תנובה יצאה בזול: 25 מיליון שקל הם טיפה בים

ענקית המזון תנובה מודה באופן רשמי שניסתה לקבוע בניגוד לחוק את המחיר של מוצריה ומוצרי מתחרותיה במדפי רשתות השיווק. זאת השורה התחתונה בהסדר הפשרה בפרשה שזכתה לכינוי "תנובה הגדולה" ונחקרה ונבחנה ברשות ההגבלים במשך כמעט חמש שנים. ציבור הצרכנים נאלץ לשלם יותר על גבינה לבנה בגלל הניסיון של תנובה לחבל בתחרות. עכשיו תורו להגיש לחברה את החשבון.

במידה שהצו המוסכם בין תנובה והרשות יאושר בבית המשפט, ההודאה של החברה תשמש פתח להגשת תביעות ייצוגיות נגדה, שבהן ניתן לדרוש פיצוי משמעותי נוסף. אבל זה לא הולך להיות קל. אמנם קיימת ראיה להפרות החוק, אבל כימות הנזק הכספי והגדרת הקבוצה הנפגעת הן משימות מורכבות. תנובה גם תטען שהיא לקחה אחריות ופיצתה לקוחות במסגרת ההסדר מול הרשות. משוכה לא פשוטה לתובעים.

בהסדר של הרשות יש הישגים, אבל הוא ראוי גם לביקורת. 25 מיליון שקל הם טיפה במחזור ההכנסות השנתי של תנובה. היא היתה יכולה וצריכה לשלם יותר, אלא שאז אולי היא לא היתה מודה בביצוע העבירות. ברשות העדיפו הודאה במעשים על פני עוד כסף, כדי לסלול את הדרך לתביעות ייצוגיות. יש לזה יתרון, אבל כאמור גם חיסרון. בנוסף, גם אם בתי המשפט יגזרו כי על תנובה לשלם פיצוי נוסף לצרכנים, זה כנראה יקרה רק בעוד שנים רבות.

מנכ"ל תנובה לשעבר אריק שור צילום: עמית שעל

ככל שעבר הזמן מפתיחת החקירה, כך הסתמן כי כתב אישום פלילי בפרשה אינו אופציה ריאלית מבחינת רשות ההגבלים. אם מנכ"ל או בכיר במונופול חזק במשק היה נכנס לכלא על הפרת דיני ההגבלים - כמו במקרה של אפי רוזנהויז בתיק שופרסל - זה היה יכול לייצר אפקט הרתעה משמעותי על ספקי המזון. אבל בשביל כתב אישום צריך מספיק ראיות שיגבשו סיכוי סביר להרשעה. לשיטת הרשות כנראה אין מספיק ראיות כאלה.

"קשה יותר לחקור בדיעבד"

ייאמר לזכות הרשות שהיא ניסתה להפוך כמעט כל אבן בחיפוש אחר ראיות. אלא שכמויות החומרים שנתפסו, התפזרות על פני פרשות רבות וגם חילוקי דעות פנימיים גרמו לכך שהחקירה נמרחה והסתבכה. הזמן משחק תפקיד משמעותי כשרוצים להגן על האינטרס הציבורי.

בניגוד לחקירות מתקדמות יותר של הרשות, שבהן הופעלו אמצעים מתקדמים כמו האזנות סתר שהניבו ראיות מזמן אמת, החקירה נגד תנובה היתה מושתתת בעיקר על מסמכים שנתפסו בדיעבד בפשיטות ועל עדויות של מעורבים. כפי שסיכם זאת מקורב לחקירה: "קשה יותר לחקור בדיעבד".