יועמ"ש הכנסת לבג"ץ: לדחות העתירות לפסילת פיצול התאגיד הציבורי
עו"ד איל ינון טוען בבקשתו כי "ביהמ"ש בוחן את חוקיות החוק ולא את תבונתו". עוד נטען בבקשה כי לתאגיד השידור "כאן" אין זכות חוקתית לשדר חדשות
הכנסת מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירות לפסילת חוק פיצול תאגיד השידור הציבורי "כאן". זאת, בין היתר בנימוק ש"בית המשפט בוחן את החוקתיות של החוק ולא את תבונתו". עוד היא טוענת שלתאגיד השידור "כאן" אין זכות חוקתית לשדר חדשות.
- יש לכם ביקורת על שידורי כאן? מועצת התאגיד מבקשת לשמוע את הערות הציבור
- תאגיד כאן הפסיד הכנסות של 8 מיליון שקל בשל תקלה טכנית במערכת הפרסום ברדיו
- מירי רגב תקפה בחריפות את התאגיד על פיטורי שדרנית שלא פוטרה
הכנסת אישרה ב-11.5 את חוק פיצול תאגיד השידור הציבורי. זאת, במסגרת המאבק שניהלו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הקואליציה דוד ביטן (הליכוד) לפרוק התאגיד או להחלשתו ככל האפשר. החוק קבע שתאגיד השידור הציבורי "כאן" יפוצל ושידורי החדשות והאקטואליה יועברו ממנו לתאגיד חדשות נפרד. אלא שצו בינים שהוציא בג"ץ מנע את פיצול התאגיד והוא החל לפעול כגוף אחד.
צו הביניים הוצא בעתירות של יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), ארגון העיתונאים ותאגיד השידור עצמו. העותרים טענו שבהליכי החקיקה נפלו פגמים קשים המצדיקים את ביטולו. עוד טענו שהפיצול פוגע בזכות החוקתית של תאגיד השידור הציבורי לחופש ביטוי.
היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון ועו"ד אביטל סומפולינסקי מלשכתו טוענים בתשובה ש"לא נפל בהליכים פגם בוודאי לא פגם היורד לשורש העניין". סומפולינסקי עצמה הזהירה מספר שבועות לפני חקיקת החוק את חברי הכנסת כי יש לאפשר זמן מספיק לדיונים. כתוצאה מכך דאג יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן לאפשר דיונים ממושכים.
עוד טוענים המשיבים ש"אין לתאגיד סטאטורי זכות חוקתית המבטיחה שהמחוקק יימנע מעריכת שינויים במבנה שלו או סמכויותיו. מכאן שלתאגיד השידור הישראלי לא עומדת זכות יסוד למלא את תפקיד בהפקת שידורי חדשות. העברת הסמכות להפיק תוכן חדשות ותוכניות בענייני היום לתאגיד ציבורי אחר אינה מהווה כשלעצמה על פגיעה חוקתית בזכויות היסוד של התאגיד".
ינון וסומפולינסקי טוענים שביטול החוק הוא ב"סעד קיצוני ביותר" בעוד על פי פסיקות בג"ץ עצמו "על בית המשפט לנהוג בזהירות ובריסון בבואו להפעיל את סמכותו לביקורת חוקתית על חוקי הכנסת". לטענתם, "בהעדר פגם היורד לשורש הליך חקיקת החוק ובהעדר פגיעה בזכויות יסוד מוגנות או בעקרונות היסוד של השיטה דין העתירה להידחות". לדבריהם, "השאלה אינה אם החוק טוב יעיל ומוצדק. השאלה הינה אם הוא חוקתי".