חברה לקחה הלוואה ו"שכחה" להחזירה במשך 12 שנים. מה החליט ביהמ"ש?

חוזים צריך לקיים והלוואות – להחזיר: בית משפט המחוזי בתל אביב חייב באחרונה חברת נדל"ן "פקסל לימיטד" (הרשומה בגיברלטר), ובעל מניות לשלם יותר מ-10 מיליון שקל לאיש עסקים שהלווה להם לפני כ-12 שנים 1.2 מיליון דולר בריבית שנתית של 8%, ולא זכה לראות מאז ולו שקל אחד.

הכספים הועברו לחברה בנובמבר 2005 לצורך בניית יחידות דיור ומשרדים בקרקע שנרכשה על ידם בקריית אונו. להבטחת ההחזר נרשמה לזכותו של איש העסקים הערת אזהרה על כמחצית מיחידות הדיור שאמורות להיבנות בשטח.

מועד הפירעון הגיע בנובמבר 2010 אך החברה לא החזירה את הכספים, ובפברואר 2016 הגיש איש העסקים תביעה בהליך של סדר דין מקוצר נגד החברה ואחד מבעלי המניות שערב להלוואה.

בהליך של סדר דין מקוצר אין לנתבעים זכות להתגונן ללא רשות בית המשפט, וזו ניתנה להם לדברי השופטת חנה פלינר "בדוחק רב", ורק לגבי שתי טענות. האחת, כי התובע הסכים בעל פה להאריך את מועד השבת ההלוואה עד למכירת הדירות בפרויקט ; השנייה, כי יש להם זכות קיזוז מול אחת החברות של התובע, השוכרת משרד בבניין ולא שילמה את דמי השכירות ב-3 שנים האחרונות.

גיברלטר. החברה רשומה שם

"מסך ההתאגדות חוצץ בינה ובין התובע"

התובע מצידו הכחיש שהיו הסכמות בעל-פה, ואף כינה אותן "שקר מוחלט". ואכן, לפי השופטת פלינר, הנתבעים לא הצליחו להוכיח שהתובע הסכים להארכת מועד. "לא הוכחה הסכמה כתובה; והסכמה שבעל-פה אף היא לא הוכחה, כאשר התובע מכחיש זאת במרץ", כתבה. באותו הקשר השופטת הוסיפה שאין הגיון עסקי לקביעת מועד פירעון "ללא מועד" – שכן עדיין לא ידוע מתי הדירות יימכרו, והיא אינה יכולה לאשר קיומה של הסכמה לא סבירה שכזו רק על סמך טענות הנתבעים.

גם לגבי הטענה השנייה השופטת העדיפה את גרסת התובע. העדפה זו נשענה, בין היתר, על הסכם שנערך בין הנתבעת לבין החברה של התובע, בו נכתב מפורשות שמערכת היחסים בין החברה השוכרת לנתבעים לא תשפיע על הסכמים אחרים בין התובע ובינה, כלומר – גם לא על הסכם ההלוואה.

בנוסף, השופטת ציינה כי החברה של התובע היא אישיות משפטית נפרדת, וכלשונה: "מסך ההתאגדות חוצץ בינה ובין התובע", ולכן, אם היא אכן הפרה את תנאי הסכם השכירות, היה על הנתבעים להגיש נגדה הודעת צד שלישי – שאחרת אין לה שום דרך להתגונן מפני הטענות נגדה.

לאור דחיית שתי טענות ההגנה העיקריות של הנתבעים, השופטת קיבלה את התביעה במלואה ופסקה כי החברה והערב ישיבו לתובע ביחד ולחוד כ-10 מיליון שקל – סכום ההלוואה בתוספת הריבית המוסכמת (8%) ולרבות הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. בנוסף ישלמו הנתבעים 100 אלף שקלים עבור הוצאות משפט ושכ"ט.

לפסק הדין 

• ב"כ התובע: עורך דין גיא ויצ'לבסקי

• ב"כ הנתבעים: עו"ד אסף אוסלקה

** הכותב לא ייצג בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"