנק המזרחי וגופים מוסדיים, ובאמצעותה פרע 300 מיליון שקל מהחוב. חלק נוסף מהסכום הוא החזיר באמצעות מימושים שונים, בהם מימושים בתחום הנדל"ן (610 מיליון שקל עבר מתחם סיטי, 192 מיליון שקל עבור מגרש המכתש ועוד) ומימושים בתחום התקשורת (מכירת 16% מפוינטר ב־50 מיליון שקל, מכירת סאטלינג בכ־60 מיליון שקל ועוד).

אך, כאמור, המימוש הגדול ביותר היה בעסקת בזק־yes. העסקה הניבה ליורוקום 680 מיליון שקל במזומן, כש־200 מיליון שקלים נוספים מותנים בשימוש בהפסדי המס ו־170 אחרים מותנים בעמידה ביעדי התזרים החופשי. את התמורה שקיבלה יורוקום מהעסקה, אלוביץ' חילק לבנקים, כשלבנלאומי החזיר 300 מיליון שקל, 200 מיליון שקל לדיסקונט, 100 לפועלים וכ־80 ללאומי ומזרחי טפחות. כיום, לאחר סדרת המימושים, יורוקום תקשורת חייבת לבנקים 800 מיליון שקל, בעיקר לפועלים ודיסקונט; ואילו יורוקום נדל"ן חייבת 260 מיליון שקל. החוב של יורוקום לבנק הבינלאומי עומד כיום על 30 מיליון שקל בלבד.

שאול אלוביץ' יו"ר בזק צילום: אוראל כהן

"מדובר בנקודה לזכותו של שאול אלוביץ'"

בסביבתו של אלוביץ' טענו בתגובה לדברים כי הוא החליט לצאת למהלך של הקטנת מינוף משום שזיהה מגמה של נפילת בעלי הון.

אלוביץ הקים את yes עם יזמים אחרים, בזק, פולאר, גילת, לידו ואחרים. יורוקום השקיעה בחברה בהלוואות בעלים 550 מיליון שקל בין השנים 1999-2001, ו-150 מיליון שקל נוספים ב-2002-2004. ב-2010 רכשה יורוקום את שותפי המיעוט (כ-20%) לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל ותמורת 250 מיליון שקל נוספים, כלומר שווי גבוה יותר מהעיסקה בה נמכרה yes לבזק. yes לא הצליחה להתרומם מבחינת המספרים והתזרים ושווייה הוערך כאמור לפני המכירה, ב-300 מיליון שקל ע"י מריל לינץ', אם כי לא כולל תועלות סינרגיות לבזק.

בבנק הבינלאומי מסרו בתגובה לדברים כי הם אינם מתייחסים לענייני לקוחות הבנק.

בכיר בקבוצת אלוביץ' אמר ל"כלכליסט": "מהלך מימושי הנכסים של שאול אלוביץ' בשנים האחרונות נעשה אכן על מנת ולשרת חובות ולהקטין את רמות המינוף. אני לא חושב שיש פה סיפור גדול של אובדן ערך או משהו בעייתי חלילה, אלא סיפור על התנהלות נכונה, אחראית וראויה של שירות חובות, אי התאהבות בפוזיציות אקוויטי ו"קריעת חלק מהבשר החי" על מנת ולעמוד בלוחות סילוקין של מלווים. זה שאלוביץ' מכר נכסים בכדי להחזיר חובות למערכת הבנקאית זו נקודת זכות ולא נקודה לרעתו ותכל'ס עשה בדיוק את מה שהיה ראוי וצריך לעשות. אילולא שני אירועי איבוד הלווינים בחלל תקשורת והכח העליון שפעל נגדו באיבוד עמוס 5 ועמוס 6, היתה היום יורוקום במקום אחר לגמרי בהיבט הנזילות והגמישות הפיננסית שלה".