משרד החינוך: 650 שקל מספיקים להפעלת צהרון

כחודש לפני תחילת שנת הלימודים חוק הצהרונים החדש שאושר בשבוע שעבר בכנסת גורר עמו חוסר ודאות בקרב הורים רבים, שאינם יודעים כיצד ולאן לרשום את ילדיהם. אתמול הודיעה רשת ויצו כי לא תיגש למכרז להפעלת צהרונים בתל אביב ובגבעתיים בעקבות החוק שקובע תקרה של 935 שקל בחודש לעלות הצהרונים. לטענת הרשת, במסגרת הגבלה זאת היא לא תוכל לספק "מענה מערכתי איכותי ורציני" לילדים המשתייכים ל־84 המסגרות שלה בשתי הערים.

כך הצטרפה ויצו לרשת בצהרי היום, המפעילה 41 צהרונים בתל אביב, שהודיעה בשבוע שעבר על הפסקת פעילותה מסיבות דומות. גם נעמת, המפעילה 22 צהרונים בתל אביב, הודיעה אתמול כי בתנאי המכרז הנוכחיים היא לא תוכל להמשיך להפעילם, וכך גם הודיעה רשת מרכזי דניאל, שלה 16 צהרונים בעיר. עד כה ניהלה עיריית תל אביב את הצהרונים בהסכמים שונים, אך החל מהשנה הבאה הצהרונים שיופעלו הם אלה שזכו במכרז של יובל חינוך, חברה־בת של העירייה. יובל חינוך הודיעה אתמול כי היא דוחה את המכרז מיום שלישי הקרוב ליום רביעי הקרוב, וייתכן שהוא יידחה פעם נוספת.

צילום: דנה קופל

בעיריות תל אביב וגבעתיים טוענים כי מאחר שרשתות הצהרונים יתקשו לפעול תחת הגבלת התקציב, החוק למעשה דורש מהן לסבסד את העלויות הדרושות להפעלתם. בעיריות אלה טוענים בינתיים כי לא יעשו זאת, ואף נשלח מטעמן מכתב לשר האוצר משה כחלון ובו דרישה לקבלת מימון מהמדינה.

מלבד ויצו, נעמת, בצהרי היום ומרכזי דניאל, רשתות נוספות הפועלות בתל אביב וביישובים מאשכול סוציו־אקונומי גבוה שוקלות את צעדיהן בשל החוק החדש.

מנכ"לית ויצו ישראל שרית ארבל צילום: כפיר סיוון

הוויכוח על ניקיון הצהרון ואיכות האוכל

"בשבוע האחרון עבר בכנסת ישראל חוק שמפחית את עלות הצהרונים להורים עובדים", הסבירה אתמול מנכ"לית ויצו ישראל שרית ארבל במכתב להורים. "כארגון נשים חברתי, שפועל 97 שנה לעידוד יציאתן של נשים לעבודה, אנו מברכות על כך. אלא שכעמותה חברתית אנו מחויבות לפרמטרים נוספים שההוזלה לא תאפשר לנו לעמוד בהם". עוד היא אמרה כי "הטיפול ביצירת רצף חינוכי איכותי אינו יכול להתבסס רק על הורדת המחיר. הוא חייב לתת מענה מערכתי איכותי ורציני".

בעמותות הסבירו כי הן גובות עד 1,300 שקל בחודש מההורים, וכי עלות של 935 שקל כפי שקובע החוק יכולה לספק מענה בסיסי בלבד לילדים. לדברי ארבל, ההוזלה תפגע בין השאר בהורים יחידניים שקיבלו הנחות, אמהות שעובדות במשרה חלקית, משפחה שיש בה יותר מילד אחד וכן משפחות שנקלעו למצוקה כלכלית.

עוד טוענת ארבל כי העלות המינימלית לא תאפשר גמישות בהפעלת הצהרונים ולא תיתן מענה לצרכים הייחודיים של חלק מהילדים, וכן לא תאפשר פתיחת תוכניות, הכשרת צוותים ופיקוח על איכות האוכל המוגש בצהרונים.

עם זאת, לפי נתוני משרד החינוך ניתן להפעיל צהרון בעלות של כ־650 שקל לחודש. במסמך המפרט את הקריטריונים הבסיסיים להפעלת צהרון מפוקח מפורט הסטנדרט הנמוך ביותר שיזכה לאישור. כך נכתב שם כי עבור הזנה ייגבה תשלום של 276.1 שקל בחודש לילד; עבור שכר לגננות ולסייעות ייגבו 261.7 שקל בחודש לילד; עבור העשרה ייגבו כ־50 שקל לילד בחודש; עבור השתלמויות לצוות ייגבו 15.7 שקל לילד בחודש; ועבור ציוד מתכלה ייגבו 12.4 שקל בחודש לילד.

בעמותות המפעילות צהרונים ציינו אתמול כי נתוני משרד החינוך אינם מדויקים. שם אומרים כי השכר במרכז הארץ גבוה בהרבה מבאזורים אחרים, וכי תקציב הניקיון לפי הפיקוח עומד על 50 שקל לחודש בלבד, אף שהתקציב הסביר לכך הוא 150–200 שקל בחודש. עוד הם טוענים כי מרכיבי שכר הלימוד מחושבים לפי שכר סייעות של 37 שקל לשעה, אך בפועל הן מקבלות סכום גבוה יותר. זאת, לטענת העמותות, מכיוון שמדובר במשרה קשה לאיוש בשל הכמות הקטנה של שעות העבודה השבועיות.

"כעמותה אנו לא עסוקות במספרים וברווחים", הוסיפה אתמול ארבל במכתבה להורים. "אנו מאמינות שגם מסגרת הצהרונים היא מסגרת חינוכית, שבמרכזה ניצבת טובת הילד. מעטפת השירותים של הצהרון חייבת לכלול צוות חינוכי עם תנאי העסקה זהים לצוותי הבוקר, ימים ארוכים, קייטנות קיץ, ליווי צמוד של רכזות פדגוגיות וגמישות והתאמה לכל סוגי המשפחות. שעות פעילות הצהרונים קשות לילדים, שמגיעים אחרי יום לימודים. מסגרת איכותית מחייבת מענים שמרחיבים את המענה שהם מקבלים בבוקר ולא מצמצמים אותם. עוד כתבה ארבל במכתב ששלחה להורים: "בשל כל אלה אנו נפרדות בצער ובדאגה מהפעלת הצהרונים שליווינו עשרות שנים".

התחיל בנטו משפחה, הוחמר בכנסת

המקור להגבלת עלות הצהרונים הוא תוכנית נטו משפחה, שיזם השר כחלון והתקבלה בהחלטת ממשלה בחודש מאי. התוכנית של כחלון קבעה סבסוד משתנה לצהרונים לבני 3–8 ברחבי הארץ על פי מפתח סוציו־אוקנומי, ומסגרת שרצתה לקבל את הסבסוד התחייבה שלא לגבות מההורים יותר מ־935 שקל בחודש. עם זאת, צהרונים לילדי גנים באשכולות חזקים לא זכו לסבסוד כלל, ועל כן לא פוקחו.

כך הגיעה הצעת החוק של ח"כ יפעת שאשא־ביטון מכולנו, שביקשה לקבוע כי גם מי שלא נהנה מהסבסוד יוגבל לתשלום של 539 שקל בחודש. הצעת החוק הפרטית של שאשא־ביטון, שאושרה בקריאות שנייה ושלישית בשבוע שעבר, למעשה החמירה את התוכנית של כחלון.

שר האוצר תמך בהצעה החוק של חברת מפלגתו, וכך גם שר החינוך נפתלי בנט.

"אני שמח שהצלחנו להעביר את החוק", אמר בשבוע שעבר כחלון. "זוגות צעירים שישלחו את הילדים שלהם לצהרונים יגלו שהמחיר שלהם מפוקח. זה שלב נוסף בנטו משפחה שאנחנו מובילים כדי להקל על הזוגות הצעירים עם הילדים הקטנים בארץ, וזה עוד שלב שלנו בהורדת יוקר המחיה".

שר האוצר משה כחלון צילום: יאיר שגיא

במהלך הכנת החוק בוועדת החינוך של הכנסת, נציגי משרד האוצר והחינוך דרשו כי הפיקוח יחול רק על צהרונים הפועלים במוסדות חינוך ואילו מסגרות הפועלות במבניים ציבוריים דוגמת מתנ"סים ומרכזים קהילתיים לא יפוקחו. בכך הם רצו לתת אפשרות בחירה להורים — בין צהרון מפוקח לכזה עם שירותים מורחבים - אך לאור קמפיינים מתוקשרים התעקשו חברי הכנסת על פיקוח על כלל הצהרונים. בעמותות המפעילות צהרונים טוענים כי במהלך דיוני הוועדה הזהירו את חברי הכנסת כי לא יוכלו להפעיל את המסגרות תחת המחיר המגובל. עם זאת, בעמותות טוענים כי חברי הכנסת סרבו להקשיב להם.

לבסוף, אושר חוק הקובע כי מחיר הצהרונים שמפועלים על ידי עמותות ומחיר הצהרונים שמופעלים על ידי עיריות יוגבל. מפעיל צהרון שיגבה יותר מהמחיר המרבי, צפוי לקנס של עד 50 אלף שקל.

עם זאת 500 הצהרונים הפרטיים שפזורים ברחבי הארץ הוחרגו מהחוק ברגע האחרון בשל לחץ שהפעילה ישראל ביתנו. במפלגה טענו כי מדובר במדיניות סוציאליסטית, שפוגעת בשוק הפרטי וכי יש לאפשר להורים שרוצם בכך לשלם יותר ולסמוך על שיקול הדעת שלהם.

בעיה נוספת שעלתה בדיוני הוועדה היא דרישת המשפטנים לדחות את יישום החוק לשנת הלימודים הבאה, בטענה שמוסדות צריכים תקופת הערכות. בסופו של דבר הוסכם ליישם את החוק כבר מהשנה בצהרונים ציבוריים ולדחות את יישומו בגנים המוגדרים מוכר שאינו רשמי. התוצאה היא שהציבור החרדי וכן חלק מהציבור הדתי יצטרכו לחכות ליישם הרפורמה עוד שנה.

שר החינוך נפתלי בנט צילום: אוהד צויגנברג

"הספקים לא מוותרים על הרווחים הגבוהים"

"זאת בדיוק ההזדמנות של עיריית תל אביב, שנה לפני בחירות, להראות לנו שהיא שמה את החינוך בראש סדר העדיפויות ומוצאת פתרונות יצרתיים ומעשיים שיאפשרו לפתוח ב־1.9 מערך צהרונים איכותי וטוב", מסר אתמול ל"כלכליסט" יושב ראש ועד ההורים בגני תל אביב טל צפירה. "ברור לנו שנדרשים מעורבות וסבסוד של העירייה כדי להפעיל צהרונים עם צוותים טובים ואיכותיים לפחות כמו, אם לא יותר, מאשר בעבר". מנגד, אמציה דויטש מפורום ועדי ההורים היישוביים טען כי הודעות הרשתות המפעילות צהרונים "התפרסמו כאמצעי לחץ על מקבלי ההחלטות וחלקן על ידי ספקים שאינם מוכנים לוותר על רווחים גבוהים, כפי שהיו רגילים".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי בשטחה "פועלות כ־400 מסגרות של צהרונים בהן משתתפים כ־10,000 ילדים. לאור הודעת חלק המפעילים כי לא יוכלו לגשת למכרז בתעריף כפי שנקבע על ידי משרד החינוך, ולאחר הבנת המורכבות, העירייה פועלת מול משרדי הממשלה השונים בניסיון למצוא את הפתרון המתאים. יש לציין כי העירייה החליטה להקל על המפעילים ולוותר על דמי השימוש שהועברו לעירייה, בהיקף של כ־2.5 מיליון שקל".

במשרד האוצר סרבו להשיב לשאלת "כלכליסט" לגבי איתור פתרון להורים שעלולים למצוא עצמם ללא מפעיל צהרון. שר האוצר משה כחלון, ששוהה כעת בארצות הברית, סרב להתייחס לנושא גם כן.