האם יש לשלם מס על קנייה או מכירה של ביטקוין?

המטבע הוירטואלי ביטקוין תופס מיום ליום חלק משמעותי יותר בכלכלה המודרנית. לפי הערכות, עשרות אלפי ישראלים מחזיקים או החזיקו במטבע הוירטואלי. חלקם עושים זאת מתוך סקרנות או רצון להבין את התופעה ולקחת בה חלק, ומרביתם עושים זאת מתוך ציפייה לרווח שייגזר מעליית ערך הביטקוין כאשר משנת 2011 קפץ ערכו במאות-אלפי אחוזים. כך למשל על פי הפרסומים ביוני 2011 שער הביטקוין הגיע לשיא של 32 דולר, חודשיים לאחר ששערו היה 1 דולר בלבד. בסוף נובמבר 2013 שערו הגיע לכ־1,200 דולר ובתחילת אוגוסט 2017 שערו אל מול הדולר הגיע ל-3,276 דולר.

השאלה המתעוררת בהקשר זה, היא מתי, אם בכלל, מסחר במטבע הוירטואלי ביטקוין מחויב במס בישראל. כדי להתמודד עם השאלה ולהגביר את הוודאות בנושא, פרסמה רשות המסים טיוטת חוזר מקצועי בחודש ינואר השנה, שנועד (לאחר פרסומו בגרסה סופית) להסדיר את מיסוי ההכנסות שהתקבלו בקשר עם פעילות במטבעות וירטואליים, לרבות ביטקוין. עם זאת, וכפי שנראה בהמשך, עמדת רשויות המס אינה בהכרח מחויבת מן המציאות.

ביטקוין צילום: בלומברג

עמדת רשויות המס החדשה: כל מכירה של ביטקוין מחויבת במס

עמדת רשויות המס, כפי שמובאת בטיוטת החוזר, היא כי המטבעות הווירטואליים, לרבות ביטקוין, אינם מהווים "מטבע" לעניין פקודת מס הכנסה ולכן אין להתייחס לפעילות הנעשית בהם באופן דומה לפעילות במט"ח כגון דולר או יורו, אלא באופן דומה לפעילות שנעשית בנכסים הוניים סחירים כדוגמת מסחר במניות. לעמדה זו השלכות משמעותיות ביותר, שכן ככל שמתייחסים לביטקוין כ"מטבע" – קנייתו ומכירתו בידי יחיד, שאינה עולה לכדי פעילות עסקית, פטורה ככלל ממס. לעומת זאת לעמדת מס הכנסה – כל מכירה של ביטקוין בידי תושב ישראל מהווה עסקה החייבת במס בישראל כפי שהייתה מחויבת למשל מכירה של מניה בבורסה.

בהקשר זה יובהר כי עמדת רשות המסים לא מהווה דבר חקיקה ואף לא פסק-דין מחייב שיש חובה חוקית לציית לו. ואולם, על-ידי פרסום חוזרים מקצועיים רשות המסים מבהירה לאילו עמדות היא צפויה להסכים ולאילו לא, כאשר נקיטת עמדה הנוגדת חוזר של רשות המסים עשויה להוביל להוצאת שומות כנגד הנישום ולצורך בהליכים אל מול רשויות המס. יחד עם זאת, כאשר ישנם טעמים טובים להסתייגות מעמדת רשות המסים, כדאי לשקול לנקוט בעמדה מנוגדת כאמור, לאחר קבלת ייעוץ מקצועי פרטני.

השגות והסתייגויות מעמדת רשויות המס

כאמור, עמדת רשויות המס מבוססת רובה ככולה על הטענה כי מטבעות וירטואליים, לרבות ביטקוין, אינם מהווים "מטבע" לעניין פקודת מס הכנסה. זאת, בהתבסס על הגדרות "מטבע" ו-"מטבע חוץ" בחוק בנק ישראל, הדורשות, לכאורה, כי מדובר יהיה בנכס מוחשי , קרי, שטרי כסף או מטבעות פיזייםו שיהיה להם מעמד של הילך חוקי במדינה כלשהי.

בהקשר זה נראה כי ניתן לבקר את עמדת הרשויות במספר מישורים. ראשית, יש לציין כי אין כל הכרח לפנות לחוק בנק ישראל לצורך הגדרת מונחים אלו (שאינם מוגדרים בפקודת מס הכנסה עצמה), אלא יש לפנות להגדרה המילולית המקובלת והנפוצה למונח מטבע.

במילון אבן-שושן מוגדר המונח "מטבע" כ"טבלת-מתכת עגולה שטבועה בה כתובת או צורה...", וברור כי לעניין חוקי המדינה הפיסקאליים אין להיצמד להגדרות מיושנות דוגמת זו. ואמנם, כפי שאין אנו נצמדים להגדרה המילונית הדורשת קיומה של טבלת-מתכת עגולה כאשר אנו בוחנים מהו מטבע לעניין פקודת מס הכנסה, כך גם אין לפנות לחוק בנק ישראל שאינו בהכרח מתאים כמקור פרשנות לחוק הפיסקאלי שנועד להיות מותאם לכלכלה המודרנית.

כלומר, ניתן לטעון שיש להסתפק בהגדרה המילולית המקובלת והנפוצה ביחס למונח "מטבע" – דהיינו נכס סחיר אשר ניתן לרכוש באמצעותו באופן ישיר סחורות אחרות, ובמובן הזה נראה שאכן יש להתייחס לביטקוין כמטבע. שהרי, כיום ניתן לרכוש מוצרים באופן ישיר באמצעות ביטקוין בעסקים רבים בארץ ובעולם, כחלק ממגמה שהולכת ומתרחבת. כאמור, פרשנות שכזו תביא לכך שפעילות בביטקוין בידי יחיד, שאינה עולה לכדי עסק – לא תחויב במס.

שנית, אף אם מאמצים את גישת רשויות המס לפיהן יש לבחון את הגדרת "מטבע" על פי ההגדרות שבחוק בנק ישראל, ניתן להגיע למסקנה שהביטקוין מהווה מטבע. כזכור, על-פי עמדת הרשויות יש לעמוד ב-2 מבחנים: קיומו של נכס מוחשי (שטרי כסף או מטבעות), ושאותו נכס יהיה בעל מעמד של "הילך חוקי" במדינה כלשהי.

לעניין המבחן הראשון, נראה שהדרישה לפיה מדובר יהיה בנכס מוחשי (שטרי כסף או מטבעות פיזיים) הינה אנכרוניסטית – כזו שאינה מתאימה לעידן המודרני בו עסקאות רבות נעשות באמצעים אלקטרוניים, מבלי שעובר כל נכס מוחשי בין הצדדים בזמן העסקה. יתרה מכך, כלל לא ברור שזוהי אכן דרישה שעולה מההגדרה שבחוק שכן לא מצוין במפורש כי על המטבעות או השטרות להיות בעלי קיום פיזי בהכרח.

לעניין המבחן השני, ניתן לציין כי על-פי פרסומים בתקשורת, החל מחודש אפריל 2017 הביטקוין מהווה הילך חוקי ביפן, וזאת על-פי תיקונים לחוקי הבנקאות ביפן. מכאן שכיום (ובניגוד למועד שבו פורסמה טיוטת החוזר) ישנה עמידה במבחן זה, או שלכל הפחות אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שיוביל לעמידה במבחן האמור.

לסיכום, אף שעמדת רשויות המס בסוגיית מיסוי המטבעות הווירטואליים הינה אפשרית, היא לא בהכרח מתבקשת. זאת בפרט ביחס לביטקוין, שהוא כאמור מטבע וירטואלי נפוץ ביותר, המכובד באינספור בתי-עסק ברחבי העולם, ואף מהווה, כך נראה, הילך חוקי ביפן. מכאן, שאין הכרח כי כל מכירה של ביטקוין תחויב במס בישראל, ומומלץ לפנות לייעוץ מקצועי פרטני במקרים המתאימים.

אריאל כץ הוא רו"ח (עו"ד) – מעמוס כץ ושות' – רואי חשבון