פרשת השחיתות בנתיבי ישראל: כתב אישום בכפוף לשימוע ל-30 חשודים

הפרשה נחשפה בנובמבר 2015, אז פשטו חוקרי להב 433 על משרדי נתיבי ישראל ועל בתיהם של החשודים. במסגרת החקירה נעצרו תחילה 18 מעורבים, בהם המנכ"לים לשעבר ויזניצ'ר וברס, וח"כ לשעבר גורלובסקי, ששימש כספק לחברה. 

במשטרה ייחסו לבכירים בנתיבי ישראל קבלת שוחד וטובות הנאה בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים בתמורה לקידום של ספקים חיצוניים בפרויקטים של החברה הממשלתית. בין השאר נטען כי המעורבים ביצעו עבירות חמורות של שוחד, מרמה, גניבה, הלבנת הון, עבירות מס ועוד.

חקירת המשטרה הסתיימה באוגוסט 2016 בהמלצה להעמיד לדין כ-40 מעורבים, זאת לאחר שגובשה תשתית ראייתית לכאורה להתנהלות פלילית. על פי כתב החשדות, למעורבים מיוחסת התנהלות פלילית שהובילה לשחיתות עמוקה שהיתה נהוגה בחברת נתיבי ישראל במשך למעלה מעשור. פעילות שכללה מעורבות של מנהלים ועובדים ברבדים שונים בחברה, וכן במעורבותם של מתכננים, קבלנים ונותני שירותים אחרים לחברה.

שי ברס ואלכס ויזניצ'ר צילומים: עידו ארז ויובל חן

חקירת המשטרה העלתה כי פעל בחברה מנגנון שיטתי ומאורגן של העברות כספי מדינה וגריפת רווחים מסוגים שונים בהיקפים הנאמדים במאות מיליוני שקלים. במסגרת השיטה שנחשפה בחקירה, קידמו בכירים ועובדים בנתיבי ישראל את ענייניהם של גורמים בחברה ומחוצה לה, בדגש על מתן פרויקטים במרמה לספקים, קבלנים, יועצים ונותני שירותים בהיקפים של עשרות למאות מיליוני שקלים, תוך הצגת מצגי שווא, מסמכים כוזבים ועקיפה של תהליכים סדורים המחויבים על פי דין ועל פי נהלים. בתמורה גרפו העובדים הבכירים כספי שוחד לכיסם, זאת תוך ניצול נגישות של תקציבי ענק מקופת המדינה ושליטה על אלפי פרויקטים בארץ.

הפרשה עצמה כוללת כמה תתי פרשות ובמסגרתה נחקרו במשטרה למעלה מ-380 מעורבים ונתפסו רכוש ונכסים בשווי המעורך בכ-100 מיליון שקל לצרכי חילוט עתידי.

ויזניצ'ר, מי ששימש כמנכ"ל נתיבי ישראל, ובעבר גם שימש כיו"ר נת"ע, נעצר במסגרת פרשה זו, לאחר שגם נעצר ונחשד בפרשת ישראל ביתנו. במסגרת פרשת נתיבי ישראל הוא חשוד בלקיחת שוחד, סחיטה באיומים, הלבנת הון ועבירות על פי פקודת מס הכנסה.

על פי החשד, ויז'ניצר קיבל בין השנים 2010-2004 שוחד מהחברה הקבלנית ביבי כבישים. בתמורה לתשלומי השוחד, פעל ויז'ניצר במסגרת תפקידו כדי לאשר תשלומים מנת"י אל חברת ביבי כבישים. עוד מיוחס לויז'ניצר חשד, כי בשנת 2010 דרש תשלומי שוחד מחברת ניהול פרויקטים מובילה שנתנה שירותים לנתיבי ישראל, ואף הורה לה להעביר תשלומים אלו באמצעות ספק אחר של נת"י אשר מקורב אליו.

מנכ"ל לשעבר נוסף של החברה שנשקלת העמדתו לדין הוא ברס, הנאשם במקביל גם בפרשת רונאל פישר – שם עניינו עודנו מתנהל. במסגרת פרשה זו הוא חשוד בעבירות מרמה והפרת אמונים, יחד עם עוזרו בנת"י, גולן דוידי. לפי החשד, השניים פעלו כדי להעסיק את ישראל יהושוע כספק של נתיבי ישראל, וזאת לבקשת אלכס ויז'ניצר ועל אף ששירותיו של יהושע לא נדרשו בפועל על ידי החברה, כך לפי כתב החשדות בעניינו.

עובד בכיר לשעבר נוסף בחברה הוא איגור וגנפלד. במסגרת כתב החשדות נטען כי חשוד כי במסגרת תפקידו נהג לקבל שוחד בהיקפים גדולים מ-12 חברות פרטיות אשר נתנו שירותי תכנון לנתיבי ישראל. בתמורה לתשלומי השוחד, סייע וגנפלד לחברות אלו לקבל חוזים ותשלומים מנתיבי ישראל. בעלי החברות נהגו להעביר לווגנפלד כספי שוחד, אשר סכומם נגזר משווי החוזים שקיבלו מנתיבי ישראל, באמצעות העברת הכספים לחברת א.א הנדסה ותכנון מדרונות. משם עברו כספי השוחד אל חשבונות בנק בחו"ל, בהם חשבונות המצויים בשליטתו של אחיו של וגנפלד. בתמורה לתשלומי השוחד וכחלק ממרמה כלפי נתיבי ישראל, קיבלו חברות תכנון אלו עבודות ופרויקטים רבים מנתיבי ישראל.

הח"כ לשעבר גורלובסקי, ששימש כספק לחברה, חשוד כי נתן שוחד יחד עם גיסו, אלכס אקרמן, לגורמים בנתיבי ישראל, ובהם איגור וגנפלד, איתן איידלמן ובוריס אברהמוב. בתמורה לתשלומי השוחד פעלו עובדי נתיבי ישראל כדי להקצות עבודות ופרויקטים אל חברות התכנון שבבעלותו ובשליטתו של גורלובסקי - ד.נ הנדסה  ויורוברידג' הנדסה. עוד חשוד גורלובסקי כי הציג מצגי שווא כלפי נתיבי ישראל ביחס לשליטתו בחברת יורוברידג' הנדסה וכן מצגי שווא ביחס לכשירות עובדיו. כתוצאה ממצגים אלו נכנסו החברות שבשליטתו במרמה למאגרי הספקים של נתיבי ישראל.

הפרקליטות זימנה לשימוע בטרם הגשת כתב אישום את שמעון בן-דוד, שכיהן כיו"ר ועדת מכרזים מומחים בנתיבי ישראל. הוא חשוד במסגרת הפרשה בלקיחת שוחד מספקים שונים של החברה ובתמורה פעל במסגרת תפקידו כדי להקצות לספקים אלו עבודות.

עוד נשקלת העמדתם לדין של יצחק (איציק) ונונו וליאור לנקרי, בעלי השליטה בחברות למד שקד ומתן ל.א. הנדסה יעוץ וניהול פרויקטים. השניים חשודים כי נתנו טובות הנאה לשמעון בן-דוד בעד פעולתו במסגרת תפקידו, לקידום האינטרסים של חברותיהם בנתיבי ישראל. עוד הם חשודים כי השתמשו בספקים רשומים של נתיבי ישראל, כדי לקבל עבודות שלא יכלו לקבל בשל מגבלות חלוקת החוזים בחברה ובזמן שלא היו רשומים כדין במאגר הספקים שלה. השניים חשודים גם כי הסתירו את קשריהם מנת"י ופעלו יחד בפרויקטים כאשר האחד משמש כמפקח על האחר. השניים חשודים כי פעלו יחד עם המשנה למנכ"ל נתיבי ישראל, מיכאל קופילובסקי, על מנת לסכל את הליך הבירור שנערך בנתיבי ישראל עת שעלה החשד לניגוד עניינים ביניהם.

בפרקליטות ציינו עוד כי החלטה בעניינם של חשודים נוספים צפויה להתקבל בתקופה הקרובה. הפרשה מלווה ע"י עוה"ד קרן שמיר-עוז, ענת גולדשטיין, מורן ברטפלד וערן זלר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

עו"ד נתי שמחוני ממשרד הרצוג פוקס נאמן, המייצג את אלכס ויז'ניצר, מסר: "קיבלנו את ההודעה בדבר שקילת האפשרות להעמיד לדין את אלכס ויז'ניצר. אנו חדורי אמונה כי בחינה נכונה של הדברים כהווייתם – כפי שנשטח במהלך השימוע – תוביל להחלטה מושכלת של הפרקליטות בדבר סגירתו של התיק״.

שי ברס מסר בתגובה: "אין כל הלימה בין עוצמת הפגיעה בחירותי ובקנייני (כתוצאה מהליכי החקירה האינטנסיביים, המעצר הממושך בן 18 ימים ותפיסת הנכסים החריגה בהיקפה), לבין העובדה שהפרקליטות שוקלת להעמיד אותי לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירה של הפרת אמונים בלבד.

"אין גם כל הלימה בין המיקום המרכזי לו אני זוכה בסיקור העיתונאי, והפגיעה בשמי הטוב כתוצאה מכך, לבין החשדות המיוחסים לי לכאורה. בכוונתי להבהיר, באמצעות עו"ד גליה כהן, במסגרת השימוע שייערך לי את העובדות כהווייתן ולהוכיח כי אין כל הצדקה להעמדתי לדין".

עורך דין אייל בסרגליק המייצג ארבעה חשודים מסר: "בשלב הזה לא התקבלו חומרי החקירה וכתב החשדות, וכבר יצאה הודעה לעיתונות מטעם התביעה. ממה שידוע לנו במהלך החקירות, עלתה טענה של דרישת שוחד מאחד הבכירים בנתיבי ישראל שסורבה. אנחנו נוכיח כי למרשינו לא היה קשר לחשדות ולא נפל רבב בהתנהלותם".