שטייניץ מקדם הפסקה מלאה של שימוש בפחם לייצור חשמל
ממכתב ששלח אתמול שר האנרגיה לרשות החשמל ושהגיע לידי כלכליסט עולה כי בכוונתו לסגור את תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון ולהפעילן רק במקרי חירום. לפי הערכות, המעבר לשימוש בגז טבעי בלבד יתרחש באמצע העשור הבא
שר האנרגיה יובל שטייניץ פנה אתמול לרשות החשמל וביקש להיוועץ איתה בטרם יחליט שהגז הטבעי יהיה הדלק העיקרי להפעלת תחנות הכוח של חברת החשמל, כך נודע ל"כלכליסט". הרגולציה החדשה במשק האנרגיה מחייבת את השר האחראי לקבל את חוות הדעת של הרשות בנוגע להחלטות הקשורות בחברת החשמל. רשות החשמל היא למעשה הרגולטור הישיר של חברת החשמל והגוף שקובע באופן עצמאי את תעריפי החשמל.
במכתב ששלח שטייניץ לרשות הוא מבקש "את עמדת הרשות לעניין הפעלה מינימלית של יחידות הייצור הפחמיות", זאת "לאחר הפסקתן של יחידות 1‑4 בתחנת הכוח אורות רבין (חדרה ‑ ל"ג), תוך מתן עדיפות בכל סדר זמן לייצור חשמל על ידי שריפה של גז טבעי". משמעות הדברים היא ששטייניץ שואף לכך שעד אמצע העשור הבא שתי תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל יעברו ל"הדממה רטובה", כלומר הפעלה רק במקרי קיצון או בעצימות מאוד נמוכה של פחות מ־20% ורק כדי לשמר את יכולת הייצור של החברה.
להכרזה של שטייניץ כמה משמעויות אופרטיביות. הראשונה היא שנראה כי עתיד הפחם כדלק לייצור חשמל הולך ונמוג, והמדינה תתמקד בהקטנת זיהום האוויר.
המשמעות השנייה היא שהמדינה שמה את ייצור החשמל מגז ומאנרגיות מתחדשות כיעד עיקרי, כאשר התחנות הפחמיות שמספקות כיום כ־30%‑45% מכושר הייצור יוחלפו על ידי ייצור של הסקטור הפרטי שאמור להקים עד אמצע העשור הבא לפחות עשר תחנות כוח פרטיות.
משמעויות נוספות נוגעות לרפורמה בחברת החשמל ולכיס של הלקוחות. כפי שפורסם ב"כלכליסט", משרד האנרגיה כבר שלח לשרים תזכיר חוק שמבקש להאריך את רישיון הייצור של חברת החשמל עד ל־15 באוגוסט 2018, מתוך הבנה שרפורמה בארגון כבר לא תרשם השנה.
במכתב מסמן שטייניץ את היום שאחרי ה"אין רפורמה", כלומר למציאות בה חברת החשמל לא עובדת שינוי ארגוני אלא משביתה בהוראה מלמעלה את ייצור החשמל, תוך כדי פיטורים או הוצאה מסודרת לגמלאות של כ־1,200 עד 1,500 איש, כמספר האנשים שעובדים בתחנות הכוח הפחמיות, כולל אפשרות של סגירת חברת הפחם. כשיושלם המהלך יחידת ניהול המערכת שיושבת בחברת החשמל תנותק משיקול הדעת אילו תחנות להפעיל ותהיה מחויבת לעבוד רק בגז.
המשמעות האחרונה נוגעת לכיס של האזרחים: כתוצאה מקריסת מחירי האנרגיה בעולם מחיר הפחם ירד לשפל שהופך את ייצור הפחם בחלק מהמקרים לזול יותר מאשר זה של הגז הטבעי, אף שהשימוש בפחם יותר מזהם.
כאשר משרד האנרגיה ניסה לקבע את השימוש בגז כדלק עיקרי לייצור חשמל היה זה דווקא משרד האוצר שהתנגד למהלך, בטענה שהישענות על גז עלולה להעלות את מחיר החשמל, כיוון שהוא יקר יותר לחברת החשמל מאשר פחם. במשרד האנרגיה מודעים למכשלה ולכן ההיגיון הוא שמאחר שסגירת התחנות הפחמיות ‑ אם תאושר ‑ לא תתקיים לפני 2022 ואילך, במעמד זה חוזה הגז של חברת החשמל כבר יפחת להורדת מחיר של כ־25%, מה שישווה את מחיר הגז לזה של פחם ואף יקטן ממנו. מציאות זו לא תרשום השפעה על הכיס של הלקוחות, אם בכלל.