תיקון לחוק ההלוואות החברתיות: ישראכרט ולאומי קארד יוכלו להצטרף לחגיגה

האיסור על בנקים וחברות כרטיסי אשראי לעסוק למשך 3 שנים בתחום פלטפורמות ההלוואות בין אנשים פרטיים (P2P) לא יחול על בנקים חדשים ככל שיקומו ועל שתי חברות כרטיסי האשראי שבתהליך הפרדה מהבנקים: ישראכרט ולאומי קארד, כך על פי תיקון שבוצע היום בוועדת הרפורמות לנוסח הצעת החוק בנושא.

הוועדה, בראשות חה"כ רחל עזריה (כולנו) ביצעה היום (ב') עדכון להצעת החוק בסוגיית הגנות הינוקא . על פי הנוסח הקודם שאושר לקריאה שניה ושלישית בחודש שעבר, השחקניות הקיימות בענף ה-P2P יהנו מהגנת ינוקא של 3 שנים (שתיכנס לתוקף עם אישור החוק) לפיה במשך 3 שנים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים לא יוכלו לעסוק בתחום.

על פי הנוסח המעודכן שאושר היום ישראכרט ולאומי קארד שנמצאות בתהליך הפרדה כעת, כן תוכלנה לעסוק בתחום ההלוואות החברתיות אך רק באופן הבא: או באמצעות החזקה של עד 20% ממניות של שחקנית בענף ו/או שיתוף פעולה אסטרטגי. המטרה היא שחברות כרטיסי האשראי שבתהליך הפרדה לא ישיגו שליטה על השחקניות בענף אלא רק יעסקו בתחום באופן שיאפשר סינרגיה ועידוד צמיחה של הענף. דוגמא לשיתוף פעולה היא שחברת כרטיסי אשראי תלווה כספים בפלטפורמה ו/או תבצע השקעה הונית ותרכוש מניות.

אחרי שתושלם ההפרדה לא תחול מגבלה כלשהי על עיסוק בתחום עבור חברות כרטיסי האשראי שהופרדו והן תוכלנה להקים פעילות כזו משל עצמן כמו גם להשקיע בפלטפורמות קיימות בשיעור הגבוה מ-20%. יש לציין בהקשר זה כי על פי נוסח הצעת החוק כדי לעסוק בפעילות תיווך ולשמש כמלווה בו זמנית יש לקבל אישור מיוחד מרשות שוק ההון שתפקח על השחקניות בענף.

ח"כ רחל עזריה, יו"ר ועדת הרפורמות צילום: יוסי אלוני

שינוי נוסף שבוצע מפחית את החסמים לכניסת בנקים חדשים לתחום ההלוואות החברתיות וקובע כי על אלה יושתו מגבלות דומות לחברות האשראי (עד 20% אחזקה ושיתופי פעולה אסטרטגיים מול חברות ה-P2P).

על פי הנוסח הקודם בנק חדש לא יכול היה לעסוק בפעילות זו באותה תקופת הגנת ינוקא שנמשכת כאמור 3 שנים. בהקשר זה חשוב להדגיש ש-Pepper, הבנק הדיגיטאלי של בנק לאומי שהושק לציבור כולו לאחרונה, איננו נחשב בנק חדש מכיוון שהוא פועל מתוקף רישיון בנקאי של בנק לאומי. עוד חשוב לציין כי גם היום בנקים יכולים לעסוק בתחום ונדרשים לקבל לכך אישור ספציפי מבנק ישראל, אך עד היום שום בנק לא הגיש בקשה כזו. הציפייה היא שבנקים חדשים מכיוון שהם מוכוונים יותר למודל פעילות רזה ולבנקאות דיגיטאלית מבוססת שימוש באמצעות אתר איטנרנט ואפליקציה- יכול וכן יהיו מעוניינים בעיסוק בתחום תיווך ההלוואוות.

הפלטפורמות הללו הן למעשה מודל המאפשר תיווך בין כספו העודף של כל אזרח המעוניין להלוות את כספו, לבין אלו הזקוקים להלוואות. מדובר בפלטפורמות שמתווכות

בין מלווים לבין לווים, ללא גורם בנקאי בדרך. בישראל פועלות כיום ארבע פלטפורמות P2P עיקריות – בלנדר, eLOAN, טריא ו-BTB . לצד ארבעתן, פלטפורמה נוספת, חמישית במספר שפועלת במודל דומה אך עוסקת אך ורק בנכיון של חשבוניות לבעלי עסקים, נקראת קרדיט פלייס. החברה שמפעילה את הפלטפורמה ומספקת את שירותי התיווך לא נוטלת על עצמה את הסיכון של אי החזר של החוב, זאת בניגוד למשל למערכת הבנקאית. תמורת שירותי התיווך הפלטפורמה גוזרת עמלה והיא מספקת שירותים נלווים כמו נתוני מעקב שוטפים אחר תיקי ההלוואות בפלטפורמה האינטרנטית ועוד. מדובר בשוק בתולי בישראל וגם בעולם, בהשוואה לאפשרויות מימון מסורתיות. כיום אין הסדרה ופיקוח על התחום ומטרת הצעת החוק היא להחיל לראשונה פיקוח והסדרה של הפעילות כאשר הרגולאטור שיפקח על הענף הוא רשות שוק ההון שבראשה עומדת דורית סלינגר.

עו"ד שלומי תורג'מן שותף מייסד בפלטפורמת BTB אמר בדיון שהתקיים היום כי: "מדובר במהלך נכון, המתאים את עצמו למגמה הקיימת בעולם שבו חברות האשראי משקיעות בחברות ה- P2P. לצערי, בישראל הציבור הרחב אינו ממהר לשים את כספו בפלטפורמות הללו בשלב הראשוני ולכן אני קורא לו להשתמש בחוכמה ובניסיון של חברות כרטיסי האשראי וגם לבוא ולשים את כספו בפלטפורמות הללו כדי להרוויח ישירות".