לראשונה זה 40 שנה: בית חולים ציבורי חדש בישראל

אסותא אשדוד, בית החולים הציבורי החדש של רשת אסותא שבבעלות מכבי שירותי בריאות, החל לפתוח את דלתותיו למטופלים בשבועות האחרונים. זהו שלב ראשון בתהליך שיימשך עד חודש נובמבר. באוגוסט ייפתחו חדרי ניתוח ודימות, בספטמבר מחלקות קרדיולוגיה וכירורגיית ילדים, באוקטובר מחלקות נשים ומיילדות ויתר מחלקות האשפוז. לבסוף, בנובמבר ייפתח חדר המיון — הלב הפועם של כל בית חולים ציבורי. בכך המרכז החדש יחל לפעול באופן מלא.

מדובר ברגע היסטורי עבור מערכת הבריאות הישראלית, שכן זו הפעם הראשונה זה 40 שנה שנפתח כאן בית חולים ציבורי חדש. הקודם שהוקם מהיסוד, ב־1976, הוא בית החולים כרמל של כללית שירותי בריאות. בין לבין נפתח גם וולפסון ב־1980, אך הועברו אליו מחלקות מבית החולים הממשלתי ביפו שנסגר.

אסותא אשדוד. מערכות מתקדמות אמורות למנוע מהמטופלים טרטורים בירוקרטיים צילום: אבי רוקח

מכיוון שעברו לא מעט שנים מאז שבוצע פרויקט כזה בישראל, בית החולים החדש אינו דומה לבתי החולים הוותיקים. לקחים רבים הופקו ובעיקר — הטכנולוגיה משחקת בו תפקיד מרכזי הרבה יותר. בית החולים הראשון של עידן ההייטק.

בבית החולים החדש יהיו מערכות מידע מתקדמות, ובהן מערכת תיקים רפואיים שתכלול מידע על מטופלים, לצד מערכות נוספות שינטרו את הליכי הטיפול והתורים. מערכות אלו אמורות ליצור רצף אחיד של זרימת מידע, שימנע מהמטופל טרטורים וטיפול בבירוקרטיה, באמצעות העברת הנתונים בין המטופל, בית החולים ושירותי הרפואה בקהילה, כלומר קופות החולים ומרפאות הרופאים.

אך הטכנולוגיות המרשימות יותר באסותא אשדוד הן דווקא המכשור הרפואי המתקדם, כמו מאיצים קוויים לטיפול רדיותרפיה, מעבדת צנתורים מתקדמת ומכשירי CT ו־MRI חדישים. בנוסף, במבנה בית החולים עצמו הושקעו 8‑12 מיליון שקל על מנת שיעמוד בתקנים ירוקים.

הלובי נראה פחות כמו בית חולים ויותר כמו מרכז קניות מודרני. זה ניכר גם בחדר המיון, שאמנם היה בשלבי הקמה כשביקרנו שם, אך כולל הפרדה בין המיטות לבין עמדות הישיבה — דבר שנדיר לראות בבתי חולים אחרים. המחלקות אינן צפופות, יש שתי מיטות בלבד בחדר — לוקסוס ביחס למחלקות אשפוז אחרות הסובלות מצפיפות רבה.

אשדוד היא עיר מגוונת עם קהילה חרדית גדולה. באסותא מציינים כי יבואו לקראת האוכלוסיות השונות, אך אין בכוונתם לבצע הפרדה כלשהי במחלקות עבור הקהילה החרדית. "השירות יהיה שווה למבוטחי כל קופות החולים וכל המגזרים", הבהירו באסותא.

הזקנה לא תגיע למסדרון

יו"ר אסותא: "הרופאים מצוינים, המערכת לא בסדר" שוקי שמר, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר והאדם שעומד מאחורי הקמת בית החולים באשדוד טוען שאין חיבור מספק בין בתי החולים והקופות: "כל גוף שומר על האינטרסים הכלכליים שלו" ספי קרופסקי, 2 תגובות לכתבה המלאה 

ומה בנוגע לזקנה במסדרון? ובכן, בבית החולים החדש מבטיחים שזה פשוט לא יקרה ואף בנו אותו כך שלא יהיה ניתן להציב מיטה במעברים. בשלב הראשון יהיו באסותא אשדוד 300 מיטות והוא צפוי לקלוט 70–80 אלף ביקורי מטופלים בשנה; המיון מתוכנן לטפל בכ־250 ביקורים ביום. בית החולים יעסיק כ־1,200 עובדים, מהם כ־500 אחיות ועובדי סיעוד וכ־250 רופאים.

אסותא אשדוד נחשב קטן ביחס לבתי חולים אחרים בישראל. לשם השוואה, בבית החולים קפלן ברחובות, שגם הוא אינו נחשב למרכז על־רפואי כמו שיבא או רמב"ם, יותר מ־550 מיטות.

למרות זאת, הוא צפוי לספק קשת נרחבת של שירותים. חשוב מכך: בית החולים מתכוון לפעול במודל עבודה חדש של שיתוף הרפואה בקהילה, מודל שאמור ליצור רצף טיפולי יעיל שימנע כפילויות וטרטורים עבור המטופלים. כך למשל, רופאים מהקהילה ילוו את מטופליהם גם בבית החולים.

מודל דומה מתקיים במידה מסוימת בין בתי החולים של כללית שירותי בריאות לבין המרפאות שלה בקהילה, אולם באסותא מבטיחים לקחת את זה צעד אחד קדימה.

כך למשל, במודל המוצע הרופא המשפחתי יהיה מעורב גם בהליכים המתרחשים בבית החולים וימשיכו לקבל עדכונים בצורה ישירה ומיידית ממערכות המידע שלו, ואילו בית החולים ימשיך להיות גורם מלווה גם לאחר שהמטופל ישתחרר. שינוי זה אמור לפשט את המשך הטיפול עבור המערכת הרפואית ועבור המטופלים.

בבית החולים מתכוונים להתמקד בשירותי רפואה דחופה בחדר המיון. לפי אסותא, חדר המיון בו יהיה הראשון בישראל שרוב הרופאים בו יהיו מומחים לרפואה דחופה. המחלקה האונקולוגית צפויה להיות היחידה מסוגה במרחב שבין סורוקה לתל השומר והיא תכלול גם כירורגיה אונקולוגית, כימותרפיה והקרנות.

המדינה השקיעה עד כה 764 מיליון שקל בבית החולים, בועד רשת אסותא הוסיפה מההון העצמי שלה יותר מ־300 מיליון שקל.

כעת לומדים באסותא את נושא גיוס התרומות. עד כה הרשת לא עסקה בתחום, שכן בתי החולים שהפעילה היו פרטיים. נכון לעכשיו עדיין לא ידוע כיצד יעבוד מנגנון התרומות.

מבחינת המודל העסקי אסותא מציע לקופות החולים לרכוש שירותים על פי מחירון משרד הבריאות, כך שמטופלים שיגיעו לחדר המיון לא יזדקקו לטופס 17 ויתקבלו על בסיס כרטיס מגנטי. הרשת, חברה־בת של מכבי שירותי בריאות, חתמה על הסכם כזה עם הקופה־האם שלה. שאר הקופות עדיין לא נענו להצעה.

חבלי הלידה של אסותא

כל זה נשמע טוב, אבל הדרך לא היתה קלה, וגם היום ישנה ביקורת על ההחלטה להקים את בית החולים. מנהלי בתי חולים וגורמים נוספים במערכת הבריאות טענו לאורך הדרך שאין הכרח בהקמת בית החולים באשדוד ושעדיף לחזק את בתי החולים הסמוכים לו — ברזילי הממשלתי באשקלון וקפלן של כללית ברחובות.

כדי להבין מעט יותר טוב את הרקע להחלטה צריך לחזור ל־1965, אז נחתם הסכם בין אשדוד לבין כללית להקמת בית חולים ביישוב, הסכם שלבסוף לא התממש. במהלך השנים נעשו ניסיונות נוספים להקים בית חולים בעיר השישית בגודלה בארץ, אך ללא הצלחה. ב־2002, בעקבות מאבק ציבורי, עבר חוק בכנסת ביוזמתה של ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו), כיום שרת העלייה והקליטה, המחייב בניית בית חולים בעיר. אלא שגם לאחר שעבר החוק יישומו נדחה באמצעות חוק ההסדרים עד סוף העשור הקודם, אז פורסם מכרז. בסופו של דבר נותרה ב־2011 רשת אסותא המתמודדת היחידה במכרז ולכן גם זכתה בו.

פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא צילום: עמית שעל

הדרך לא היתה קלה גם לאחר שהפרויקט החל. נוסף לביקורת שהושמעה מבחוץ על בניית בית החולים, החל בשנים האחרונות שינוי מחשבתי בכל הנוגע לשירותי רפואה פרטיים (שר"פ), בייחוד על רקע קריסת בית החולים הדסה בירושלים. אחד מתנאי המכרז להקמת בית החולים החדש היה שהזוכה יורשה להפעיל שר"פ בהיקף של 25% מפעילות המוסד. הסעיף הוכנס אז כדי להפוך את הפרויקט ליותר אטרקטיבי עבור כל הצדדים ובייחוד כדי למשוך רופאים מהמרכז.

אלא שהשינוי המחשבתי שהתרחש בשנים האחרונות הוביל את משרדי האוצר והבריאות לשנות כיוון, והם נכנסו למו"מ עם אסותא שבסופו הוסכם כי הרשת תוותר על השר"פ תמורת 409.5 מיליון שקל ושורת היתרים ורישיונות שיאפשרו לה להפעיל שירותים רפואיים נוספים, כמו יחידת הפריה חוץ־גופית, יחידת צנתורים ושתי מכונות הקרנה. באסותא אומרים כי לא צפויה להיות שום פעילות בשטח בית החולים וכי התחום יבוקר "עד קוצו של יוד". הרשת אף חשופה לקנסות אם תתבצע פעילות כזו.

מה יעשו המתחרים?

כעת ברזילי וקפלן - וגם וולפסון בחולון ותל השומר המעט רחוקים יותר — מתמודדים עם אובדן צפוי של כוח אדם. התנאים בבית החולים הציבורי החדש נחשבים משופרים, ועבור בעלי מקצוע רבים, בייחוד תושבי האזור, מדובר באפשרות תעסוקתית אטרקטיבית. כדי להתמודד עם העזיבה הצפויה של כוח אדם הורתה באחרונה נציבות שירות המדינה לבתי החולים הממשלתיים לגייס כוח אדם נוסף ואף אפשרה להם לחרוג מהתקנים הסטנדרטיים.

לפי הערכות, מדובר בזליגה של לא מעט כוח אדם, בייחוד אחיות – מקצוע שבכל מקרה קיים שבו חוסר משמעותי במערכת הבריאות הישראלית. כך למשל, בתל השומר מעריכים נכון לעכשיו שכ־100 אחיות ו־20 רופאים יעזבו את המרכז הרפואי; מברזילי צפויות לעזוב כ־70 אחיות ושבעה רופאים; מוולפסון כ־70 אחיות ועשרה רופאים; ומאסף הרופא כ־40 אחיות ועשרה רופאים. סך הכל מדובר בכ־280 אחיות וכ־50 רופאים.