אמסלם דוחף להחלשת נציב שירות המדינה
יו"ר ועדת הפנים תובע שינויים ב"חוק יאיר כץ" שיסרבלו השעיית עובדי מדינה ויעבירו את סמכות ההשעייה לבי"ד משמעתי
יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם מבקש לשלול את סמכות ההשעיה מנציב שירות המדינה ומכלל המעסיקים במגזר הציבורי. אמסלם דורש כי הסמכות להשעות עובדים תעבור לידי בתי הדין המשמעתיים של שירות המדינה, וכן לטריבונלים חדשים שיוקמו עבור התאגידים הציבוריים. אמסלם דרש מהמחלקה המשפטית של הכנסת לנסח הצעה ברוח זו בתוך שבוע וחצי, חרף מחאות משרד המשפטים שתבע עבודת מטה מסודרת.
- חוק "יאיר כץ": השעיית עובד החשוד בפלילים לא תעלה על 45 יום
- המשטרה: התפתחויות משמעותיות בחקירת פרשת השחיתות בתע"א
- יאיר כץ מבקש לטוס למסיבת רווקים באמסטרדם
ההסדרים שאמסלם דוחף לאשר מרחיבים באופן דרמטי הצעת החוק של יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן שזכתה לכינוי "חוק יאיר כץ", ומגבילה את התקופה שבה יכול הנציב להשעות עובד בתאגיד ציבורי. בישיבת ועדת הפנים שעסקה בהצעת ביטן הודיע אמסלם כי הוא מבקש להכניס בהצעה שינויים מפליגים שיכרסמו בכוחה של נציבות המדינה.
במקום הנציב ‑ טריבונל
ביולי האחרון אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק להגבלת ההשעייה של עובדים בתאגידים ציבוריים שיזם ביטן. הצעת החוק קבעה שעובד בתאגיד ציבורי לא יושעה לתקופה של יותר מ־45 ימים, להוציא מקרים חריגים ועבירות חמורות במיוחד. ההצעה זכתה לכינוי "חוק יאיר כץ" על שם בנו של שר הרווחה חיים כץ, שנחקר במשטרה בפרשת התעשייה האווירית.
לדברי אמסלם, "סנקציית ההשעיה היא סנקציה חריפה, לפעמים יותר ממאסר, ולא יכולה להיות מנהלית. היא חייבת להיות בטריבונל שהוא לא צד בעניין". לדבריו, השעיה משמשת לעיתים להנהלה כ"טכניקה להפטר מעובדים ומוועדים שמקשים עליך".
בפתח ישיבת ועדת הפנים ביום שלישי הצהיר אמסלם כי הוועדה לא תדון בהצעת החוק המקורית, ואמר שהנחה את עו"ד אפרת חקאק מהלשכה המשפטית של הכנסת להכין נוסח מורחב בהתאם לשלושה עקרונות.
ראשית, יוקם בית דין משמעתי לתאגידים ציבוריים. הסמכות להשעות עובד תאגיד ציבורי (מעבר ל"השעיה דחופה" של 45 יום) תישלל מהמעסיק ותעבור לבית הדין. בניגוד למצב היום, שבו המעביד משעה והעובד צריך לערער ‑ מעתה יצטרך המעסיק לקבל אישור להשעיה.
שנית, תישלל סמכות ההשעיה מנציב שירות המדינה. השעיית עובד של משרד ממשלתי (מעבר ל"השעיה דחופה" של 45 יום) תחייב אישור בית הדין המשמעתי של שירות המדינה. אפשר לצפות שבנציבות שירות המדינה יתנגדו לכך בחריפות, אולם היעדרו של נציב קבוע יקשה על המאבק.
שלישית, בתי דין משמעתיים שיוקמו לתאגידים הממשלתיים יעסקו בכל ענייני המשמעת וייקבע להם קוד של דין משמעתי. היום מוסדרים נושאים אלה בהסכמים קיבוציים. כאן צפוי אמסלם להיתקל בהתנגדות חריפה של ההסתדרות והוועדים החזקים.
חוק חדש תוך שבוע
שורת משפטנים ממשרדי הממשלה שהתבטאו בישיבה טענו שהצעת חוק מהפכנית ומקיפה כל כך טעונה עבודת מטה מסודרת. אבל אמסלם התעקש ש שחקאק תכין הצעת חוק תוך שבוע וחצי. נציגת משרד המשפטים טענה שראוי לקדם הצעה כזו באמצעות חקיקה ממשלתית ולא בהצעה פרטית.
יוזם החוק ח"כ דוד ביטן אמר אתמול שלא הכיר את פרטי הצעת ההרחבה של אמסלם, "אבל ההצעה להקים טריבונל ניטראלי בתאגידים במקום שמנהלי התאגיד יחליטו מאוד הגיונית". על שלילת סמכות ההשעיה מנציב שירות המדינה אמר: "צריך ללמוד את זה, אבל אני לא נגד".