יו"ר אסותא: "הרופאים מצוינים, המערכת לא בסדר"

אין הרבה אנשים שמכירים את מערכת הבריאות הישראלית טוב משמר. כמי ששימש גם כמנכ"ל משרד הבריאות וגם כיו"ר מכבי, הוא מכיר גם את הצד של הרגולטור וגם את זה של ספק השירותים. אף שהאינטרס שלו הוא לקדם את אסותא, לדבריו המבט שלו הוא מערכתי, והמטרה היא לייצר מערכת בריאות ציבורית טובה יותר באמצעות בית חולים חדש שיהווה דוגמה לבאים אחריו. לפי הנחת העבודה במערכת הבריאות, יש צורך לפחות בשלושה בתי חולים נוספים: בדרום, בצפון ובאזור השרון.

שוקי שמר (ארכיון) צילום: עמית שעל

"יש בארץ רופאים מצוינים, אבל מערכת הבריאות לא בסדר", הוא מסביר. "בכל הנקודות השונות מקבלים טיפול מעולה. הבעיה היא שאף אחד לא מחבר בין הנקודות. זה קורה במעבר בין מחלקה למחלקה ובטח כשאדם משתחרר מבית החולים לקהילה, אז הוא צריך קצין מבצעים שינהל את הפעולות שלו — גסטרו, CT, אקו וכל מיני בדיקות שהיה יכול לעשות בבית החולים — אבל זה לא קורה בגלל היעדר כדאיות כלכלית".

לפי שמר, בתי החולים והקופות לא מחוברים דיים, וכל גוף שומר על האינטרסים הכלכליים שלו, מה שמוביל לעתים לתופעות כמו כפילויות בהליכים רפואיים, התעסקות רבה מדי בבירוקרטיה ושירות רע — מסוג הדברים שגורמים למטופלים לברוח לרפואה פרטית ולשלם הרבה יותר. "היתרון הוא שאנחנו יכולים ליצור דנ"א חדש שעד כה לא נוצר בגלל חסמים כלכליים, בגלל מערכות תמחור שלא נותנות שום תמריץ לבתי חולים לעשות את הפעולות הללו", אמר.

אשדוד, בשונה מערי גוש דן, היא עיר עם גבולות גזרה ברורים ואוכלוסייה מובחנת. זה מסייע לבנות את המודל שעליו מדבר שמר — קהילה שיש לה בית חולים.

בוצעו התאמות לאוכלוסיות המתגוררות באשדוד, למשל לחרדים?

"מגוון העולים באשדוד הוא הגדול בישראל — יש בה עולים מ־99 ארצות, כמו גם קהילה חרדית גדולה. זה מחייב אותנו לפתח הרבה מאוד כלים של כשירות תרבותית. כמו שיש מודעות לנגישות יש מודעות לכשירות תרבותית. כשאתה מדבר עם אדם שיש לו רקע תרבותי שונה משלך אתה צריך לדבר בשפתו. אנחנו עובדים גם על הנושא הזה".

שמר שלם עם הוויתור על השר"פ. כשהוא שומע שהרישיונות שקיבלה הרשת עבור הוויתור על השר"פ מוגדרים כ"סוכריות", הוא מתרעם ומסביר כי זו תוספת שירותים שתהפוך את בית החולים לטוב יותר. "זה שדרג את רמת בית החולים כמעט למרכז", אמר. "בעבר הייתי מתומכי השר"פ אך במציאות החברתית בישראל צריכה להיות חומה בין השירותים הפרטיים לציבוריים. הם צריכים להתחרות זה בזה ואנחנו בונים בית חולים ציבורי. זו היתה ההחלטה שלנו, לא כפו אותה עלינו".

עם זאת, הוא מודה שהוויתור הקשה את גיוס כוח אדם, בייחוד רופאים ואחיות.

מה היית מייעץ לגורם הבא שיקים פה בית חולים?

"לחשוב איך מביאים רופאים. להכשיר רופא זה הליך של 10–15 שנה. צריך להציף את ישראל ברופאים, יש מחסור במקצועות ייחודיים כמו מרדימים, וזה גורם למשכורות גבוהות ולמעברים תכופים".

הלקח השני: לא לבנות בתי חולים גדולים מדי. "אני חושב שצריך להיות דיון ברמה הלאומית על הגודל האופטימלי של בית חולים, בערך 700 מיטות, על מנת שהתקורות לא יכבידו עליו".

מה השלב הבא?

"ניגש לכל מכרז להקמת בית חולים. אנחנו הגוף עם הידע הכי גדול בנושא. זה משאב לאומי. אין טעם שגוף אחר יתגלח על הליך שכזה".