אושר חוק הפיקוח על הצהרונים: המחיר יוגבל ל-935 שקל בחודש

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') פה אחד את הצעת חוק הפיקוח על הצהרונים לקריאה שנייה ושלישית. החוק קובע שמחירי הצהרונים ינועו בין 650 ל-935 שקל. המדינה תסבסד את הצהרונים בסכומים שבין 150 ל-350 שקל. עלות החוק מוערכת ב-900 מיליון שקל.

השבוע נכשל בוועדת החינוך ניסיון של משרדי החינוך והמשפטים להוציא מהחוק את הצהרונים הפועלים במרכזים קהילתיים. עם זאת נקבע שיישום החוק בגנים המוגדרים "מוכר שאינו רשמי" ידחה בשנה. בלחץ ישראל ביתנו נאלצו יו"ר הועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) ויו"ר ועדת החינוך יעקב מרגי (ש"ס), שניהם מיוזמי החוק, להחריג מהחוק 500 צהרונים פרטיים.

החוק מטיל פיקוח של הממשלה על מחירי צהרונים שנהנים מסבסוד ציבורי, קובע את השתתפות המדינה והרשויות המקומיות בעלות הצהרונים ומחייב אותם ברישוי. עלות החוקנאמדת ב-900 מיליון שקל, שהם בעצם תכנית סבסוד הצהרונים הכלולה ברפורמת "נטו משפחה של האוצר".

החוק חל על צהרונים עד לגיל כיתה ב', מטיל את האחריות לפיקוח על הצהרונים על משרד החינוך וקובע סל שירותים בסיסי להפעלתם ותנאי רישוי לצהרונים. הוא מסמיך את שר החינוך לקבוע מחירים מרביים לצהרונים. שכר הלימודי המרבי (לפני הסבסוד) ינוע בהתאם לאיכות וכמות השירותים בין 650 ל-935 שקל. מפעיל צהרון שיגבה יותר מהמחיר המרבי, צפוי לקנס של עד 50 אלף שקל.

צילום: דנה קופל

כן קובע החוק את שיעור ההשתתפות היחסי של המדינה בעלות הצהרונים. המשמעות היא שהמדינה שמסבסדת היום צהרונים רק בישובים בשלושת העשירונים הנמוכים תשתתף לאחר העברת החוק בשכר הלימוד בצהרונים בכל אזורי הארץ. זאת לפי מדרג שיתחיל בהשתתפות של 350 שקל בישובים הנמצאים בעשירונים הנמוכים וירד ל-150 שקל בעשירונים הגבוהים.

ח"כ שאשא ביטון אמרה שבשנים האחרונות גברו טענות ההורים שצהרונים עושקים אותם ובין היתר ארגונים "גוזרים קופון על גב ההורים" ומשתמשים בצהרונים למימון פעולות אחרות. לדבריה הצעת החוק תוזיל את הצהרונים בשתי דרכים: קביעת מחיר מקסימום והסבסוד שיזם האוצר.

ח"כ מרגי אמר ש"הופעלו על ועדת החינוך לחצים של גורמים די חזקים בחברה הישראלית". לדבריו, הגנים הפרטיים הוחרגו בניגוד לדעת היוזמים אבל "החוק לא עוקר".יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה מכולנו אמרה שהכנסת הזאת מתאפיינת בחקיקה למען הגיל הרך.

בישיבת ועדת החינוך ביום ראשון שהכינה את החוק העלה משרד החינוך דרישה להחריג מפיקוח את הצהרונים במרכזים הקהילתיים. זאת, בטענה שקל לו מאוד לפקח על צהרונים במבני חינוך ואילו פיקוח על צהרונים נוספים דורש משאבים הרבה יותר גדולים. טענה נוספת שעלתה בישיבה הייתה שהמרכזים הקהילתיים משתמשים בצהרונים כדי לממן פעולות אחרות והגבלת המחירים תפגע בתקציבם. לאחר ויכוח שנמשך שעות הוסכם שמשרד החינוך יפקח על הצהרונים במרכזים הקהילתיים באמצעות הרשויות המקומיות.

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), אף היא מיוזמי החוק, דרשה להחריג מהחוק 500 צהרונים פרטיים. מדובר בצהרונים של גני ילדים, שמקבלים מהמדינה מימון של קרוב לאלף שקל עבור הפעלת הגנים, אבל חלקם משתמשים בעובדה שיש בהם גם צהרון כדי לגבות תשלום של יותר מ-3000 שקל עבור היום כולו.

משרד החינוך רצה לסתום את הפרצה הזו. מלינובסקי טענה שמדובר במדיניות סוציאליסטית שפוגעת בשוק הפרטי וכי יש לאפשר להורים שרוצם בכך לשלם יותר ולסמוך על שיקול הדעת שלהם. "המדינה לא צריכה לפקח על כל דבר", אמרה. שאשא ביטון אמרה ש"מי שרוצה להיות פרטי ש"יהיה פרטי עד הסוף", כלומר לא יקבל תקציבים מהמדינה. בסופו של דבר התקבלה עמדת ישראל ביתנו והצהרונים הפרטיים הוחרגו.

בעיה נוספת יצרה דרישת המשפטנים לדחות את יישום החוק לשנת הלימודים תשע"ט. זאת, בטענה שמוסדות שפעלו בהנחה שיוכלו לגבות שכר לימוד גבוה בהרבה צריכים תקופת הערכות. בסופו של דבר הוסכם ליישם את החוק כבר מהשנה בצהרונים ציבוריים ולדחות את יישומו בגנים המוגדרים מוכר שאינו רשמי. התוצאה היא שהציבור החרדי וחלק מהציבור הדתי יצטרכו לחכות ליישם הרפורמה עוד שנה.