הנאמן לנכסי פישמן לביהמ"ש: להעביר את הווילות של ילדיו לקופת פשיטת הרגל

"קבעתי איתה שאני אתן לה 80 או 90 אלף שקל לחודש, משהו כזה, שמתי (כ)שעובר כסף לעובדים, עובר גם אליה. וזהו. וככה זה התנהל", כך סיפר איש העסקים אליעזר פישמן לנאמן לנכסיו כיצד העביר כספים לאשתו טובה לאורך השנים.

פרטים אלו מחקירתו של איש העסקים עלו בעקבות מסמך שהגיש בשבוע שעבר הנאמן עו"ד יוסי בנקל לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו הוא דורש כי הווילות הרשומות על שם ילדיו בסביון יועברו לרשות קופת פשיטת הרגל של פישמן, משום שלטענתו הם נקנו מכספו והועברו לילדיו במטרה לחמוק מנושיו.

"ענינה של הבקשה", כותב הנאמן, עו"ד בנקל לבית המשפט, "בנסיבות קיצוניות בהן, מחד, חייב שגלגל במהלך תקופה ארוכה חובות במיליארדי שקלים ומאידך, הוא יחד עם רעייתו וילדיו ממשיכים ליהנות מרכוש רב בניגוד מוחלט לחובות עתק שהוא חב לנושיו, בוודאי להכרזתו כפושט רגל".

לדברי עו"ד בנקל, בני המשפחה סבורים כי במשך השנים נהנו מהענקות שהעניק להם "בימי שמש", וכעת "משקדרו השמים והגיע הסופה" רק פישמן עצמו נותר לבדו לשאת בתוצאות קריסת הקבצה "ואילו הם, פטורים מכל חבות ומוקנית להם הזכות להמשיך וליהנות אף כעת מחיי פער מבלי שינקפו אצבע לשם פירעון חובות הקבוצה".

מימין אליעזר פישמן רונית פישמן ענת מניפז פישמן ו טובה פישמן בבית המשפט (ארכיון) צילום: יאיר שגיא

במוקד הבקשה 4 וילות בסביון, בשווי עשרות מיליוני שקלים, הרשומים על שמות ילדיו של פישמן ובני זוגם. זאת מעבר לווילה נוספת, חמישית במספר, הנמצאת גם היא בסביון ומשמשת למגורי פישמן ורעייתו. כל הנכסים נרכשו על ידי האב.

"ילדיו הבגירים מהווים חלק אינטגרלי מקבוצת פישמן"

לשיטת הנאמן, העברת הנכסים לילדיו ללא תמורה מטרתה בניסיון "להרחיקם מהחייב עצמו בניסיון להצילם מנושיו", כך שהם לא ישמשו לפירעון חובותיו ויבטיחו את רווחתם של בני המשפחה. הנאמן מבקש להעביר לקופת הנושים את אותם הנכסים אף שחלקם נרשמו על שם הילדים כבר בתחילת שנות האלפיים. יחד עם זאת, לדבריו, לכל המאוחר, כבר בשנת 2006 נקלעה הקבוצה להפסדים כבדים ששינו באופן מהותי את מצבה הכלכלי.

הנכסים, טוען עוד עו"ד בנקל, עוברו על שמם של הילדים אך כולם שייכים לפישמן האב "ונוכח הקשיים הכלכליים אליהם נקלע, תוך שהוא הוביל מהלך מתוחכם, ארוך שנים, במטרה 'להרחיקם' ממנו ובדרך זו – גם מנושיו, על מנת לדאוג לרווחתם של ילדיו הבגירים אשר מזה שנים רבות מהווים, כאמור, חלק אינטגרלי מקבוצת פישמן".

עוד מצוין כי למרות חובותיו העצומים של האב, שמקורם בקבוצת פישמן, נותרו הנכסים הללו נקיים מכל שעבוד למרות שערכם הכולל מסתכם בעשרות מיליוני שקלים ואף עולה על 100 מיליון שקל. למרות שהנכסים נרכשו מכספו, באמצעות קבוצת פישמן, אף אחד מהם לא נרשם על שמו ואף אחד לא נכלל בהסדר הנושים שהציע.

הנאמן מבהיר כי הן על פי חקירות פישמן ורעייתו והן על פי מסמכים שהגישו לבית המשפט, עולה כי כל הנכסים שנרשמו על שמה, כתחנת מעבר בטרם נרשמו על שם הילדים, לא נרכשו מעולם על ידה וכפועל יוצא ממאמציה אלא מעסקיו של בעלה. כך למשל, סיפר פישמן עצמו לבנקל: "זו הייתה האמת. רוב הנכסים היו שלי, לא שלה. היא הייתה במיעוט של הנכסים, שותפה. אני הייתי ברוב הנכסים ואני מכרתי נכסים בהרבה מיליארדים והם היו רק שלי. אז קבעתי איתה שאני אתן לה 80 או 90 אלף שקל לחודש, משהו כזה, שמתי שעובר כסף לעובדים, עובר גם אליה. וזהו. וככה זה התנהל".

הרעייה, טובה פישמן, סיפרה גם היא בחקירתה: "הלכתי לצבא, התחתנתי תיכף אחרי צבא, אני למדתי בבר אילן... לא סיימתי כי התחילו לבוא הילדים אחד אחר השני ובעל שהיה מאוד עסוק ולא היה לנו זמן וגם עזרה מההורים שלי בטיפול בילדים לא הייתה. התחלנו בסה"כ מאפס ובנינו את עצמנו".

"היכרות עם היכולות העסקיות שלי"

בחקירתו בפני הנאמן עו"ד בנקל, התייחס פישמן גם למערכת היחסים שלו עם הבנקים. אלה מעידים, כך לפי הנאמן, על העובדה שכבר משנת 2006 הייתה הקבוצה על גבול חדלות הפירעון ורק "רחמי הבנקים" מנעו את פירוקה.

"אדגיש", כך אמר לנאמן פישמן בחקירתו, "כי לדעתי, הבנקים העניקו ומוסיפים להעניק לי הלוואות, מתוך היכרות עם היכולות העסקיות שלי לצאת מהמשבר, וכמובן מתוך תקווה שהפעילות שאני מבצע במסגרת הקבוצה תניב הכנסות ותקטין את החוב כלפיהם, שכן להערכתי, הבנקים ביצעו הפרשות כנגד חלק מחובות הקבוצה כלפיהם".

פישמן הוסיף: "ברצותם יכולים הבנקים, בכל רגע נתון, על סמך חובות החברות הפרטיות העיקריות בקבוצה כליהם, הנאמדים בכ-5.8 מיליארד שקל, להביא לפירוקה המיידי של הקבוצה. עוד אציין כי לחלק מהחברות הפרטיות בתוך הקבוצה, ביניהן החברות החייבות (כספים לחייב אופן אישי, זש"ל), אין זכות קיום משל עצמן והן ממשיכות להתקיים בזכות המוניטין שלי מול המערכת הבנקאית בפרט ובמשק בכלל, ובזכות התמיכה הפיננסית של חברות אחרות בקבוצה".

עו״ד דוד לשם, פרקליטם של ילדיו של אליעזר פישמן, מסר בתגובה: ״מדובר בתביעה שרלטנית המביישת את כותבה. עו"ד בנקל הגיש את התביעה ביודעו היטב כי החוק מאפשר, בתנאים מסויימים, לבטל הענקות שנעשו עד 10 שנים לפני פתיחת הליך פשיטת הרגל, בעוד שבכל מועד מוקדם יותר קובע החוק וקבעה הפסיקה כי "נכנסים אנו לתחום בו לא ניתן עוד לבטל הענקות כלל ועיקר, יהיו הנסיבות שיוכחו כאשר יהיו". עו"ד בנקל מודה בכך שכמעט כל הנכסים הועברו ונרשמו על שמם של ילדי החייב 17-13 שנים לפני פתיחת הליך פשיטת הרגל. הוא גם מודה שחלקם כלל לא הועברו מהחייב. לא מדובר בנכסים של החייב ולכן אין להתפלא שהם לא נכללו בהצעת הסדר הנושים מדצמבר 2016, כפי שהם לא נכללו בהצעת ההסדר שעו"ד בנקל חתם עליו ביוני 2017. אלא שלמרבה הצער לדעתו פשוט ניתן להתעלם מהוראות החוק ומפסיקת בתי המשפט "לכבודם" של בני משפחת פישמן. אנו נבקש מכבוד הנשיא אורנשטיין לסלק על הסף הליך מופרך זה, השם ללעג ולקלס את החוק ומהווה שימוש לרעה בסמכויות ובכוחות שהעניק בית המשפט לעו"ד בנקל בתיק פשיטת הרגל של מר פישמן".